Skip to main content

פרויקט ביו-מד ירושלים

ישיבת ועדת חינוך 30 בדצמבר 2007

הצגה למערכת החינוך ודיון על צרכים בתחום מדעי החיים והרפואה

משתתפים:
פרופ' נאווה בן צבי- יו"ר הועד המנהל של מוזיאון המדע ונשיאת מכללת הדסה

משרד החינוך –  טילי אריהן, רותי מנדלוביץ', דר' אילת אברהם, דר' אילנה זוהר, דר' רוחמה ארנברג, יעל להמן, ריבי לקריץ, נירה קושינסקי.
 
מנח"י – עפרה אבידור

 האוניברסיטה העברית בירושלים – שפרירה בלק
מכללת הדסה – ד"ר צחי מילגרום, ד"ר אורלב לוי-ניסנבוים
מכללת ירושלים לבנות – ד"ר תמי יחיאלי
אשכול פיס חורב – דר' שרה  גינוט  
 
תעשייה -
ד"ר יעל אשר, מנכ"ל סיגמא אולדריץ'
יובל קוהיץ, סמנכ"ל הדסית 
 
ביו-ירושלים – ד"ר שירלי קוטנר

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים – 
מיה הלוי, נורית שניר, ורדה גור-בן שטרית, דיאנה פינוס, אסתי ברזנר, דעה ברוקמן, אתי אורון, סמאהר חוסין
 
נורית -  פתיחת הישיבה, הצגת המשתתפים.

שירלי - הצגת ביו-ירושלים. מצגת מצורפת.

ורדה - הצגת פרויקט ביו-מד - הצגת הפעילות של התעשייה ומוסדות החקר בתחום מדעי החיים והרפואה, במטרה לחשוף את החדשנות הירושלמית ולשתף את הקהל במחקרים, תגליות ופיתוחים טכנולוגיים חדשים.

הפרויקט יעמוד על חמש רגליים:
1. האוניברסיטה העברית, קמפוס ספרא בגבעת רם
– הצגת המחקר הבסיסי המתקיים בתחום מדעי החיים, והצגת תרומת המחקר לחברה כפי שהיא מתבטאת בפעילות "יישום", חברת היישום של האוניברסיטה העברית, ובמסחור הקניין הרוחני. התצוגה תתייחס להליך המחקרי, לתכנים ולהיכרות עם צוות המחקר.

2. קמפוס עין כרם
(בית החולים הדסה והפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ופארק הביו-מד) - יוצגו היבטים שונים של המחקר הביו-הרפואי ופעילות בית החולים בתחום המחקר הקליני. בנוסף, בפארק הביו-מד שבסמוך לבית החולים, יוצגו יישומי המחקרים והפיתוחים, דרך "הדסית", חברת היישום הטכנולוגיות של הדסה, "יישום" חברת היישום של האוניברסיטה העברית וחברות ההזנק הממשיכות פיתוחים של יישומים. תיבדק אפשרות של שילוב בית החולים "שערי צדק" בתצוגת הפן של המחקר הקליני.

3. הר חוצבים
- במוקד התצוגה באזור זה יהיו תעשיות ייצור בתחום הביו-מד, הצגת מירקם הפעילות של חברות וגופים המציגים פיתוחים טכנולוגיים ייחודיים מסקטורים תעשייתיים שונים כמו מכשור רפואי, הדמיה, דיאגנוסטיקה, ביואינפורמטיקה, ננו-ביוטכנולוגיה, drug delivery, הנדסת רקמות ותרפיה תאית, פרמה וביו-פרמה, במגמה להציג את ההטמעה של טכנולוגיות הביו-מד באספקטים השונים של תעשיית מדעי החיים. תצוגה זו ניתן למקם במרכז בק למדע.

4. מכללת הדסה
– עיסוק בעולם המקצועות ובתהליך הכשרת עובדים בתחומים הרלוונטיים לביוטכנולוגיה. לימודי ביוטכנולוגיה במכללה האקדמית הדסה נועדו להכשיר בוגרים, שיוכלו להשתלב בתעשייה ולהמשיך ללימודים גבוהים ומחקר בתחום זה.

5. מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים - הצגת תערוכת ליבה שתתמקד בעקרונות מדעיים והיבטים חברתיים של תעשיית מדעי החיים כיום. התערוכה תהיה מאורגנת לפי נושאים ותאיר כל פעם היבט אחר מתוך מגוון הנושאים הרלוונטיים לתחום.

נורית - מה מערכת החינוך צריכה מאיתנו? איך מיזם כזה יכול לענות על צרכיה?

שרה  - מציגה את פעילות מרכז פיס "חורב".

מחפשת חשיפה לתלמידים בסוף חט"ב, ופעילות ברמה גבוהה לתלמידות המגמה הביו-טכנולוגית בתיכון. הגיעו למעבדות של פרופ' צ'חנובר בטכניון, החוקרים נתנו הרצאה על פיתוח תרופה. לא הצליחו לחבור למעבדות בבי"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית. לניסויים בהנדסה גנטית צריכים ציוד ועזרה, עובדים עם המח' לגנטיקה של האוניברסיטה העברית ועם מעבדות בלמונטה, אך לא מספיק.

