Skip to main content

לי דה פורסט

Lee de Forest - נולד: 1873; נפטר: 1961 (אמריקאי)

מהו שער?

אדם אחד יכול לפתוח אותו, ואז אלפים יכולים לזרום דרכו. אפשר לקרוא לזה "הגברה". הגברה היא צורך בסיסי בכל המערכות המטפלות במידע או באנרגיה - רדיו, טלוויזיה, לייזרים, מכ"מ, טלפונים, מחשבים, וכל הסוגים של התקני חישה טכנולוגיים. מדוע ההגברה היא כה חשובה? משום שאותות הם לעתים קרובות חלשים מאוד, ובכל מקרה הם דועכים עם המרחק, כך שלצורך שידורם או קליטתם יש לתגבר את עוצמתם. כיצד ניתן לעשות זאת? באמצעות שער, כמובן. לא שער שעשוי עץ או פלדה, אבל כזה שפועל על פי אותו עיקרון.

נניח שנצליח לבנות "שער" שעובר דרכו זרם חשמלי חזק, אבל זרם חלש מאוד יכול לפתוח אותו. במקרה זה, כל אות הנישא על ידי הזרם החלש, כמו למשל, קוד של קווים ונקודות, ישוחזר בזרם החזק - כלומר, יוגבר! מובן שחייב להיות מקור אנרגיה חיצוני שיספק את הזרם החזק, כך שלא תתקיים הגברה של אנרגיה אלא רק הגברה של האות. למעשה, הטבע גילה את עקרון ההגברה באמצעות שער כבר לפני מיליוני שנה, בפעולתם של סיבי עצב. תפקידה של מערכת העצבים הוא לטפל במידע ולהעביר מידע. היא עושה זאת באמצעות אותות חשמליים. אבל, הטבע מעולם לא גילה, או שמעולם לא הצליח ליצור, תילים מתכתיים. האותות החשמליים בגוף נישאים על ידי יונים (אטומים טעונים במטען חשמלי) ולא על ידי אלקטרונים. היונים אינם מוליכים טובים כל כך. אם המוח שלי רוצה לומר לרגל שלי שתתקפל, האות הנישא באמצעות יונים לא היה מגיע לעולם אילולא הוגבר לאורך הדרך. לכן יצר הטבע סדרה של מגברים לאורך העצב. הם מורכבים משערים מולקולריים הנפתחים על ידי אותות חשמליים חלשים ומאפשרים ליונים לזרום לתוך סיב העצב תוך כדי הגברת עוצמת האות. את האנרגיה מספקות "משאבות" יוניות מטבוליות.

הגברה אינה חייבת להיות הגברה של "הכול או לא כלום" או הגברה "דיגיטלית". פתיחת השער יכולה להיות מדורגת או "אנלוגית", כך שהאות המוגבר ישתנה ביחס ישר לאות הנכנס. החושים שלנו הם אנלוגיים, אבל התקשורת העצבית משתמשת בקודים דיגיטליים. יישומים טכנולוגיים היו ברובם אנלוגיים, אבל כיום מצויים יותר ויותר התקנים דיגיטליים, שהם אמינים יותר ורגישים פחות לעיוותים.

לי דה פורסט הוא מי שלזכותו נזקף היישום של רעיון השער להגברה חשמלית. ב-1907 הוא רשם פטנט על "שפופרת הריק הטריודית" הראשונה, התקן שבו ניתן לאפנן זרם של אלקטרונים הזורם בין שתי אלקטרודות על ידי שינוי המתח על סריג הנמצא ביניהן. ההתקן הביא ברכה לשידורי הרדיו - דה פורסט שידר בשידור חי הופעה של הזמר הגדול אנריקו קארוזו מבית המטרופוליטן אופרה כבר ב-1910. אבל בתקופה ההיא טרם התעורר עניין ציבורי בהמצאתו, וכאשר ניסה למכור את הטריודה שלו הועמד דה פורסט למשפט על "שניסה לקדם מוצר חסר ערך" על ידי "השמעת אמירות כוזבות ואבסורדיות" על כך ש"בעוד שנים מעטות ניתן יהיה לשדר קול אנושי אל מעבר לאוקיאנוס האטלנטי".

לאמיתו של דבר היה ההתקן של דה פורסט לרכיב היסודי בכל המערכות האלקטרוניות המטפלות באותות עד להופעת הטרנזיסטור בשנות ה-50'. (גם הטרנזיסטור הוא מגבר הפועל באמצעות שער, אבל הוא עשוי מחומר מוצק ולא ממעטפת זכוכית שבתוכה גז או ריק. פיתוח הטרנזיסטור אפשר את המזעור הלא-יאומן של כל ההתקנים המטפלים במידע בעשורים האחרונים.) לזכותו של דה פורסט נזקפות גם המצאות חשובות אחרות, ובהן שיטה להקלטת פס הקול בסרטים שגם היא לא התקבלה בברכה בזמנה (1923) אבל מאוחר יותר הפכה לדרך המקובלת להוספת קול לסרט.

אף כי בשנותיו האחרונות זכה דה פורסט להכרה רחבה, הוא מעולם לא קיבל את פרס נובל, והיה ממורמר בשל כמה כישלונות עסקיים עוקבים ובשל תחושתו שאחרים הרוויחו מהמצאותיו הרבה יותר משהרוויח הוא עצמו. כמה מאכזבותיו נגרמו בשל אישיותו האגוצנטרית, בשל החוש העסקי הלקוי שלו וחוסר יכולתו לשפוט אנשים נכונה, וכמה פשוט בגלל מזל רע? זוהי שאלה שקשה לענות עליה. אבל אין שום ספק שהוא ראוי לתואר שהעניק לעצמו, ככותרת האוטוביוגרפיה שלו: "אבי הרדיו".

נוצר בתאריך: 29/07/08
עודכן בתאריך: 06/04/11