Skip to main content
header

שְׂדוֹת המחר


חקלאות חכמה בסביבה משתנה
 
מִדֵּי שנה בשנה אוכלוסיית העולם גדלה בקצב של 2%. נוסף על כך המומחים צופים בעיות כמו בצוֹרוֹת והצפות נרחבות בשטחים חקלאיים. כל אלה תורמים ליצירת תסריטי אֵימָה לגבי יכולתה המוגבלת של החקלאות לְסַפֵּק מזון לכלל בני האדם.

מה אפשר לעשות? כיצד נבטיח הזנה מספקת לכל אוכלוסיית כדור הארץ?
האם יש להגביר את ייצור המזון ולהעלות את התפוקה על-ידי הגדלת השטחים המעובדים על חשבון שטחי יערות, או תוך ייבוש חלקי אוקיינוסים? האם בסיוע פיתוחים מדעיים וטכנולוגיים נוכל להגדיל את היבול ליחידת שטח, או שאולי עלינו להתמקד בחשיבה צרכנית נכונה יותר, וחלוקת מזון הולמת בין העולם המערבי ובין תושבי העולם השלישי?  
 
 

בעוד המחלוקת נמשכת נראה כי סיכויי ההיחלצות של העולם ממצוקת רעב חמורה תלויים גם בחשיבה מקורית ובמציאת פתרונות פורצי דרך לגידול מזון.

לעיסוק בחקלאות קיים כמובן היבט מקומי. ישראל, מדינה שמעל מחצית שטחהּ מוגדר כמִדְבָּר, תפסה את פיתוח החקלאות כמשימה לאומית כבר בשנים הראשונות לקיומהּ. השקעות ממשלתיות ומוטיבציה שנבעה בין השאר גם מאילוצים גיאופוליטיים, הובילו לפיתוחים כמו טכנולוגיות השקיה; זנים מקומיים של גידולי מזון ומערכות ניטור ובקרה מתוחכמות. עם השנים תעשיית החקלאות השתנתה וקיבלה צביון של חדשנות טכנולוגית. לצד חילוקי דעות לגבי רמת ההשקעה ושינויים בסדרי עדיפויות לאומיים נראה כי חקלאות ישראלית תוסיף להיות ענף כלכלי מובהק, נוכחת בתעשייה ובשדה המחקר הישראליים ומשמעותית בחיי אזרחי המדינה.

בתערוכה 'שְׂדוֹת המחר' תיחשפו לרקע המדעי, למחקר האינטנסיבי ולחלק מהרעיונות המעניינים שהתפתחו בארץ ובעולם עקב הצורך להתמודד עם סוגיית המזון העולמי.

בתערוכה שלושה מתחמי פְּנִים המציעים חוויה התנסותית – מַעְבֶּדֶת שָׂדֶה, מַעְבֶּדֶת מזון ומַעְבֶּדֶת מידע; וכמה מתחמי חוץ למפגש עם גידולי מזון – חממה; בית-רשת ושטחי גידול שונים. ברחבי התערוכה ממוקמות עבודות אמנות תחת הכותרת 'אגרופוליס – התערבויות אמנותיות בתערוכה מדעית'. 

 




מַעְבֶּדֶת שָׂדֶה
 
החקלאים של ימינו אינם דומים לחקלאים של תחילת המאה הקודמת כהוא זה. מצוידים במחשבי לוח; טלפונים חכמים; מגוון יישומים משוכללים ואמצעי ניטור מתקדמים, האיכרים המודרניים עוקבים כצלמי פָּפָּרַצִי אחר תמורות בגידולים, ומשתדלים להגיב במהירות ובצורה מדויקת לכל צורך שעולה.   
גם הגידולים החקלאיים בני ימינו אינם אותם גידולים כבעבר. אזוקים בחיישנים; מצולמים מכל זווית אפשרית ומנוטרים לאורך כל שעות היממה, הגידולים הופכים ליְדוּעָנִים (סלבריטאים), העומדים במוקד ומשתפים את עדת המעריצים בנתונים פיזיולוגיים שונים.
מעבדת השדה מציגה את השיח המתמיד בין החקלאים-חוקרים לגידולי השדה, תוך עיסוק בחקלאות מדייקת ובת-קיימה, והכול במטרה אחת – לגדל תוצר משובח תוך ניצול מינימלי של משאבים.