אילת  - חשוב שהתכנית תתאים לתכנית הלימודים. רוצה שיבואו מחוץ לירושלים לראות מה קורה כאן. אין גוף שיקשר בין המעבדות באוניברסיטה לבתי הספר. מצפה שהתכנית תשמש כמקור מידע והתנסות לכל בתי הספר.

מה בתי הספר יראו כשיבואו? מעוניינת לשלב התנסות פעילה – מעבדה, אולי במעבדות מכללת הדסה?

לא מעוניינת בסיורים "על מרפסת" של מפעלים, בהתבוננות מעבר לזכוכית.

מדברת על חט"ע, תלמידי ביוטכנולוגיה.

שרה  - חשוב לדבר גם על תלמידי חט"ב לקראת בחירת מגמות.

צחי - מציע תחנה נוספת על החמש המוצעות בפרויקט – בי"ס "חורב", אולי מתאים במסגרת מפגש לתלמידי חט"ב.

עפרה - ביה"ס לא פתוח (דתי עם הסתייגויות ההנהלה מפתיחתו.)

צחי  - אולי נבחר בי"ס אחר – הפוקוס הוא גם הורים. אשכול פיס צריך להיות פתוח לקהילה.

אילת  - רוצה לראות אפשרות שתלמידים יכינו פרויקט, תלמידים מסקרים ומתנסים בפרויקט ביו-טכנולוגי בהיקף של 1 יח"ל. מטרה – להכיר את התעשייה.

יעל - מדריכת מורים לביולוגיה בחט"ע. רוצה 3 מסלולים:
1. במהלך ואחרי חט"ב – הצגת מדעים בסיסיים. כולל מרכז שיתמוך בפרויקטים קטנים לחט"ב.
2. לאחר בחירת מגמה – מידע והעשרה. למצוא מעבדות שיהיו מוכנות לקבל. למצוא מרצים. להקים מרכז בו יש קשר ישיר עם החוקרים, תלמידים הרוצים עבודת גמר יקבלו תווך וסיוע כולל מהחוקרים בתעשייה.
3. לקראת סיום י"ב - להציג את כל האפשרויות הקיימות במדעים לתעסוקה.

נאווה - היוזמה צריכה לעסוק בהסתכלות על המורים והיועצות, כדי להלהיב לתחום. להסתכל גם על ההורים. דגש מתווכים. ליצור התלהבות של האזרח, לא סקטוריאלי.

רותי - מציעה לעזור בבניית תערוכות בתוך בתי הספר, השאלת רעיונות וציוד. זמן תלמידים ומורים קצר, להפוך תלמידים למומחים בהנחיית הפעילות הבית ספרית.

אורלב - צריך להגדיר קהל יעד, בהתאם לגיל והכשרה מדעית.  לכל אוכלוסיה להכין "תיק פעילויות"
מפגש עם חוקר יותר חשוב ואפקטיבי לעיתים מסיור במעבדה.
ליצור מוקדי הפצה דרך הורים, מכרים, חברים של התלמידים.
תמיכה על רשת האינטרנט למוסדות עירוניים עבור מערכת החינוך הירושלמית.

ריבי  - לבנות מאגר, למפות מה קיים בכל מקום. להציג את המיפוי לאנשי חינוך בחט"ב ובחט"ע – להתאים מה כל גורם יכול לקבל, מה רמת המעורבות שלו, ליצור מרכזי הדרכה ועבודה לתחום הביוטכנולוגיה.

אילנה  - בחט"ע התכנים צריכים להיות קשורים ישירות לתכנים הלימודיים. להגיע דרך ביצוע ודרך ניסוי החקר, הנושא יכנס לתיק החקר של התלמידים. מתאים לבלמונטה, צריך להתאים לתכנית הלימודים של ביולוגיה, כימיה, ביוטכנולוגיה.

נורית - האם אנשי הכימיה, הביולוגיה והביוטכנולוגיה, שיש להם כאן נציגות, יעזרו בקישור לתכנית הלימודים?

אילנה  - וודאי.

תמי  - מייצגת חט"ב והכשרת מורים. התעשייה לא מוכנה לקשרים, אין מפעילים הפתוחים לסוג זה של צריכה.

אורלב  - ליצור הווי מדעי, משהו שישמר את השלהבת.

טילי - כמה זמן הפרויקט יעמוד?

מיה - תלוי באינטרסים של השותפים. התקווה היא לפתח אורח התנהלות של אורך חיים ארוך. לא מדובר רק בתערוכה במוזיאון, חייבים לחשוב על בעלי המניות הנוספים בפרויקט ולענות לצרכים שלהם. 

