Skip to main content
תערוכות

אדווין האבל

Edwin Hubble -נולד: 1889; נפטר: 1953 (אמריקני)

האם ליקום הייתה התחלה או שהוא היה קיים מאז ומתמיד?

זוהי לבטח אחת השאלות הבסיסיות והמסקרנות ביותר שהמדע מנסה לענות עליהן. אם היקום היה קיים מאז ומעולם, אין צורך בבריאה ולכן אין גם צורך בבורא. אבל לרוב בני האדם, האינסופיות היא דבר מפחיד, כמו להסתכל לתוך חור ללא תחתית. ואכן, בכל התרבויות קיים מיתוס של בריאה, ורבות מהן גם חוזות את קצו של העולם. מובן שגם אם ליקום הייתה התחלה, אין בכך הוכחה ש"מישהו" התחיל אותו. למעשה, ישנם מדענים שסולדים כל כך מרעיון הבורא, עד שהם מנסים נואשות למצוא דרך שבה יכול היה היקום להופיע "באופן ספונטני" מתוך הלא-כלום.

עד 1929 סברו רוב המדענים שהיקום נראה תמיד פחות או יותר כפי שהוא נראה היום, וכך גם ייראה תמיד - הם קראו לתפיסה הזו "מודל המצב היציב". אמנם, לכל כוכב בנפרד, ואפילו לגלקסיות, יש מחזורי לידה, התפתחות ו"מוות", אבל התמונה בכללותה נותרת קבועה.

ואז, ב-1929, הכריז אדווין האבל על תגליתו הגדולה: כל הגלקסיות שאנו רואים מתרחקות מאתנו (וגם זו מזו) במהירות שנמצאת ביחס ישר למרחקן מאיתנו. במילים אחרות: היקום מתפשט. הכרזה זו אמנם לא גרמה למפולת בבורסה, אבל נפלה כמו פצצה על העולם המדעי. חישובים שנערכו אחורה בזמן העלו כי ככל הנראה החלו כל הגלקסיות את תנועתן מנקודה אחת קטנה להפליא במרחב החלל-זמן לפני כ-20-10 מיליארד שנה, בעת "המפץ הגדול". אם כן, ליקום אכן הייתה התחלה, האם יהיה לו גם סוף? כוח הכבידה מאט את ההתפשטות. אם יש כמות מספקת של חומר ביקום, ההתפשטות תיעצר לבסוף, תנועת הגלקסיות תהפוך את כיוונה, ואז תסתיים ב"מעיכה גדולה". אם לא, ההתפשטות תמשך לנצח. האם יש ביקום די חומר כדי לעצור את ההתפשטות? עדיין איננו יודעים. אנו יודעים שהיקום מכיל חומר בכמות בערך מספיקה, ואסטרונומים עובדים קשה ומנסים למצוא את הערך המדויק, כדי שנדע את גורלנו. (רובנו, כמובן, לא נהיה בסביבה כשתתרחש "המעיכה הגדולה", אם אכן תתרחש, שכן הדבר יקרה רק בעוד כמאה מיליארד שנה.)

בבית הספר, האבל התעניין יותר באתלטיקה מאשר בלימודיו. בטקס סיום הלימודים הכריז מנהל בית הספר, "מעולם לא ראיתי אותך לומד עשר דקות ברציפות!", ואחרי הפסקה מאיימת הוסיף: "אבל הנה המלגה שלך לאוניברסיטת שיקגו!".

לאחר מכן למד האבל משפטים באוקספורד בסיוע מלגת רודס. הוא הוסמך, ואף עסק בלב ולב בעריכת דין במשך שנה אחת. אבל אחר כך החליט שחייו אינם חיים בלי אסטרונומיה. הוא חזר ללימודים, קיבל תואר Ph.D. והחל בקריירה מזעזעת-העולם (או אולי מזעזעת-היקום?) שלו.

באחד הימים נאמר לאישה צעירה על האבל שהוא "רוצה לדעת הכל על היקום; זה מראה כמה הוא צעיר" והיא נישאה לו...

בעקבות תגליותיו הגדולות משנת 1929, שאותן ביצע בעזרת הטלסקופ הגדול ביותר שהיה קיים אז (בעל מראה בקוטר של 100 אינץ'), פעל האבל בהצלחה לבנייתו של טלסקופ גדול יותר (בקוטר 200 אינץ'). לדברי האבל, בעזרת טלסקופ כזה "אולי נוכל לתפוס מה שעתה אנו יכולים בקושי לגעת בו באצבעותינו... אנו מקווים לגלות משהו בלתי צפוי". הטלסקופ בקוטר 200 אינץ' הוא עתה (שנת 2008) הגדול בעולם, ואכן התגלו בעזרתו כמה תגליות בלתי צפויות לחלוטין. בשנת 1990, כ-40 שנה לאחר מותו, קיבל האבל מסוכנות החלל האמריקאית NASA את המתנה היפה ביותר והמרגשת ביותר. טלסקופ החלל שנשלח אל מחוץ לאטמוספירה, נקרא על שמו.

נוצר בתאריך: 29/07/08
עודכן בתאריך: 10/04/11