מַעְבֶּדֶת מזון
 
תזונת האדם המודרני אינה מאוזנת. היא מבוססת על כמות רבה מדי של מזון מעובד, כמות מעטה מדי של ירקות ופֵרוֹת טריים, ובדרך כלל אנו אוכלים יותר ממה שגופנו זקוק לו. בכל זאת גם כיום התזונה שלנו מתאפיינת במגוון רחב של מזונות ממקורות צמחיים. מזונו העיקרי של האדם באשר הוא, בין בגורד שחקים ניו-יורקי ובין בערבוֹת אפריקה, כולל צמחים ממשפחת הדגניים וממשפחת הקטניות. הגידולים הנפוצים הם: אורז, חיטה, תירס, ותפוחי אדמה, אבל במעבדה תוכלו לפגוש גם חלופה חדשנית יותר.
רוב המינים המשמשים לשירות האדם עברו תהליכי השבחה, והותאמו לאזור הגיאוגרפי שבו הם גדלים. גרגירי הצמחים, המכילים פחמימות; חלבון ושומן, נאכלים בצורות שונות. קיימים מינים אשר מזרעיהם מפיקים קמח; שמן; משקאות ומוצרים רבים נוספים, ואחד השימושים החשובים בגרעיני הדגניים הוא להאבסת בעלי חיים.
מעבדת המזון שׂמה במוקד את צמח החיטה ואת ה'ביוגרפיה' שלו, בהקשר המקומי ובהקשר הגלובלי כאחד, ומציגה מבט עכשווי על חזית פיתוח גידולֵי המזון, אגב עיסוק בטכנולוגיות מתקדמות. 


מַעְבֶּדֶת מידע
 
זוכרים את שיר הילדוּת 'לדוֹד משה הייתה חווה'? פעם החקלאי היה משכים קום בבוקר, לוקח מַעְדֵּר ויוצא אל השדה לעבוד. היום הוא קם בנחת, מכין לעצמו כוס קפה, לוקח את מחשב הלוח שלו ויושב ללמוד ממנו מה שלום הצמחים בשדותיו ומה עליו לעשות בשבילם.
החקלאי המודרני מקבל עדכונים ממוחשבים סביב השעון. תשתית מדהימה של חִישָׁה מקרוב ומרחוק מספקת לו מידע מדויק על רמות המים והדשן; על מזיקים ומחלות; על בעיות ופתרונות, בין ברמת השדה ובין ברמת הצמח הבודד. חסר חנקן באדמה בפינת השדה? חיישנים על הטרקטור של החקלאי מזהים זאת וּמְתַקְשְׁרִים באופן אלחוטי את הצורך בדישון, היכן והכמות הנדרשת. התגלתה תקלה נקודתית באחד מקווי ההשקיה? לוויין בחלל מאתר את מועקת הצמחים ומסמן את המיקום בתצלום אוויר. רוח בלילה גזלה לחות מחלקת מטע? נתונים מטאורולוגיים מאפשרים לזהות זאת בנקל, ולהשלים את החסר באופן מדויק.
כל אלה מכוּנים 'חקלאות מדייקת'. חקלאות זו רותמת את מיטב הטכנולוגיה והידע המדעי הקיימים במטרה לגדל כמות רבה יותר של יבולים בכמות פחותה של משאבים, ולהאכיל בהצלחה את אוכלוסיית העולם.


 
 
נוצר בתאריך: 30/05/16
עודכן בתאריך: 04/12/16