Skip to main content

תחרות מדענים צעירים

ועדת חינוך, מוזיאון המדע, 24 בנובמבר 2005

נוכחים:

משרד החינוך: ד"ר חגית מאיר, אפרת טל, ריבי לקריץ, דוד קסוס
מנח"י: אבי סלע
האוניברסיטה העברית: שבתאי דובר
מוזיאון ישראל: דוד איבגי
אינטל: אורנה שלום
מורים: חנה שרף, דורית גיל, מוטי מאיר, דר' ויקטור מלמוד
נוער שוחר מדע: יעל שיין, ד"ר אורנה דהאן, ד"ר ראובן בבאי
מוזיאון המדע: מיה הלוי, אסנת בבלי, אסתי ברזנר, דיאנה פינוס, אורית הדר נורית שניר

נורית שניר פתחה וסיפרה על מועדון הבוגרים של תחרות מדענים צעירים ועל הפגישות שהתקיימו בחצי השנה האחרונה. נורית הציגה כמה בעיות העיקריות שעדיין מטרידות אותנו התחרות ומספר מטרת מטרות שעומדות לנגד עינינו לשיפור התחרות בתקופה הקרובה.

  • גיוס מתחרים - מאגר עבודות הגמר הולך ויורד מדי שנה. מספר המועמדים לתחרות אינו עולה (השנה אף ירד). חשוב להגדיל את שני המספרים.
  • איכות העבודות - כללית, איכות העבודות משתפרת, ועדיין יש מקום להעלאת איכות העבודות המוגשות.
  • מקומן של הבנות – בד"כ הבנות מהוות כ- 50% מהמתחרים, אך עבודותיהן מתרכזות בתחומי מדעי החיים והסביבה, רפואה, מדעי החברה והרוח. בנות מעטות בלבד מגישות לתחרות פרוייקט טכנולוגי או מחקר בפיסיקה. בין הזוכים פחות בנות מבנים. מעולם לא זכתה נערה בפרס הראשון.
  • מעורבות בתי הספר בפרוייקטים – לא מספקת. עבודת הגמר לבגרות עדיין ילד חורג בביה"ס, אין מודעות מספקת ללב"פ כשיטת הוראה/למידה.


נורית שניר הציגה את נושא הדיון להיום - תהליכי המיון המקדימים את התחרות והשיפוט בתחרות עצמה.

אורנה דהאן הציגה את מבנה תהליך המיון הראשוני של העבודות ואת הקריטריונים שעל פיהם מתבצע המיון. אלה כוללים:

  • בדיקת "מדעיות" העבודה
  • תרומתו של המחקר לחברה
  • תרומתו וחלקו של התלמיד


אורנה דהאן הציגה גם את השלב השני, הכולל סדנאות המתקיימות ביחידת נוער שוחר מדע של אוניברסיטת ת"א ואת השלב בו עובד כל תלמיד מתחרה עם המנחה האישי שלו מטעם נוער שוחר מדע על תוכן הכרזה המדעית שתייצג אותו בתחרות. הוזכרה גם חשיבותו של שלב זה כשלב מיון נוסף, המסתמך גם על המפגש עם התלמיד (מה שלא קיים בשלב הראשון), ואת חשיבות המפגש לשיפור ושדרוג העבודה.

אפרת טל העירה שסדנאות אלה מחליפות את הסדנאות שהיו קיימות בעבר בבתי הספר.

דוד קסוס תוהה מה תפקידו של מוזיאון המדע בתהליך התחרות.

מיה הלוי: ראשית, המוזיאון הוא אינטגרטור שמוביל את התחרות לאורך כל התהליך ושלביו השונים: בין היתר - מזמן שיתוף גופים שונים, מסייע באיתור שופטים, שותף להגדרת הקריטריונים ויוזם פעולות לשיפור התחרות בטווח הקצר והארוך. אולם יש לו תפקידים נוספים: המוזיאון תורם את חלקו בתחום המומחיות שלו - איך מציגים רעיון או נושא מדעי לקהל מתעניין (תלמידים, מורים וקהל רחב) או מקצועי (שופטי התחרות) ובעיקר – איך מציגים רעיון מופשט, תהליכים מורכבים ותוצאות מחקר או פיתוח בדרך ויזואלית ואיך יוצרים ממשק בין לקהל צופים, מתעניינים.

