Skip to main content

תערוכת "סיבוב בלונה פארק" והתאמתה לפעילות תלמידים

ועדת חינוך, מוזיאון המדע, 30 בדצמבר 2008

נוכחים:
חברי וועדת החינוך ואנשי המוזיאון: דר' תמי יחיאלי, מיה הלוי, אתי אורון, מירי אוחנה, טל קמחי, סמאהר חוסיין, סאמר עאסלה, יוסי אנטוקוליץ, נורית שניר.
מדריכי המוזיאון: שרון אהרון, חנן שיינפוקס, רחלי יובל, לאה כהן.
אורחים:
משרד החינוך: דוד קסוס, יעל, ריבי לקריץ.
מורים : דרורית טל, אורנה בן עטר, רוחמה ארנברג, אלי שלו, סימון גפן.

פתיחה במרכז המשאבים


נורית : התכנסנו בעקבות פתיחתה של תערוכה חדשה "סיבוב בלונה פארק" כדי לחשוב ביחד עם מורים על דרכי ניצולה. תערוכות המוזיאון מוגדרות בד"כ כתערוכות זמניות ומתחלפות, בכך נוצרת התחדשות, דינמיות ושמירה על רלוונטיות. זה יוצר בעיה מסוימת כשמדובר במערכת החינוך, באותם מקרים בהם מורי המדעים מבקשים לנצל את המוזיאון להעמקת והעשרת ההוראה/למידה. התערוכה הנוכחית היא תערוכת קבע, ראשונה בסדרת תערוכות קבע שנועדו לשרת בראש וראשונה את המורים. הכוונה ליצור תחושה של מוכרות וקביעות אצל המורים כך שיוכלו לתכנן את שילוב התערוכה בתוכנית ההוראה שלהם. התערוכה אמורה לשהות במוזיאון כ-10 שנים ולשרת תלמידים, מורים וקהל רחב.

כל המורים הנוכחים כאן הם מורים שמשתפים פעולה עם המוזיאון בהזדמנויות שונות ולאורך זמן. אפשר לקרוא להם ידידי המוזיאון. אנחנו שמחים על שיתוף הפעולה איתם ומודים להם על הנכונות להירתם, הזמן והמחשבה שהם מקדישים.

מיה: (מרחיבה) זו נקודה חשובה ומהותית. במפגשים שלנו עם אנשי מוזיאוני מדע בעולם, בעיקר בפרוייקטים משותפים כמו פרוייקט פנסיל, בו קיימנו שת"פ עם עוד 14 מוזיאונים אירופאים, למדנו שכל מוזיאון מגבש לו קבוצה קטנה של מורים ידידים, שחשיבותם לחיי המוזיאון גדולה, ולכולם יש קושי לאתר מורים שישקיעו את המאמץ הנדרש.

נורית: בפגישה הנוכחית נרצה לשמוע מהמורים מהם צרכיהם, באיזה הקשר וכיצד הם ממליצים לשלב את התערוכה בהוראה. מה כדאי וצריך להוסיף לתוכניות החינוכיות שלנו כך שתלמידים יקבלו כאן תוספת/המחשה/הרחבה לנלמד בכיתה.

דוד קסוס: חשוב גם לדבר על פעילויות "לפני ואחרי", ליישום המודל התלת שלבי: הכנה בכיתה – ביקור במוזיאון – סיכום בכיתה, היוצר חיבור עם הלמידה הכיתתית.

מיה:  המורים הם המשתמשים בפעילויות שאנחנו מציעים במודל התלת שלבי. הצלחת ההפצה מותנית במענה על צורך. הנוכחים כאן יכולים לסייע לנו בהתכווננות הנכונה.

ריבי: חשוב להתייחס למוצגים בתערוכה בהיבט הפדגוגי מבחינת גיל היעד.

נורית: אכן אנחנו מתכוונים להתייחס לשלוש קבוצות גיל: יסודי, חט"ב, חט"ע. היום נתמקד בחט"ב ומעט חט"ע, בהתאם לנציגי המורים שהגיעו.

השלב הבא בפגישתנו: נעלה לתערוכה להכיר את המוצגים. 10 דקות שיטוט בין המוצגים. אח"כ נתרכז סביב מוצג/מוצגים שתבחרו ונתחיל לעבוד.  נחזור למרכז המשאבים לסיכום.
 

