Skip to main content

רואלד הופמן

Roald Hoffmann - נולד: 18 ביולי 1937 (אמריקאי).

מדען יבש?

רואלד הופמן הוא הניגוד הקיצוני ביותר לדמות המקובלת של המדען ה"יבש", הלבוש חלוק לבן ומתעניין רק במולקולות ובמשוואות. על גדולתו כמדען יעיד פרס נובל לכימיה שהוענק לו ב- 1981, אבל הוא עוסק גם בפופולריזציה של המדע ברבדיו העמוקים ביותר, הוא גם אדם מסור לרווחת האנושות, וגם... משורר מצליח.

הרקע שלו מייצג בזעיר-אנפין את ההיסטוריה המודרנית של יהודי מזרח אירופה. הוא נולד בזלוכצוב, באזור המוכר כ"תחום המושב" של היהודים. כשנולדו הוריו היתה העיירה הזאת שייכת לאוסטרו-הונגריה, כשהוא עצמו נולד היא היתה חלק מפולין, וכיום היא נמצאת בשטחה של אוקראינה. משפחתו הרחבה, "משפחה יהודית מאושרת", הושמדה עם הכיבוש הגרמני. הוא עצמו הועבר עם הוריו לגיטו, ואחר כך למחנה עבודה. אביו הצליח להבריח אותו ואת אמו אל מחוץ למחנה, ואוקראיני טוב לב הסתיר אותם בעליית-גג של בית ספר עד שהצבא האדום שחרר את האזור, ב-1944. האב שנותר במחנה, הוצא להורג בידי הנאצים, מפני שניסה לארגן בריחה המונית מן המחנה.

כעבור זמן הצליחו האם והבן למצוא להם דרך לצ'כוסלובקיה, אוסטריה וגרמניה, ומשם לארצות הברית. כאן הפכה השפה האנגלית לשפתו השישית של רואלד הופמן, השפה שבה הוא עתיד לכתוב את כל עבודותיו המדעיות, וגם את שיריו.

מדע עם אחריות

הופמן האמין שמדענים צריכים ליטול על עצמם אחריות מלאה להשפעות שתהיינה להמצאות שלהם על בני האדם, על החברה ועל הסביבה, גם אם הדבר יעלה להם בפרנסתם או אפילו ימיט עליהם עלבונות והשפלה. איכות החיים הדאיגה אותו יותר מן החיים עצמם: בשנות השבעים הוא הצטרף לוויכוח שהתעורר בעקבות "פרשת התלידומיד", וצידד בתקיפות בבדיקות קפדניות יותר של תרופות חדשות ובפיקוח הדוק יותר עליהן. הוא אמר אז שהוא מעדיף לסכן "מאות" חיים ובלבד שלא להביא לעולם אחד בעל מומים קשים. (התלידומיד היתה תרופת הרגעה. שנים אחרי תחילת השימוש בה התברר כי אם היא ניתנת לנשים הרות, היא עלולה לפעמים לגרום מומים מולדים קשים בתינוקות, כמו למשל זרועות חסרות או מעוותות. חברות התרופות, אבל גם לא מעט מדענים ואנשים מן השורה, טענו שבדיקה קפדנית יותר של התרופה אמנם עשויה למנוע טרגדיות כאלה, אך העיכוב שייגרם בשל כך באישור תרופות חדשות (בכלל) עלול לפעמים לעלות בהרבה חיי אדם).

מדע ושירה

השירה של הופמן נוגעת לפעמים במדע, אבל רק כהיבט של התרבות האנושית. הוא כותב שירה מפני שהוא מאמין ש"זה בהחלט לא נכון שהתובנה שיש למדענים בפעולות הטבע גדולה בהרבה מזו שיש למשוררים". כשמדע מופיע בשירה שלו, הוא מופיע בהקשר של היחסים שבין מדע לערכים אנושיים.

סימטריות ואלקטרונים

התרומה החשובה ביותר של הופמן לכימיה היא בניית מסגרת תיאורטית לתיאור מגוון רחב של ריאקציות חשובות, שהתנהגותן לא ניתנה עד אז לחיזוי. הופמן פיתח טיעונים המבוססים על סימטריה, ואת אלה הוא צירף לחישובים (פיזיים) של מכניקה קוואנטית הנוגעים להתנהגותם של האלקטרונים הקובעים את התכונות הכימיות של המולקולות. השילוב הזה, של טיעוני הסימטריה והחישובים הקוואנטים, שימש להבנת המאפיינים המבניים הבסיסיים של מולקולות אי-אורגניות מכל סוג. למחקרים אלה היתה חשיבות גדולה מבחינת יכולת החיזוי, והם גררו בעיקבותיהם הרבה עבודה ניסויית יצירתית. בזמן האחרון יישם הופמן את השיטות שלו גם לחקר המצב המוצק, ובמיוחד לאינטראקציה שבין חומרים שונים כגון מתאן לבין משטחים מתכתיים. בתהליך העבודה גילה הופמן את חוסר האמון ההדדי השורר בין פיסיקאים לכימאים, והעיר ש "ניסיתי ללמד את הקהילייה הכימית כמה פשוטים המושגים בתחום הפיסיקה של המצב המוצק, וניסיתי גם - וזה היה הרבה יותר קשה לשכנע את הפיסיקאים שיש ערך לדרכי החשיבה הכימית".

אהבה ואהדה

אהבתו של הופמן לכימיה הביאה לכך שתרם הרבה ל"כימיה התיאורטית היישומית". תרומותיו אלה הן מעמיקות, וזכו להכרה רחבה, אבל הוא גאה במיוחד דווקא בהיותו מורה טוב, כפי שמעיד דור שלם של מדענים צעירים מוצלחים. רונאלד הופמן - מדען, מורה, משורר ואדם מלא אהדה לכל בני האדם באשר הם - מייצג באופן הטוב ביותר את מה שהיטלר לא הצליח להשמיד.

נוצר בתאריך: 29/06/08
עודכן בתאריך: 06/04/11