Skip to main content

לחשוב (וללמוד) עם הידיים

תנועת ה-MAKE סוחפת את עולם החינוך בישראל. מוזיאון המדע ו-Mindcet אגף א' מדעים- מזכירות פדגוגית במשרד החינוך יזמו את כנס FabLearn שהתקיים בסוף נובמבר בירושלים, במטרה לחשוף את הנעשה כיום בשדה המקומי והבינלאומי בתחום, ולחשוב יחד כיצד משלבים בדרך הנכונה והמספקת ביותר בין מתודולוגיות ותכנים של MAKE, לחינוך הפורמלי והלא-פורמלי.
 
לכנס קדמו יומיים של האקאתון בירוחם, בהם עסקו המשתתפים בפיתוח פתרונות מייקריים לצרכים של מערכת החינוך. 
הכנס בירושלים, שהתקיים במוזיאון המדע ובאוניברסיטה העברית, הציע לכל מי ששילוב המילים MAKE וחינוך מעסיק אותו, יומיים עשירים ומגוונים של סדנאות, הרצאות של חוקרים באקדמיה, מייקרים ואנשי חינוך, והכי חשוב - הזדמנות לפגוש את האנשים שמעוניינים לקדם את החזון שבו תלמידים עובדים, יוצרים ויוזמים למידה מסוג חדש.
 


יום הסדנאות במוזיאון עורר סקרנות ועניין בצד התלהבות רבה והמחיש באמצעות מגוון רחב של פעילויות את הרצף בין החינוך המדעי הפורמלי והלא-פורמלי, את הסיפוק הטמון בשימוש בכלים פשוטים ובטכנולוגיה מתקדמת ואת הפוטנציאל הטמון בפעילויות MAKE  לתלמידים עם מגוון יכולות וצרכים. 
יום השיח באוניברסיטה חשף פרשנות שונה של דוברים שונים לחיבור ביןMAKE  וחינוך, אך גם אחדות דעים לגבי היכולת של חיבור זה להוביל למידה 'אחרת', מבוססת התנסות אישית, שיתוף, ולמידה מטעויות.
 במהלך ימי הכנס עלו סוגיות שונות המעסיקות את אנשי החינוך, וביניהן: 
- האם הפעילות צריכה לשלב תכנות וציוד מתוחכם כדי לקדם חשיבה חישובית, או שעדיף דווקא לקיים פעילות חינוכית עם חומרים פשוטים וזמינים, המבוססת קודם כל על אמפטיה לצרכים של האחר ברוח design thinking  ? 
- האם להקים מעבדת MAKE בכל בית ספר או שעדיף לקיים פעילויות MAKE במעבדה "חיצונית", המאפשרת שימוש בתשתיות והנחיה של כוח אדם מקצועי?
- כיצד מתאימים את תפקיד המורים ומעניקים להם מיומנויות הנחייה וליווי טכנולוגי מתאים?
- ובעיקר - האם  גישת ה- MAKE מסייעת ללמידה ולהבנת עקרונות מדעיים או שהיא מעניקה בעיקר כישורים ומיומנויות חשובים? 


 
סוגיות אלה ואחרות ימשיכו ללוות אותנו ואת שותפינו לחזון בחיפוש אחר השילוב האופטימלי של MAKE  במערכת החינוך הפורמלית והלא פורמלית, וכצֵידָה לדרך  קבלו את "שש העצות הכי גרועות לפעילות מייק במערכת החינוך" :
 
6 העצות הכי גרועות לפעילות Make במערכת החינוך
 
1. מורים חייבים לדעת הכל לפני שמתחילים
עצה שניתנת על ידי מי שרגיל לדעת את כל התשובות. 
אבל - מניסיון של מורים שהצליחו בפעילויות מייק  Make בבית הספר, חשוב מאד לעודד תלמידים לחקור ולחפש את התשובות והפתרונות בעצמם. כדאי ומומלץ לאנשי החינוך ללמוד יחד עם התלמידים.
 
2. יש לתת הוראות מאד מפורטות לתלמידים
עצה שנובעת מההנחה שאם התלמידים יקבלו הוראות מדויקות, שלב אחרי שלב, כולם יצליחו לבצע את הפרויקט, ולא יאלצו להתמודד עם בעיות שהמורה יתקשה לתת להם מענה.  
אבל - בתרבות המייק חשוב שהתלמידים ימצאו את דרכם על מנת שיוכלו להגיע להבנה עמוקה וללמידה משמעותית. 
 
3. התוצר הסופי חשוב יותר מן התהליך 
אבל -  התמקדות בתוצר הסופי לא מאפשרת ללמוד מכישלונות. יצירה שמבוססת על השערות חדשות ובדיקה שלהן היא דרך שמובילה ללמידה משמעותית.


 
4. חשוב ביותר  שיהיה ציוד מתוחכם במעבדת המייק 
ללא ספק מדפסות תלת ממד ומכונת CNC  הם כלים נפלאים כדי לפתח וליצר אבי טיפוס. 
אבל -  הם לא נדרשים כדי לקדם חינוך ברוח מייק. תלמידים יכולים להתנסות בתהליכים מרתקים דומים גם עם קרטון וסכין חיתוך, או פשוט לעשות שימוש מִשְׁנִי בחומרים מה"זבל".
 
5. כל תלמיד/ה צריכ/ה לעבוד על פרויקט משלו/ה  
אבל - פעילות ברוח מייק לא מבקשת לברר מה הידע האישי של כל תלמיד ותלמידה. בפעילות ברוח מייק, חשוב לפתח את היכולת ללמידה משתפת והדדית.   
 
6. מייק מחייב חלל ייעודי מתאים 
אנשי חינוך רבים חוששים להתחיל כל עוד אין חלל ייעודי לביצוע הפרויקטים.
אבל -  פעילות ברוח מייק יכולה להתקיים בכל מקום ויש לכך דוגמאות רבות מוצלחות.  
 
אל תתנו לחששות מהלא נודע לרפות את ידכם.  קחו יוזמה והתחילו בקטן, בביצוע של פרויקט אחד. ראו לאן הוא מתפתח והמשיכו משם במסלול שמתאים לכם.
 
נכתב על ידי Meagan Hemmings מתוך הבלוג של Spark fun Education
 
נוצר בתאריך: 28/12/17
עודכן בתאריך: 31/12/17