המוזיאון אחראי לפן החברתי של התחרות שעיקרו יצירת קהיליית צעירים בעלי עניין משותף במדע וטיפוחה. זה מתבטא במפגשים הרבים לאורך הדרך, ששיאם מחנה בן שלושה ימים בירושלים, בטיפוח מועדון בוגרים ובארגון כל הקשור לתחרויות הבינלאומיות באירופה וארה"ב שאחת ממטרות העל שלהן היא מפגש בין "מדענים צעירים" - בני נוער בעלי עניין משותף במדע ובמחקר מרחבי העולם.

ריבי לקריץ: אין היום גוף או גופים שנותנים במה והכרה לדברים שנעשים במערכת החינוך. כאן יש אפשרות לקחת תלמידים מצטיינים, לתת להם במה והכרה גם ארצית וגם בינלאומית ולקדם אותם בצורה אחרת ממה שעושה בית הספר. התלמידים יוצאים עם ביטחון, ידע, יכולת לדבר בפני קהל ולספר על עבודתם וחלקם גם מקבלים את ההזדמנות לפגוש בני נוער כמותם ממדינות אחרות בעולם. ואת התפקיד הזה לקח כאן מוזיאון המדע.

דוד איבגי: המוזיאון מרחיב בעצם את מושג החינוך. המוזיאון יודע להוריד את הנושאים המדעיים "למטה" ולקרב אותם לקהילה.

נורית שניר העירה שאנו מקיימים מספר סדנאות לאורך הדרך, שלכל אחת תרומה משלה לנערים והנערות המתחרים, ולהצגת מדע וטכנולוגיה בדרך ידידותית בהתאם לקהל היעד: הסדנא הראשונה נותנת להם כלים להסתכל על עבודתם במבט חדש, לארגן אותה ואת אופני הצגתה השונים באופן בהיר, יעיל וקומוניקטיבי. סדנה אחרת היא סדנת הכנה לעמידה בפני שופטים בה מתנסים בהצגה מילולית בפני קהלים שונים בכלל, ושופטי התחרות בפרט. בסה"כ יש כאן תרומה נוספת לקרוב קהלים שונים, ביניהם נוער, למדע ולטכנולוגיה, שהיא אחד מיעדיו המרכזיים של מוזיאון המדע.

חנה שרף: מנסיוני - התלמידים שמשתתפים בתחרות חוזרים עם ערך מוסף והרגשה שקיבלו תוספת לאישיות וליכולות שלהם.

אפרת טל: יש צורך להציב אתגרים לתלמידים. יש ירידה בעידוד לעבודות גמר. בית הספר לא רואה עצמו כגורם מחנך.

חגית מאיר: זה נגד הרוח והאווירה הכללית.

דוד קסוס: צריך לעודד מורים יזמים ויוזמות חינוכיות. אם ביה"ס יתוגמל זה ישנה את המצב.

מיה הלוי הציגה את נושא הענקת תעודות הצטיינות למורים המובילים עבודות גמר ופרוייקטים בבית הנשיא צמוד להענקת פרסי התחרות.

יעל שיין: יש מספר דילמות חינוכיות שעולות בזמן תהליך המיון הראשוני של התחרות:

  • מה עושים עם בי"ס ששלח 7 עבודות אבל כולן ברמה נמוכה. אם לא נעביר אף אחת מהן הם לא ירצו להגיש יותר עבודות.
  • עידוד בנות לעומת בנים.
  • אפליה מתקנת של מגזרים "חלשים".


מוטי מאיר שאל מהם הקריטריונים או השיקולים שלפיהם מודדים את העבודות הטכנולוגיות? והציג את הבעייתיות בלוח הזמנים שאינו מתאים ללוח הזמנים של הגשת העבודות בטכנולוגיה.

מיה הלוי הסבירה שאנו מוגבלים ע"י לוח הזמנים של התחרויות הבינלאומיות, ולכן קשה להתאים את התחרות לתלמידי טכנולוגיה.