עבודה סביב מוצג בתערוכה.

המוצג המרכזי שנבחר הוא שולחן אוויר. השולחן מספיק גדול כדי לרכז סביבו את כל הנוכחים. בהמשך קבוצה מבין הנוכחים עבדה עם מוצג המשטח המסתובב.

דרורית: אני שמחה להיווכח שהתערוכה מתאימה לגילאים שונים ולא, כפי שחששתי, רק לתלמידי החטיבה העליונה. נראה לי שגם תלמידים צעירים, ובוודאי תלמידי חט"ב יכולים להפיק מהתערוכה הנאה ולמידה.

רחלי: הניסיון מלמד שאכן כך. ילדים צעירים נהנים כאן ולומדים. הכל תלוי בבחירת המוצגים ובדרך ההגשה.

רוחמה: באיזו מתכונת השולחן פועל?

נורית: בד"כ, לקהל החופשי, עם זרם אוויר כשכמה גופים מונחים עליו והמבקרים פועלים כרצונם. (הכתובית מכוונת את המעוניינים.
במשך היום מתקיימת מתכונת שנקראת "שולחן מדריך": מדריך מרכז סביבו קבוצה מזדמנת ומקיים הדרכה קבוצתית במהלכה זרם האוויר מופעל ומופסק והקהל מוזמן לבחון מצבים שונים. רמת ההדרכה והדגשים מותאמים לקבוצה.

תלמידים שהוזמנה עבורם הדרכה בנושא "אינטראקציה וכוחות" מודרכים בקבוצות של חצאי כיתות (עד 20 תלמידים) סביב השולחן במערך מובנה עם גמישות מסויימת. על מתכונת זו נרצה לדבר עכשיו. תלמידים אלה ואחרים יכולים לפעול ליד השולחן בזמן החופשי העומד לרשותם, ללא הדרכה וללא שינוי מצב זרם האוויר.

בואו ננסה להעלות רעיונות.

שולחן אוויר

רוב היושבים סביב השולחן הם מורי חט"ב. כללית התערוכה יכולה לשרת הוראת נושאים שונים שנלמדים בחט"ב. בעיקר: אינטראקציה וכוחות, אנרגיה.
הנוכחים התייחסו בעיקר לאינטראקציה וכוחות (רובם מעורבים בנושא דרך השתתפות בקורסים והשתלמויות, הדרכה והנחייה של סטודנטים ומורים, הוראה בכיתה וכו').

הועלו הרעיונות הבאים:

  • להפעיל את זרם האוויר. להניח חפץ מתאים המרחף מעל משטח השולחן. לשאול: מדוע כאשר זרם האוויר מופעל החפצים אינם נופלים למרות הגרביטציה?. להציג את תרשים הכוחות על הציר האנכי. לעזור לתלמידים להבין שהאוויר מפעיל על המשטח התחתון של החפץ כוח כלפי מעלה שהוא הכוח המאזן את הכבידה, בדומה לכוח הנורמלי שמפעילים משטחים.


[התפתח ויכוח אם נכון לנצל את השולחן להמחשות במימד האנכי, שעה שהשפה העצובית שבה הוא "מדבר" היא אופקית, וניתן להדגים עליו תופעות הבאות לידי ביטוי בממד זה. נמתחה גם ביקורת (אלי) על רעיון שרטוט תרשימי הכוחות במוזיאון, שנותן תחושת בית ספר. התומכים ב"אופקיות" (אלי, יוסי) הוסיפו דוגמאות כגון הצעה ל"בעיטת בננה" על השולחן שמכניסה לפעילות ממד של רלוונטיות לילדים (כדורגל) . אחרים (תמי, רוחמה, אורנה) טענו כי כדאי לחזק את הגישה הנקוטה בהוראת הנושא "אינטראקציה וכוחות" בחט"ב. תרשימי הכוחות וההפרדה בין הצירים הם שניים מהעקרונות המנחים, והשולחן מאפשר להמחיש זאת באופן שלא ניתן בביה"ס].

