Skip to main content

עידוד בנות לבחירה במדעים

פרוטוקול ועדת חינוך  24.5.11


נוכחים:
נדים שיבאן – קרן ירושלים, יו"ר הוועדה
שבתאי דובר – האונ' העברית
תמי יחיאלי – מכללה ירושלים
אבי רונן, ויקי גולדברג – עמותת בשער
יהודית אברהמי-עינת – המכללה האקדמית להנדסה, אורט בראודה
זלינה בן גרשון – כי"ח אליאנס
ירון להבי – מכללת דוד ילין
אפרת טל, יעל צורן – משרד החינוך
אורלי בן משה – עיריית ירושלים
אשל אופיר, נועה סרי – מעבדות בלמונטה, האוניברסיטה העברית.
הילה טל – קדם עתידים
כרמל בר – מכון דוידסון

מוזיאון המדע: נורית שניר – רכזת הועדה, דעה ברוקמן, אסתי ברזנר, דיאנה פינוס, מנון הרן, סמאהר חוסיין, אורנה אדל, רומן צ'יז'יקובסקי, מירי אוחנה, יאיר בן חורין, סג'א זידן,

נדים שיבאן פותח את הישיבה, מסרטט תמונת מצב של נשים במדע וטכנולוגיה בארץ ומברך את הנוכחים.

נורית שניר מציגה את הנושא: עידוד בנות לבחירה בלימודי מדעים. שוררת תמימות דעים באשר לצורך לעודד נשים לבחור במדע וטכנולוגיה. אחת הדרכים לעשות זאת היא עידוד נערות בגיל הבחירה במגמות לימוד בביה"ס התיכון לבחור בכיוונים מדעיים-טכנולוגיים.

ישנן שתי תפיסות בסיסיות. האחת גורסת שיש לטפח בנות בקבוצות חד-ג'נדריות, להעצים אותן בנפרד וכך לקדם אותן. השנייה טוענת שיש לטפל בערכים ובתפיסות הסטריאוטיפיות של הסביבה כולה: בנערות, בנערים, בהוריהן, מוריהן ואנשי הקהילה. גירסא זו טוענת שבלימוד נפרד משלמים מחירים חברתיים שקשה לאמוד.
אנחנו במוזיאון המדע נוקטים בגישה השנייה ופועלים בקבוצות מעורבות, עם הורים, מורים, יועצות ורכזים קהילתיים לקידום המטרה.

מרים שכטר מציגה את המצב הקים במשרד החינוך. לפני 12 שנה הוקדש לרעיון קידום בנות למדעים תקציב מסוים. יצא לדרך פרויקט במו"ט, שפועל למעשה ברמה מסוימת עד היום. במשך השנים היו ניסיונות לפעול - רק חלקם הקטן מוצלח. בשנת 2002  התקיימו 8 כנסים ברחבי הארץ שנתנו דחיפה לנושא, אבל לא מספקת. לאחרונה הנושא הועבר למינהל מדע וטכנולוגיה במשרד החינוך. עופר רימון, מנהל המינהל, ושושי כהן, מפמ"רית מדעים, לקחו על עצמם את הנושא ולקראת השנה הבאה כל פעולה הקשורה במדע וטכנולוגיה תכיל את המבט המגדרי.

נורית:  חשוב שכל הגופים שיש להם נגיעה בנושא יכירו את הנעשה וידעו מה קורה במערכת החינוך הפורמלית ומה עושים הגופים האחרים. חשוב לשתף פעולה כדי להגדיל את ההשפעה.

אבי רונן: למה מוזיאוני מדע מטפלים בנושא?

נורית: מכמה סיבות.
•    דו"ח מחקר בארצות הברית מראה שלחינוך לא פורמלי בכלל, לביקורים חווייתיים במוסדות כגון מוזיאוני מדע בפרט כמו גם למפגשים עם דמויות משמעותיות, יש השפעה על בחירת קריירה.
•    יש לנו קשר עם מערכת החינוך הפורמלית על רבדיה השונים ובתחומים רבים אנחנו משלימים אותה. כשיש בעיה גם אנחנו נרתמים. כיום אחת הבעיות היא תת ייצוג לנשים בקריירות מדעיות והנדסיות . ראשית הבעיה - בחירה מעטה של בנות בלימודי מדעים (בעיקר פיסיקה) וטכנולוגיה כבר בביה"ס התיכון.
•    יש לנו קשר ושת"פ עם מוזיאוני מדע ברחבי העולם, העסוקים גם הם בנושאים דומים. למשל פרויקט TWIST שהוא שת"פ בין מוזיאוני מדע וגופי מחקר אירופיים ועניינו הנושא שלנו היום: עידוד בנות לבחירה במדעים.