נורית שניר מציעה לקיים אירוע מיוחד לתלמידי הטכנולוגיה כדי לעודד אותם לגשת לתחרות שנה מאוחר יותר, כאשר העבודה שלהם כבר גמורה. מציעה שהגשת המועמדות לתחרות תיעשה כבר בשנה שלפני התחרות, בעידוד מורה המקצוע ובסיועו. בכך ניתן, אולי, לעקוף את בעיית לוחות הזמנים הלא מתאימים.

אורנה שלום: המנגנונים לעידוד עבודות ופרוייקטים בארה"ב הם יצירה של תחרויות מקומיות ובית ספריות. בארץ זה לא כך כך רלוונטי.

ויקטור מלמוד הציע שעל מנת להגדיל את מספר העבודות, כל מפמ"ר יפנה לאחראי עבודות הגמר או הפרוייקטים ויבקש ממנו לבחור בין עבודות מקצוע מסויים שהן ברמה גבוהה, ויכוון את המנחים שלהם להכין את העבודה לתחרות. דבר נוסף: להתחיל את העבודות או הפרוייקטים כבר מכיתה י' ולעבוד בשלבים.

אבי סלע: העיר שהחינוך בבי"ס רדוד בגלל הדרישה ליותר מדי דברים. הנטייה בירושלים להפוך את הלימודים ללימודים מוקדיים ושבית הספר יהיה רק אחד מן המוקדים הללו, בנוסף למוקדים אחרים כמו מוזיאונים למשל.

דוד איבגי: האם מוזיאון המדע יכול להיות אכסניה ופעיל בתיכנון, תמיכה והבאה לפועל של עבודות ופרוייקטים בשיתוף עם מסגרות אחרות כמו סייטק למשל? (תמיכה שביה"ס פעמים רבות אינו מסוגל לתת).

ראובן בבאי: בתי הספר והמורים הם בכל זאת המפתח ולכן צריך להפנות לשם את המשאבים ולתת תיגמול ככל האפשר.

מיה הלוי הזכירה את הנאמר באחת מישיבות ועדת החינוך הקודמות: רוב הנוכחים באותה ישיבה הביעו הסתייגות מרעיון החונכים (מנטורים) מהקהילה.

נורית שניר פירטה: הטעמים שהועלו: בתי הספר אינם ערוכים לקליטתם, אין ציוד מינימלי לניצול יעיל שלהם, אין יכולת סינון של מתנדבים גם כאשר לא כולם מתאימים, ויש צורך ביצירת מערך תומך למתנדבים, שבלעדיו המתנדבים עצמם מתוסכלים. עם זאת – רודי בוקסנבאום, מנהלת אשכול הפיס ברעננה, ובוגרת הסדנה למורים בארה"ב, מנסה ליצור מערך חונכים לפרוייקטים של תלמידי חטי"ב. אם הניסיון שלה יצליח הוא יוכל להוות מודל.

חגית מאיר הציעה להפעיל מתנדבים כמו גימלאים ופנסיונרים בהנחיה ובתמיכה של עבודות גמר ופרוייקטים, אבל יש צורך בגוף כלשהו שיפעיל, יכשיר ויתגמל את המתנדבים האלה, יש צורך בתשתית.

דוד איבגי העיר שאותם מקומות תומכי מחקרים יש להם הרבה פעמים "חוב" לקהילה וכדאי לנסות לנצלם.

לסיכום:

בישיבה הוצגו שלביה השונים של התחרות, נדון מקומו ותפקידו של המוזיאון בתחרות, חשיבותן של הסדנאות כמחליפות את בתי הספר וחשיבותם של האתגרים בתהליך החינוכי.

הוצע לנסות לפתור את בעיית אי התאמת לו"ז התחרות לתלמידי הטכנולוגיה באמצעות הגשתם באיחור של שנה, תוך הנעת התהליך ע"י קיום אירוע בזמן התחרות והגשת הטפסים בשנה שלפני התחרות.

הועלה שוב נושא החניכה בעזרת מתנדבים מהקהילה על היבטיו השונים והוצע לנסותו.

רשמה: אורית הדר


חזרה לדף ועדת החינוך

נוצר בתאריך: 30/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11