Skip to main content
header

על ט"ו בשבט, עצים והתחממות גלובלית

קחו שאיפה בריאה לריאות. החמצן שנכנס כעת לריאותיכם הוא תוצר פעילותם של אינספור אצות, שיחים ועצים לאורך הדורות. בט"ו בשבט, חג האילנות, השכילו אבותינו לזהות את נטיעת העצים עם הקשר שלנו לאדמה.

במוזיאון המדע ירושלים נציין את ט"ו בשבט ונסביר את ההיבטים המדעיים והטכנולוגיים של שימוש מושכל באנרגיה, ונזכיר את תרומת העצים להעשרת האוויר שאנחנו נושמים.


רבות מדובר בשנים האחרונות על ההתחממות הגלובלית, גזי חממה, משבר האקלים ושאר מונחים. נבקש לבאר חלק מהמונחים ולהסביר את מקומם של העצים בתהליכים אלה.

מהי התחממות גלובלית?

ממדידות וממחקרים שונים הסיקו מדענים על מגמת התחממות כדור הארץ כולו, כלומר עלייה הדרגתית, מהירה למדי, בטמפרטורה. תוצאותיה של התחממות זו עלולות להיות הרסניות למערכת האקולוגית כפי שאנו מכירים אותה. ההשערה המובילה היום היא כי פעילותם של בני האדם בשחרור פחמן דו-חמצני וגזים נוספים לאטמוספרה, תורמת, ואולי אף גורמת, להתחממות זו.

מהו אפקט החממה?

זוהי תופעה פיסיקאלית שמונעת בריחת חום. גזים שמכונים "גזי חממה" אחראיים לאפקט החממה על פני כדה"א. קרינת השמש, המאפשרת חיים על פני כדור הארץ, חודרת דרך האטמוספרה. חלק ניכר מקרינה זו מוחזר מפני כדור הארץ חזרה לחלל. חלק אחר "נכלא", ע"י גזי החממה, בדומה למה שקורה מתחת ליריעות הפלסטיק של חממה. אפקט החממה אחראי לכך שאפשר לחיות על פני כדה"א. בלעדיו היה זה כוכב לכת קפוא ללא חיים. כשאפקט החממה גובר עקב עלייה בכמות גזי החממה באטמוספרה ישנה סכנה להתחממות יתר של כדור הארץ.

מהם גזי חממה?

אלה גזים שנמצאים באטמוספרה ותורמים לאפקט החממה. פחמן דו חמצני, אדי מים ומתאן הן דוגמאות לגזי חממה. חלקם נמצאים באטמוספרה ללא תלות במעשי האדם וחלקם תוצרים ישירים של פעולת האדם.

מהו פחמן דו-חמצני?

פחמן דו-חמצני הוא אחד מגזי החממה המרכיבים את האטמוספרה. כמותו זעירה אך חשיבותו רבה ביותר. נוסחתו הכימית: CO2.


המקור לפחמן דו-חמצני באטמוספרה הוא נשימתם של כל היצורים החיים (כ-5% מהנשיפה שלכם היא פחמן דו-חמצני), שריפות יער ושריפת דלקים שונים ע"י האדם (דוגמת פחם ונפט) ותהליכי פירוק של היצורים החיים לאחר מותם.

הפחמן הדו חמצני הוא מרכיב חשוב במחזור החיים של כל היצורים החיים (הצמחים, בעלי החיים, כולל האדם) על פני כדור הארץ. הצמחים הם החוליה בשרשרת המזון המאפשרת את הקליטה והשימוש בפחמן דו-חמצני ע"י כל שאר היצורים החיים. הצמחים קולטים את הפחמן הדו חמצני מהאוויר, משתמשים בו לבניית התאים ופולטים חמצן לאטמוספרה (זהו תהליך הפוטוסינטיזה). בכך הם מאפשרים את חייהם של כל היצורים החיים. ריכוז הפחמן הדו-חמצני נמדד במספר חלקיקים למיליון - PPM. הרמה שנחשבת ע"י המדענים לבת קיימא היא עד ppm350, כלומר 350 חלקיקי פחמן דו-חמצני למיליון חלקיקי אוויר. בשנים האחרונות נמדדו רמות העוברות את ppm380 והתחזית כי במגמה הנוכחית נגיע לרמות גבוהות אף מאלו.