מגי מציגה נתונים על מספרים יחסיים של בנות ובנים במקצועות המדע השונים בחטיבה העליונה בירושלים.
•    ביולוגיה: יותר בנות מבנים, ובממוצע – ציונים טובים יותר לבנות.
•    כימיה: שוויון מספרי, אך ציוני הבנות טובים יותר.
•    פיסיקה: רק כ20% מכלל הלומדים הן בנות. ציוניהן טובים יותר.

אשל: יש עליה בבחירת בנות במקצועות טכנולוגים, למשל ברובוטיקה.

ויקי: עמותת בשער פועלת משנת 2006 בכיוון. בין הפעולות:
מדעניות מספרות על החוויה האישית שלהן לקבוצות מעורבות של בנים ובנות במסגרת "במו"ט ומסגרות אחרות. סה"כ היו כבר כ 100 מפגשים לעידוד בנות לבחירה בלימודי מדעים. המדעניות מספרות על מחקריהן ועל חייהן האישיים. התחלת הסיפור – בגיל של הבנות הנוכחות.

יהודית: חשובה הדמות להזדהות, אבל מעבר לכך: חשובה החשיפה. בכך למוזיאונים מקום חשוב. במכללה להנדסה אורט בראודה בכרמיאל יש מעט נשים...
מתחייבת גישה מערכתית: התאמה לגילאים שונים, פנייה למורים ויועצות וכו'.

מציגה פרויקט אירופי- "ג'נדרה"-להעלאת מודעות בנות למדעים. 9 מדינות שותפות: גרמניה, איטליה, ספרד, יוון, גרמניה, סלובקיה, וישראל. הפרויקט תומך בפעולות שונות .
מיועד לילדות, נערות ונשים מגיל 0 עד 120. המטרה: ללוות את הבנות, לתמוך בהן, לעודד אותן להתמיד.

זלינה  (מייצגת את ד"ר נעמה אזולאי)- מציגה את התכנית "סודקות את תקרת הזכוכית"
לבתי ספר בפריפריה חברתית, מחתך סוציואקנומי נמוך, במטרה לעודד נערות בגילאי חטיבת הביניים ומעלה לבחור בלימודי מדעים ומתמטיקה, בכוונה שיתמידו ויסיימו בגרות עם 4 או 5 יחידות. נעשה ע"י תוספת מורים, תוספת שעות לימוד, עבודה בקבוצות קטנות. בתכנית כ-20 בנות מכל שכבת גיל. המעקב הוא אישי לכל נערה (ב-4 בתי ספר) בבת-ים, בני ברק, מקווה ישראל.

ירון התייחס לאחוז המורות בהתאמה לאחוז הבנות שבוחרות במגמה שהמורה מלמדת. משמשות כמודל לחיקוי. הבעיה היום בעיקר בפיסיקה. לכן יש צורך במספר גדול של מורות לפסיקה בחטיבת הביניים וביסודי כדי שבנות ירצו לבחור בתחום זה.

אשל סיפר על מחקר שנעשה בארה"ב שמצא יחס הפוך (אלא אם כן המורות יהיו מצוינות!). המורה נתפסה כחלשה והדבר לא עודד בחירה בתחומה.

הילה: יש קושי במציאת מורים ומורות לפיסיקה. כיום חסרים גם מורים וגם מורות במקצוע זה, והגיל הממוצע של המורים במערכת החינוך גבוה מאוד. לעתידים יש תוכנית "עתידים להוראה" שמכשירה עתודה להוראת המדעים.  נתקלנו גם בתופעה שבנות דתיות הבוחרות בלימודי מדעים מייעדות עצמן להוראה ולא למחקר או הנדסה, כך שמורות לפיסיקה אינן בהכרח המודל הנכון לחיקוי.

תמי: מאוד קשה לשנות ייעוד של בנות דתיות קשה מאוד. הן הולכות לתחום ההוראה כי זה הכי נוח למשפחה, גם אם הן מצטיינות במדעים. לגרום להן לפנות למחקר -  ממש מהפך.

סיפרה על התכנית אינטרקציה וכוחות – תוכנית בפיסיקה הנלמדת בכיתות ח'. דוגמא לתוכנית שעוזרת להפחית את פחד הבנות מפיסיקה. במוזיאון פותחה תוכנית נלווית. השתלמויות מורים ברחבי הארץ מסייעות בהפחתת החשש של המורות מהנושא.