  • לעבוד עם השולחן בשני מצבים: ללא זרם אוויר ועם זרם אוויר, לקשר לחיכוך ולראות בדרך זו את השפעת החיכוך על התנועה.
  • לנצל את שני מצבי השולחן להמחשת החוק הראשון של ניוטון – חוק מופשט שהתלמידים בכל גיל מתקשים להפנים. בביה"ס אין אמצעי המחשה מספקים וכך המוזיאון עונה על צורך.
  • לבצע חקר על החיכוך: לקשור משקולת לאחד הגופים שנמצאים במנוחה, באמצעות חוט העובר דרך פאת השולחן, ולבדוק מה קורה לתנועה. לנתח את הכוחות המעורבים. לשנות פרמטרים: עם אוויר/ללא אוויר, מסות שונות של גופים, משטחים תחתונים מחומרים שונים. "לגלות" בדרך זו את החיכוך הסטטי והגורמים המשפיעים על גודלו, את החיכוך הקינטי, הגורמים המשפיעים עליו והאופן בו הוא משפיע על התנועה. (חלק מהנוכחים הסתייג מהחלפת המשטחים בנוכחות זרם אוויר (חנן) אחרים צידדו במהלך (אורנה, רוחמה). הושמעה הערה שיש להקפיד לא ליצור תפיסות שגויות ע"י הצגת תופעות שההסבר להן אינו חד משמעי או מעורר ויכוחים (ריבי). חלק מהנוכחים הסתייג מההקשר של הערה זו.
  • לנצל את השולחן להמחשת החוק השלישי של ניוטון (חוק האינטראקציה) באמצעות התנגשויות. בלי להתייחס למושג התנע שאינו בתוכנית הלימודים בחט"ב. (בכיתות גבוהות מתמחות ההמלצות שונות (יוסי, אלי). ממליצים להתמקד בתנע וחוקי ניוטון). (המלצה כללית: להשתדל לעבוד במצבים של מינימום "רעש" כדי לא לבלבל את התלמידים. לכן כדאי לעבוד עם דסקיות עגולות המאפשרות מצבים יותר "נקיים" ולא עם חפצים דמויי מכונית שיש בשימוש בהם פוטנציאל לתנועות יותר מורכבות (סימון, שרון ואחרים).
    התפתחה שיחה בהסכמה על הקושי להפנים את החוק השלישי של ניוטון בקרב תלמידים ומורים כאחד. צויין שרבים מבין  המשתמשים בו לפתרון בעיות אינם חשים בנוח לגביו ולעתים קרובות חווים חוסר בטחון ומבוכה. הוצגו דוגמאות מחיי היומיום שכאילו סותרות את החוק, ובוודאי מקשות על קבלתו מצד אחד ושורה של הדגמות שנעשות בתיה"ס שנועדו "לקרב" את התלמידים לחוק, למתן את ההתנגדות שהוא מעורר ולהקל את קבלתו .
  • להמחיש באמצעות התנגשויות בין מסות שונות ומצבי התחלה שונים (מי עומד ומי נע ברגע הפגיעה). את התוצאות השונות של שילובים שונים בין כיוון התנועה (המהירות) וכיוון התאוצה: האצה, האטה, שינוי כיוון וכו'.
  • חנן מציע להוסיף עזרים טכניים שישפרו את ההדרכה כמו מדבקות עם מסה על ה"מכוניות", אמצעי למדידת מהירות לצורך המחשה. מציע  להדגים שלושה סוגי חיכוך: סטטי, קינטי וחיכוך עם האוויר, וכן להזיז מכונית באמצעות מאוורר בתנאים שונים. (מורים מעירים כי מבצעים זאת בכיתה, אבל השולחן מזמן מצבים חדשים).

 

התפתח דיון על הגישה הפדגוגית שעל המוזיאון לאמץ. הועלתה טענה (אלי) שבמוזיאון חשוב להדגיש את המיוחד והאופייני שבסביבה המוזיאלית, ללא צורך להיצמד לתוכנית הלימודים. להדגיש את החדש והמסעיר. ההיצמדות לת"ל מעקרת את הביקור במוזיאון מההנאה הצרופה ומכפיפה אותו לחוקים מיותרים. אחד הכיוונים החשובים הוא קישור בין מוצגים. למשל – להציג את הקשר בין מוצג האבן המתגלגלת לבין שולחן החיכוך.