טילי - בעיה של חט"ב – יש פער בין ידע המורים והתלמידים לבין המציאות בתחומים האלה. יש לסמן את הכוונים קדימה. אין אפשרות בחט"ב לתת לילדים חזון לגבי התחום בגלל פער הידע.

עפרה - אי אפשר להעמיס על הפרויקט את כל הצרכים של מער' החינוך המדעית. חשוב לפרסם לגבי אפשרויות הפתיחה של האוניברסיטה והתעשייה למסות הנדרשות – המוזיאון יכול לאפשר הצצה למקומות האותנטיים וליצור שיחה עם אנשים "באמצע העבודה" בעזרת הטכנולוגיה.

ביו טכנולוגיה ורפואה הן מילים פופוליסטיות, ההצגה צריכה להיות כרוכה בבסיס המדעים הקלאסיים.

מנח"י מפעילה תכנית "פסיפס ירושלמי" מסה מרכזית של סיורים ומפגשים. המטרה היא שכל מער' החינוך תכיר את ה"אבנים השונות" המרכיבות את הפסיפס. ביו-ירושלים לא בפסיפס – מציעה שראש העיר ומנהלי מנח"י והרל"י ידברו ביניהם על הנושא.

שירלי - תחום הביו-מד נכנס לתכנית אסטרטגית של ירושלים.

שפי - האוניברסיטה העברית תתרום רבות לפרויקט, אולם לא תוכל לפתוח מעבדות לסיורים. קיימות  3 פקולטות רלוונטיות ומאות תלמידי מחקר. האוניברסיטה (ובתקווה גם התעשייה) יתנו למוזיאון כלי והוא שיפתח את דרכי התצוגה לקהל היעד.

שירלי - מסכימה עם עופרה, יש לנצל אמצעים ווירטואליים. ביו-מד כולל את כל התחומים המסורתיים, כולל מדעים קלאסיים.

תמי - שידור באמצעות מער' אינטר-וייז. ניתן לשדר הרצאות המיועדות לתלמידי חט"ב, ישמעו ויגיבו מהבית.

יעל - אשר יש הבדל בין הרצוי למצוי. כדאי לעניין את  התעשייה.הפרויקט חייב להיות "שווה" גם לצד השני.  התעשייה מעוניינת בתלמידים בסוף חט"ע, בתחילת לימודים אקדמאיים ובסופם.  אין לה עניין בתלמידי  חט"ב, אולי רק אם יבואו עם ההורים והאחים של.

אילנה - פרופ' דני מנדלר גייס מרצים מהכימיה, כל אחד הכין הרצאה, עבדו בהתנדבות. זה דעך.

אילת -
בשביל זה כיום יש את עמותת  "בשער". כתות  י"ב יבואו רק אם יתאים לקרדיט לבגרות, רוצים שיהיה מעוגן בתכנית הלימודים, לא יבואו למשהו וירטואלי, למוזיאון המדע.

טילי -
בתעשייה יש מרכזי מבקרים מוצלחים, יש לשלב מפגשים עם אנשים. התהליך צריך לתת למערכת משהו שהמערכת לא מקבלת אחרת. להיזהר לא להלביש את כל הפתרונות על הפרויקט.

אסתי - הצגת פרויקט פנסיל, ניתן ללמוד הרבה מהקשיים. היה מאד קשה למצוא מעבדות באוניברסיטה ומדענים שהיו מוכנים לתהליך, וגם זה בצמצום רב. כדאי לבסס את התכנית על הניסיון שנצבר במוזיאון. 
לבדוק את הפסיפס, אולי לשנה הבאה אפשר להצטרף לסיורים.

יובל - התעשייה יכולה לתת את החומרים המעניינים ולהביא אותם לתוך המוזיאון.

צחי - מה שחשוב הוא שהידע המצוי מאחורה. אם עושים את העיבוד ומביאים את הדברים למוזיאון, התועלת הרבה יותר גבוהה מהביקור במעבדה.
בפרויקט כזה הסטודנטים של מכללת הדסה הם קהל יעד יותר מיידי לפרויקט זה, וכן גם הסטודנטים של האוניברסיטה העברית.

נורית - בכל זאת צריך לחשוף את הגילאים הצעירים יותר כי הם מהווים תשתית ועתיד. המורים הם קהל יעד מרכזי.

אורלב - ליצור קשר בין הנוכחים, רשימת תפוצה.

מיה - חשוב ליצור פורום.

תודה למשתתפים, אנחנו רק בתחילת תהליך.

מערך בו קהל מערכת החינוך היא חלק מקהל היעד, אך לא כל קהל היעד. שיח דומה יתקיים עם התעשייה. חשוב לבדוק את האינטרס של התעשייה בטוח שלא כל החוליות יתאימו לכל הקהלים. מאגר הידע שייווצר ישרת באופן שונה קהילות שונות.

 רשמה: ורדה גור בן-שטרית

נוצר בתאריך: 25/01/09
עודכן בתאריך: 17/01/11