מתאן הוא גז חממה נוסף. הוא נוצר בתהליך הפירוק של תאית במעיים של לוחכי עשב כמו פרות, עיזים וכבשים. לכן חקלאות משק חי מגדילה את אפקט החממה.

מהי תרומתם של העצים?

העצים קולטים את הפחמן הדו-חמצני מהאטמוספרה בתהליך הפוטוסינתזה, בעברית - הטמעה. תהליך זה מתאפשר בזכות הכלורופיל, המולקולה הנותנת לכל הצמחים את צבעם הירוק. תאי הצמח מרכיבים מים ופחמן דו-חמצני בעזרת אנרגיית השמש ליצירה של גלוקוז (סוכר) הדרוש להם לבניין הצמח ולקיום כל תהליכי החיים. תוצר הלוואי, הנפלט בתהליך הפוטוסינתזה הוא חמצן.

המשוואה הכימית של תהליך הפוטוסינתזה היא:

 


הפחמן שהיה בפחמן הדו-חמצני הופך לחלק מהצמח, כמרכיב של הסוכרים והחלבונים הבונים אותו. מאחר ועצים מתקיימים עשרות עד מאות, וחלקם אפילו אלפי שנים, הפחמן אותו הם קולטים מהאטמוספרה כפחמן דו חמצני חוזר אליה כעבור שנים רבות (למשל כאשר העץ המת נרקב, כלומר מפורק ע"י חיידקים, ורק אז נפלט שוב פחמן דו חמצני לאטמוספרה). זהו מחזור פחמן ארוך ביותר, כלומר הפחמן שוהה זמן רב יותר בקרקע מאשר באטמוספירה.

האיזון האקולוגי המערכת האקולוגית כפי שאנו מכירים אותה תלויה במאזן עדין של כלל המרכיבים, החיים ושאינם חיים, הנמצאים על פני כדור הארץ. אחת הטענות המקובלות היום היא כי במאה וחמישים השנים האחרונות הופר איזון זה כתוצאה מפליטה מואצת של פחמן דו-חמצני ע"י האדם. זאת בצד כריתה מאסיבית של יערות ברחבי העולם שהביאה לצמצום יכולת הקליטה של הפחמן הדו-חמצני. התומכים בגישה זו טוענים כי כתוצאה מכך עלה ריכוז הפחמן הדו-חמצני באטמוספרה לרמה הנחשבת למסוכנת.

בירוא יערות לטובת שימושים חקלאיים מקצר את מחזור הפחמן, מאחר ולרוב מדובר בגידולים חד-שנתיים במקום היערות הרב-שנתיים. כאמור, חקלאות משק חי מוסיפה סיכון נוסף בדמות פליטת גז המתאן המגביר את אפקט החממה.

תהליכים אלה מאיימים, לדעת רוב החוקרים, על קיומם של מינים רבים מהחי והצומח על פני כדור הארץ, כולל אנחנו, בני האדם.

מה כל אחד מאיתנו יכול לעשות?

לשמור על העצים הקיימים, לטעת עצים רבים, לצמצם את פליטת הפחמן הדו חמצני שלנו ע"י חיסכון ושימוש מושכל באנרגיה, לפעול למען מעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים כגון אנרגיית שמש ואנרגיית רוח, ולהרחיב את מעגל המודעות לנושא והפעילות הציבורית למענו.

נוצר בתאריך: 27/01/10
עודכן בתאריך: 17/01/11