Skip to main content

קארל ינסקי

קארל יאנסקיKarl Guthe Jansky - נולד: 22/10/1905; נפטר: 14/2/1950 (אמריקני)

הקרוסלה (סחרחרה) של ינסקי

יש "תאונות" שמחות! המדע מלא תגליות שהתרחשו באקראי, אבל היותר חשובות מביניהן, גילוי הפניצילין למשל, תלויות בכל זאת במדען, לפחות באותה מידה שהן תלויות במזל. המדען או המדענית חייבים להיות דרוכים ולהבחין בתופעות הבלתי צפויות הנקרות על דרכם, וחייבות להיות בהם מספיק סקרנות ומספיק יוזמה כדי ללכת בעקבות הגילויים האלה. דרך זו היא לפעמים מייגעת, ולעתים קרובות מאוד היא מובילה בסופו של דבר להסבר טריביאלי. כך שהמדען חייב לגלות גם דבקות במטרה וגם כושר המצאה.

לקארל ינסקי היו כל התכונות האלה, וב-1931 הזדמנו לו נסיבות מתאימות לתגלית כזו. הוא עבד במעבדות "בל" (Bell Labs), והוטלה עליו משימה: לחקור את המקורות לרעשים שמשבשים לפעמים את הקליטה ב"גלים קצרים" בשיחות רדיו-טלפון טראנס-אטלנטיות (טכנולוגיה ישנה של תקשורת טלפונית בין יבשות). לגלים הקצרים האלה יש אורך-גל שנע בין 10 ל-20 מטרים, והם מתאימים במיוחד לשידור ארוך-טווח, היות שה"יונוספירה" (שכבה של האטמוספירה המצויה הרחק מעל ראשינו), מחזירה אותם. הם מוחזירים, הלוך ושוב, בין היוניספירה לכדור הארץ, ועל כן נעים במסלול המעוגל של כדור הארץ. גלים "ארוכים", שעוברים דרך היונוספירה, אינם נעים במסלול המעוגל של כדור הארץ, אלא עוברים ישר לחלל, ולכן אינם מגיעים למקלטים הרחוקים (אף כי לירח, הם כן יכולים להגיע!)

ינסקי הקים אנטנה גדולה שתקלוט אותות בגלים, היא הוצבה על משטח מסתובב שמורכב על גלגלים (את אלה לקחו ממכוניות "דגם T" של פורד). המטרה היתה לבנות את האנטנה כך שאפשר יהיה "לטווח" אותה לכל כיוון. המיתקן המסתובב הזה זכה לכינוי "הקרוסלה של ינסקי".

שריקה משונה

בעזרת האנטנה הזאת גילה ינסקי שהרעשים ה"סטטיים" ברדיו קצר-גלים נוצרים בעיקר כתוצאה מסופות רעמים, קרובות וגם רחוקות. אבל ברקע נשמע רעש נוסף, מין שריקה מטרידה, ואותה הוא לא הצליח לזהות. יש לשער שרוב החוקרים היו מניחים במצב כזה שזוהי תופעת לוואי של פעילות המכשירים, ומרפים מן העניין. אבל לא ינסקי. תחילה וידא שהרעש הוא באמת אות חיצוני, ואחר כך עקב אחריו עד שגילה כי הוא מגיע לשיא מדי יום, כשהשמש נמצאת ממש מעליו.
אבל ינסקי היה חוקר זהיר, והעדיף לעקוב אחרי האות במשך כמה חודשים. כך גילה שהאות מגיע לשיא מדי 23 שעות ו-56 דקות, לא מדי 24 שעות כפי שחשב בתחילה. מרווח של 24 שעות שהיה יכול להתקשר למחזור היממה של השמש. כמו כן גילה שהמקור הראשי של האות אינו מגיע מכיוון השמש. פרק הזמן של 23 שעות ו-56 דקות מצביע ישירות על כך שמקור האות ממוקם במערכת כוכבי השבת, והעיתוי שונה מזה של מחזור ה-24 שעות בשל תנועת כדור הארץ במסלול סביב השמש. כן התברר לינסקי שכיוון העוצמה המרבית הוא הכיוון של מרכז הגלקסיה שלנו.

אותות מן החלל

אז התברר שינסקי הקשיב, לראשונה בהיסטוריה, לאותות רדיו מן החלל. כך הפך האיש לאב-המייסד של מדע הרדיו-אסטרונומיה, שהפך בינתיים לאחד הכלים החשובים בחקר היקום ונקשר בתגליות כגון קווזרים, כוכבים פועמים חורים שחורים והיקום המתפשט. לאמיתו של דבר היו אלה שני מדענים אחרים ממעבדות "בל" רוברט ווילסון וארנו פנציאס (Wilson; Penzias) - שבעזרת תצפית דומה, תצפית אקראית ובת-מזל שערכו ב-1964, גילו את גלי הרדיו שהם הדים של המפץ הגדול, ואשר שימשו כעדויות מפתח בביסוס המודל של המפץ הגדול. על עבודתם זו זכו ווילסון ופנציאס בפרס נובל לשנת 1978. לעומת זאת, הבשילה ההכרה בחשיבות עבודתו של ינסקי רק שנים רבות אחרי מותו, כך שהוא לא זכה בפרס. בשנת 1931 לא היו מעבדות "בל" מעוניינות ברדיו-אסטרונומיה, ולמרות הגלים שהיכתה התגלית של ינסקי, הוא הועבר כעבור זמן מה לעבודה אחרת במעבדות "בל", ולמעשה לא חזר מעולם לתחום של הרדיו-אסטרונומיה. רק לפני שנים מעטות החליטו ווילסון וחוקר אחר של "בל", טוני טייסון שמו (Tyson), שמן הראוי היה כי מעבדות "בל" יקימו אנדרטה ראויה לזכר ינסקי. הם רצו להציב דגם של האנטנה שבנה בשעתו, ולהציב אותו במקום שהאנטנה המקורית עמדה בו בשעתה. אך התוכנית נתבררה כקשה לביצוע, שכן לא נותר שריד וזכר לאנטנה המקורית, ואיש גם לא זכר היכן ניצבה בזמנה. ווילסון וטייסון נאלצו לעשות עבודת בילוש רצינית עד שהצליחו לאתר את המיקום המקורי, ונשמו לרווחה כשהתברר שהנקודה הזאת נמצאת במרכזו של כר דשא ולא, למשל, באמצע כביש סואן.

אנדרטת הקרוסלה של יאנסקי

האנדרטה לזכרו של ינסקי נחנכה ב-1998.

נוצר בתאריך: 15/08/08
עודכן בתאריך: 06/04/11