Skip to main content

ג'וזף הנרי

Joseph Henry - נולד: 1797; נפטר: 1878 (אמריקאי)

מי המציא את הטלגרף?

כשאני מסתכל סביבי, נדמה לי שאני אחד האנשים האחרונים בישראל שקנה טלפון סלולארי. אין ספק: המהפכה הטכנולוגית של עולם התקשורת הגיעה אלינו! אבל שורשיה של מהפיכת התקשורת נעוצים בראשית המאה ה-19, כשהומצא האמצעי הטכנולוגי הראשון לתקשורת ארוכת-טווח. לראשונה בהיסטוריה שלחו מידע מורכב מלים ומשפטים למרחקים גדולים, ובמהירות.

בבית הספר לימדו אותנו שסמואל מורס (Morse) המציא את הטלגרף בשנת 1837, ואף רשם עליו פטנט. מורס אכן היה האדם הראשון ששלח מסר בטלגרף שהוא עצמו בנה לנקודה רחוקה קילומטרים אחדים מן המקום שבו שהה. אבל עוד קודם, ב-1831, שלח ג'וזף הנרי אות למרחק מייל אחד באמצעות כבל. הוא אף פרסם מאמר שבו תיאר את המכשיר שלו, וציין שאת פעולת המכשיר הזה "אפשר ליישם לצורך בניית טלגרף אלקטרומגנטי". איך אנחנו יכולים לפשר בין המידע הזה לבין העובדה שמורס הוא שזכה בתהילה על המצאת הטלגרף?

וולטה (Volta), אורסטד (Oersted) וסטרג'ון (Sturgeon)

המרכיבים העיקריים בטלגרף חשמלי הם משדר, ערוץ (כבל חשמלי) ומקלט. המשדר הוא מקור של זרם חשמלי, וכן מתג או מפתח המאפשרים להפעיל או להפסיק את תנועת הזרם לאורך הכבל. המסר מקודד בדגם ההפעלה וההפסקה של הזרם. המקלט מזהה את הזרם והופך אותו לאות שאפשר לשמוע או לראות, וממנו אפשר "לקרוא" את המסר.

הטלגרף החשמלי נראה לנו פשוט יחסית, בוודאי בהשוואה לאמצעי התקשורת שיש לנו כיום. אבל המתקן של הנרי היה חדשני ביותר במונחים של הרבע השני של המאה ה-19. הוא התבסס על מחקרים ותגליות עדכניים, שגם אם נועדו לענות על שאלות מחקריות אחרות, אפשרו בסופו של דבר את המצאת הטלגרף. עד סוף המאה ה-18 הכירו רק את החשמל "הסטטי", ולא היה לו הכוח "לנסוע" לאורך כבל לשום מרחק משמעותי. גלווני (Galvani) גילה את "חשמל החיות" ("animal electricity"), ובעקבותיו וולטה (Volta) פיתח את המקור הראשון לזרם רציף, הסוללה, או "התא של וולטה"
("Voltaic Pile"). התא של וולטה, או יורשיו, סיפקו זרם חשמל היכול לעבור מרחקים גדולים. אבל איך יזוהה הזרם החלש המגיע ממרחקים? האפקטים הכימיים של החשמל, למשל יכולתו לפרק מים, נחקרו מיד אחרי המצאת הסוללה. תיאורטית, ניתן לחשוב שאפשר לנצל אפקטים כאלה לזיהוי זרם המגיע ממרחקים, אבל האפקטים האלה הם איטיים ולא מספיק רגישים. ב-1820 גילה הנס כריסטיאן אורסטד (Oersted) שזרם חשמלי גורם להטיית מחט של מצפן שנמצא בקרבתו. ההמרה הזאת של זרם חשמלי לתנועה מכנית היא העיקרון של כל מנוע חשמלי, והיא נעשתה קלה בהרבה ארבע שנים אחר כך, כשוויליאם סטרג'ון (Sturgeon) גילה את האלקטרומגנט. האלקטרומגנט עשוי מוט ברזל שסביבו מלופף סליל. מוט הברזל מגביר מאוד את השדה המגנטי שנוצר כשזרם עובר בסליל. עכשיו אפשר היה לבנות טלגרף שימושי.

האם מדען אינו ממציא...?

כאן נכנס ג'וזף הנרי לתמונה. הוא אמנם לא המציא את הסוללה של וולטה ולא את האלקטרומגנט של סטרג'ון, אבל הוא שיפר את שניהם מאוד. בשנת 1931 הוא הצליח להפעיל צלצול של פעמון ממרחק מייל! אם כך, מדוע אין מייחסים את המצאת הטלגרף לג'וזף הנרי? התשובה נעוצה כנראה בעובדה שהנרי היה מדען בלב ונפש. בעיניו היה הטלגרף רק כלי להמחשת עקרונות האלקטרומגנטיות בהרצאות שנשא לפני סטודנטים. הוא מעולם לא ניסה להפוך אותו למיתקן שימושי. מארק רוטנברג, הביוגרף של הנרי, סיכם את הפעילות של הנרי מצד אחד ושל מורס מצד שני במלים אלה: "הנרי, המדען, ראה במחקר בסיסי מנוע לקידום רווחת החברה, וחשב על פיתוחים טכנולוגיים אך ורק כיישום של תגליות מדעיות. בממצאים שלו ראה תרומות למאגר הידע האנושי, שכל מי שמוצא בהם שימוש יכול לעשות זאת כרצונו. זאת ועוד, הנרי סמך על כך שפרסום עבודתו ישיג לו כבוד מקצועי והצלחה. מורס, הממציא, ראה בתגליות מדעיות עניינים מופשטים ועקרים, עד שמישהו כמותו מגלם אותם במכונה וכך הופך אותם למוחשיים ומועילים. מנקודת הראות שלו, מנוע הקדמה הוא ההמצאה, לא המחקר התיאורטי".

האמת היא שהנרי, המדען, מעולם לא טען שהוא זה שהמציא את הטלגרף. הוא רק רצה שמורס יכיר בכך שהוא, הנרי, גילה את העקרונות שהיו הבסיס לטלגרף. אבל מורס לא היה מוכן להכיר בכך, מחשש שהדבר יחבל ברישום הפטנט על שמו. הסירוב הזה הוביל לוויכוח מר ביניהם, ויכוח שמעולם לא נפתר לגמרי. נראה שאפשר לעשות צדק היסטורי פשוט על ידי הוספת שמו של הנרי לזה של מורס כממציא הטלגרף.

נוצר בתאריך: 29/07/08
עודכן בתאריך: 06/04/11