כרמל סיפרה על תכנית במכון דוידסון: חונכות מתנדבות ממכון וייצמן נפגשות 4 פעמים בשנה עם בנות, במסגרת של התנסות מדעית.
בשנה הבאה רוצים לפתח תכנית חדשה: תחרות פוסטרים של מדעניותמעוצבים ע"י התלמידים. היום מכירים 2 מדעניות לכל היותר: מרי קירי ועדה יונת וזהו...
בעזרת תחרות הפוסטרים ייחשפו וילמדו על עוד מדעניות.

אשל: במעבדות בלמונטה קיימות שני תכניות עיקריות שקשורות לנושא
1. עידוד בנות ממזרח ירושלים לבחירת קריירה מדעית- פועלות פעם בשבוע במעבדות בלמונטה. נבחרות על בסיס מצויינות בלימודים. בכל מחזור 40 בנות. מצופה שיעשו שינוי בסביבתן וישפיעו על החברות ובמעגל המשפחתי.
2. עידוד בנות מהפריפריה הירושלמית- לאו דווקא מצטיינות – תוכנית תלת שנתית בכיתות ט'-יא'. . במחזור הראשון השנה 20 בנות בעלות מוטיבציה, מקבלות שילוב של סדנא נשית ומדע.

-    בחירה אישית של בנות, המעוניינות.
-    עידוד גישה לבחינות בגרות 5-8 יחידות בפיסיקה, כימיה, רובוטיקה ומתמטיקה.

בירושלים יש בעיה: מגמות של פיסיקה וכימיה נסגרות.

פעולת עידוד בנות לבחירה במדעים, שתגרום לכך שיתווספו כמה בנות למגמה  הנמצאת בסכנת סגירה עשויה לאפשר המשך קיומה מגמה ולאפשר לימוד מדע גם לבנים.

צריכה להיות עבודה רציפה במבט מערכתי, עם שיתוף של משרד החינוך + משרד  התמ"ת. לאפשר עידוד לבחירה במדעים וגם פתיחה של אופק תעסוקתי.

אתי: מציגה את פרויקט TWIST:  שת"פ, מטרות, קהלי יעד, אירועים שהתקיימו (יום האישה, 8.3.11) ואירועים עתידיים. קהל היעד תלמידים, מורים וקהל רחב.
מספרת על סרטי המדעניות שהופקו (- 6 מדעניות או מהנדסות בגילים שונים וממגזרים שונים מספרות על עצמן ועל מחקריהן ע"פ שאלות זהות). מתוך הסרטים עולים גם הבדלים תרבותיים בין המגזרים השונים.

גם שותפים אחרים בפרויקט הפיקו סרטים שיתורגמו לעברית. הסרטים (סה"כ 42) יוצגו באתרי המוזיאונים השותפים.

מתוכננת גם הקמת סביבת תצוגה במוזיאון.

אשל: אין מספיק מחקרים שאיתם משרד החינוך יכול לעבוד ואליהם יכול להתייחס כדי לחולל שינוי.

מרים: השינוי לא פשוט. כל שינוי תלוי תרבות, וכל תכנית צריכה להתאים למגזר ותרבותו.

נורית: התאספו כאן נציגי גופים שונים. מתברר שיש תוכניות שונות שאין תיאום ביניהן. גוף אחד אינו יודע על השני ומן הטעם לשתף פעולה. חלק מהתוכניות תלויות תמיכה כספית וכשמסתיים התקציב אין המשכיות. חשיבה משותפת ושת"פ עשויים להועיל.

בשלב ראשון יצרנו עכשיו מאגר ראשוני של שמות וכתובות מייל.- נעביר את הרשימה בינינו כדי שנוכל לשתף פעולה מתוך שיתוף מידע לשימוש כולנו.

יהודית: ברגע שנעשה שינוי מחשבתי אפשר יהיה להמשיך לפעול גם ללא תקציב, באופן יחידני. כל אחד ידאג לכך שבכל פרויקט שהוא מעורב תהיה התייחסות לנשים ובנות וכך נמשיך לעסוק בנושא, לעודד אותו ולהעצים אותו.

נורית: לדעתנו יש לעסוק בנושא באוכלוסייה מעורבת של בנים ובנות. יש כאן גופים שפועלים אחרת כי גם הם צריכים לעבור שינוי מחשבתי. כדי שבנות יבחרו במדעים גם הן וגם הבנים צריכים להאמין ביכולתן.

נדים: נחוצה מדיניות ממשלתית מערכתית על מנת לגרום לשינוי! (נדים).

תודה שבאתם.
נוצר בתאריך: 11/09/11
עודכן בתאריך: 11/09/11