מנגד נטען שמורה מדעים בחט"ב, שעדיין עושה את צעדיו הראשונים בהוראת פיסיקה (מכניקה) צריך להרגיש נוח ולא מאויים, ולקבל תחושה שהוראת הפיסיקה נתרמה ע"י הביקור. אלה יושגו ע"י קשרים ברורים לנושאים מתוך תוכנית הלימודים. מורים אלה יימנעו מביקור במוזיאון אם לא יפיקו את התועלת המצופה בתנאים המתאימים להם. (אורנה). חשובה ההתאמה למורים: להתחיל מהמוכר ולהגיע בהדרגה להרחבה.

תמי מציגה את הפדגוגיה של ההדרכה על גבי ציר. בצידו האחד עומדת הדרכת כיתות שהגיעו למוזיאון ב"טיול שנתי", כלומר למטרת בילוי איכותי בעל נופך מדעי. לאלה תודגש החוויה, החידוש, הוואו!!! בקצה השני עומדת הדרכת כיתות בהקשר מובהק של הלמידה הכיתתית בנושא ספציפי. כאן חשוב להציג הקשרים רבים לנושא הנלמד, להתמקד במה שלא ניתן להראות בביה"ס ולהרחיב (מציינת כי גם בביה"ס נעשות הדגמות והמחשות אבל למוזיאון יכולות אחרות). בתווך נמצאים כל מצבי הביניים. ההדרכה צריכה להיות מותאמת בראש וראשונה לתלמידים (גיל, יכולות) אך לא פחות מזה למורה, צרכיו ומטרותיו.

מדגישה את חשיבות גישת הפיסיקה המושגית-איכותית מיושמת, לדעתה, בחט"ב לעומת הגישה הכמותית הנעזרת בנוסחאות וחישובים.
נורית מציינת כי יש הבדל בתפיסת הוראת הפיסיקה בין מורי חט"ב ומורי פיסיקה בתיכון. כל קבוצה משוכנעת ביתרונות גישתה. לעתים קרובות קשה לגשר על הבדלי הגישות. בכך נעוץ חלק מהוויכוחים ואי ההסכמות שהובעו סביב השולחן.

רחלי מעירה כי חשוב להימנע מחזרה חזותית על דברים שראו בביה"ס, דרך שעלולה לצנן התלהבות, ולהשתדל להציג עקרונות שנלמדו בכיתה באמצעים חדשים. מצטרפת לממליצים על תרשימי כוחות.

הפסקה בדיונים לצורך משחק והתנסות של הנוכחים במוצג.

אחרי ההפסקה שרון מדגים את הפעילות שפותחה במוזיאון סביב השולחן, מציע כמה פעילויות חקר בנושא חיכוך ובנושא התנגשויות (חוק ראשון ושלישי של ניוטון). מאמץ חלק מההערות והרעיונות שהושמעו קודם לכן. המורים מקבלים.


במקביל קבוצה (אלי, רחלי, חנן, יוסי + דר' אמיר בן שלום) עברה לפעילות חקר במוצג "משטח מסתובב" (קרוסלה).


המטרה: לפתח דרכים ותנאים להשתמש במוצג להדרכת תלמידי חט"ע מתמחים להדגמת:

  • כוח קוריוליס
  • מערכות יחוס
  • כוחות צנטרפוגליים

 המלצות:

  • מומלץ -  קצב סיבוב מכסימלי (פי שניים מהרגיל). גבולי אבל מאפשר עבודה.
  • נדרש כדור כבד - ביליארד עבד. עדיף יותר כבד.
  • עם המדריך שולט במהירות הסיבוב נדרש סינכרון בין מהירות הקרוסלה והמצלמה.
  •  יש שיפוע במשטח שמכניס ארטיפקט מעצבן. לנסות לפתור.
  •  להדגמת כוחות צנטרפוגליים צריך להגדיל את החיכוך בין הכדור למשטח ולא לתת לו להתגלגל מהשיפוע (להניח על גומיית שערות עבדה)

 

3. סיכום (סביב השולחן)


זו הייתה התחלה. הועלו נקודות מעניינות למחשבה והצעות לפעילויות. צוות החינוך של המוזיאון ימשיך לעסוק בכך ולהיעזר בנוכחים.
תודה לכל מי שהגיע ותרם בעצם נוכחותו בהשתתפותו בדיון וברעיונותיו.

 
רשמו: אתי אורון, יוסי אנטוקוליץ, נורית שניר.

נוצר בתאריך: 25/01/09
עודכן בתאריך: 17/01/11