Skip to main content
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים

פרנסיס הארי קומפטון קריק

(Francis Harry Compton Crick)

נולד: 1916 נפטר 2004 (אנגלי)

איש לא יכחיש את עובדת השפעתו של המדע על החיים ועל התרבות בני זמננו. תוצרי המדע - התגליות, התובנות והרעיונות המדעיים - גרמו למהפכה בהשקפותינו על החיים ועל היקום. וגם, באמצעות הטכנולוגיה, שינו את חיי היומיום שלנו. התהליך הלוגי שבמדע, המתודולוגיה של המדע, והדרך שבה בוחרים, מגדירים ופותרים בעיות במדע, השפיעו רבות על דרך החשיבה שלנו. כמובן, אנשים רבים היו רוצים שפני הדברים יהיו שונים. הם מקוננים על הרדוקציוניזם (הניסיון להסביר הכל במונחים של תהליכים פיסיקליים יסודיים) ועל המטריאליזם (האמונה שכל דבר, כולל ההתנהגות האנושית, נקבע על ידי חוקי הפיסיקה). המדע "כפה עצמו" על העולם.

פראנסיס קריק מצוי בלב לבה של מחלוקת זו. מצד אחד, לתגליתו משנת 1953 (יחד עם ג'יימס ווטסון, מוריס ווילקינס ורוזאלין פרנקלין) בדבר מבנה ה-DNA, המולקולה הנושאת את המידע הגנטי, היתה השפעה עצומה על המדע, והיא העניקה לו במה להשמעת דבריו ודעותיו ברבים. מצד שני, התהליך שבאמצעותו הגיעו קריק ועמיתיו אל תגליתם הוא אחד המתועדים ביותר בהיסטוריה של המדע; הוא תועד ונותח הן בידי הגיבורים הראשיים עצמם והן בידי היסטוריונים מוכשרים. לכן, כאשר קריק מצהיר על עצמו שהוא רדוקציוניסט ומטריאליסט מושבע, אנשים לפחות מאזינים לדבריו: "שמחה ועצב, הזיכרונות והשאיפות שלנו, תחושת הזהות האישית והרצון החופשי, כל אלה אינם אלא ההתנהגות של אוסף עצום של תאי עצב ושל המולקולות המרכיבות אותם."

בגישתו של קריק אל הבעיה הגנטית קיימים שני היבטים בולטים שיש להם חשיבות רבה וכל הוגה רציני חייב להפיק מהם לקחים: ההיבט הראשון - בחירתו בבעיה שעליה יעבוד, בעיה שהיתה מרתקת ויסודית: ממה מורכבים הגנים וכיצד הם פועלים? היתה זו בעיה מעניינת ללא ספק. אבל בזמן ההוא נחשבה בעיה זו קשה למדי, ותקיפתה - למעשה שנעשה טרם זמנו. לקריק היתה החוצפה לנסות. המרכיב השני בהצלחתו של קריק היה ההבנה שהבעיה היא רב תחומית, הנכונות ללמוד מה שלא ידע; וההפריה ההדדית בעבודתו עם אחרים - במיוחד עם ווטסון - שידיעותיהם וכישוריהם השלימו את אלה שלו. בשנים האחרונות החליט קריק לתקוף את השאלות הקשות והמעניינות ביותר בביולוגיה, ואולי גם במדע בכללותו: כיצד פועל המוח? ובמיוחד, מהי התודעה? גם השאלות הללו נתפסו אצל רוב המדענים כשאלות עמוקות מדי שלא ניתן לגעת בהן בשלב זה, אבל קריק נזכר שהמדענים חשו כך גם לגבי מבנה הגנים והמנגנונים הגנטיים כאשר החל לעסוק בכך. קריק לא יצר פריצת דרך בתחום זה, אבל הצליח להעלות את הנושא תודעה על סדר היום המדעי.

דמיונו הוביל אותו גם למחוזות פראיים יותר. התיאוריה שלו בדבר תפקידו של החלום כמנגנון למיון זיכרונות אינה מאיימת מדי, אבל הרעיון שהחיים על פני האדמה נזרעו באמצעות מיקרואורגניזמים שנשלחו אל כדור הארץ מן החלל החיצון בטילים בלתי מאוישים בידי תרבויות גבוהות יותר, לא עורר התלהבות גדולה בחוגים המדעיים.

אבל פרסומו הרב ביותר של קריק בא לו מעבודתו על ה- DNA. ממחקרו זה צמח תחום מדעי חדש - הביולוגיה המולקולרית. כתוצאה מכך עומדות בפנינו היום אפשרויות חדשות שהן בבחינת רעידת אדמה (ורעידת אתיקה) - הנדסה גנטית ריפוי גנטי - וגם שאלות עמוקות על הקשר בין התנהגות לגנטיקה. אם הגנים שלי יצרו בי נטייה מולדת לתוקפנות, כיצד אפשר להאשים אותי בכך? בבתי המשפט כבר מתחיל להתעורר הצורך לעסוק בבעיות מסוג זה, אם כי ביסודה, אין זו אלא בעיית "הרצון החופשי". פראנסיס קריק יאמר מן הסתם שהרצון החופשי הוא סוג של אשליה. מה דעתכם?


חזרה לדף מדענים וממציאים

נוצר בתאריך: 31/03/09
עודכן בתאריך: 05/04/11