Skip to main content

לפני ואחרי מפגש

ועדת חינוך, מוזיאון המדע, 22.12.2005

נוכחים

משרד החינוך: ריבי לקריץ, דוד קסוס, ד"ר מיכל נחשון, לילי עמיר.
האוניברסיטה העברית: ד"ר שבתאי דובר.
מנח"י: עפרה אבידור.
פיסג"ה: מיכל סטולר.
מורים ומנהלי אשכולות פיס: בת שבע לדני, רותי פקיזגי, חנה שרף, אורנה בן עטר.
מוסדות תרבות וחינוך: דוד איבגי - מוזיאון ישראל, ד"ר רוני אשכנזי - גן המדע מכון וויצמן, גליה מלול - מוזיאון מגדל דוד, יהודה קפלן - מוזיאון ארצות המקרא, ד"ר יעל גבריאלי - קמפוס טבע אונ' ת"א, ד"ר רחל מינץ - מט"ח.
מוזיאון המדע: מיה הלוי, אסנת בבלי, אסתי ברזנר, דיאנה פינוס, דליה הררי, אורית הדר, סמאהר חוסיין, נורית שניר.

דיון:

נורית שניר: הנושא "לקראת ביקור כיתתי במוזיאון ואחריו" מעסיק את מוזיאון המדע במספר רבדים. נקודת המוצא היא שכדי להפוך את הביקור ליעיל, משמעותי ואפקטיבי, ההכנה חשובה הן למורים והן לתלמידים, וכמוה הפעילות הכיתתית שאחרי הביקור. בהתייחס להנחה זו עולות שאלות רבות. ביניהן:

  • מהם התכנים שיש לשלב בהצעה להכנה לקראת המפגש ולפעילות שאחריו?
  • מהם אמצעי ההפצה והיידוע הנכונים לתכנים אלה בקרב המורים?
  • איך מניעים מורים לפעולה?


באשר לשאלה הראשונה: מוזיאון המדע נוהג לייצר "דפים למורה" ובהם, לכל נושא, מופיעים: תקציר הפעילות, מטרותיה, מסרים עיקריים, קשר לתוכנית הלימודים, המלצות לפעילות מכינה בכיתה, המלצות לפעילות המשך או סיכום, תוכניות רלוונטיות של הטלוויזיה החינוכית ומקורות מידע נוספים. לאחרונה התחלנו להוסיף גם התייחסות לשאלה על איזה סטנדרטים המפגש עונה ואיזה מיומנויות באות בו לידי ביטוי.

בהתבסס על ניסיוננו ועל מחקרים בתחום, אנחנו עומדים להוסיף פרק העוסק בהכנה הכללית לביקור, ובו תכנים המתייחסים לביקור במוזיאון כחוויה כוללת וקשורים למרכיבים האישיים, החברתיים והפיסיים של הביקור.

אנחנו ממליצים, לבצע את הפעילות המקדימה בביה"ס, במועד קרוב לביקור, או לפחות בזמן הנסיעה למוזיאון.

התשובה לשאלה השנייה קשה לנו יותר. בעבר שלחנו הדפים לבתי הספר. למיטב ידיעתנו, בדרך כלל לא נעשה בהם כל שימוש. כיום הדפים למורה נמצאים באתר האינטרנט שלנו, במדור "חדר מורים". קריאתם, וודאי השימוש בהם, עדיין מועטים ביותר, למרות שקיומם ומיקומם מתפרסמים בדפי המידע הנשלחים לבתי הספר. יש לנו אינדיקציה לגבי מספר הכניסות לאתר – למעלה מ-35,000 לחודש.(החודש נכנסו יותר מ – 50,000). מתוכם רק מעטים נכנסים לדף: "לקראת מפגש ואחריו".

ידוע לנו ממוזיאונים ומוסדות תרבות אחרים כי גם הם מתחבטים בבעיות דומות.

זה מוביל לשאלה השלישית.

על השאלה השלישית נשמח לדון כאן. כבסיס ראשוני לדיון הפנינו למורים וגננות שביקרו במוזיאון את השאלות הנ"ל ובעיקר את השאלה מה הצרכים שלהם.

דיאנה פינוס: התגובות של גננות ומורות בכיתות א' ב' שביקרו במוזיאון היו מגוונות. תקציר חלקי:

יש צורך בהכנה מנטלית ורגשית.
כדאי להמשיך בכיתה משהו לא גמור שהתחילו במוזיאון.
חשוב לקבל סל אפשרויות לפעילות מקדימה, מתוכו אפשר לבחור
להציג הדגמה קצרה של מה שצפוי במוזיאון
כדאי לשלוח גלויה להורים המתארת את הפעילות ומציעה פעילות ביתית של לפני ואחרי
היו גם דעות ששללו צורך בהכנה מוקדמת, או טענו שמספיקה הכנה ספונטנית.
טענה חוזרת ונשנית: האינטרנט לא נגיש.

אסנת בבלי: רואיינו 9 מורי יסודי וחטי"ב מכל הארץ שביקרו במוזיאון בתחילת דצמבר 2005. שלושה מהם מורים למדעים.

הזמנת הפעילות: לרוב מי שהגיע לא היה המזמין בפועל. המזמינים: מנהלת, רכזת מדעים, רכזת חברתית, רכזת קרן קרב, ואפילו סוכני נסיעות. מקצתם לא ידעו מה נושא הפעילות.

הכנה מוקדמת: כולם מסכימים עם חשיבות הכנת התלמידים לתכני המפגש. רובם מכינים רק הכנה המתייחסת להתנהגות במוזיאון. חלקם לא התייחסו בשיעוריהם לביקור העתידי. שלוש הכיתות שהוכנו ביסודיות בהיבט התוכני פעלו בנושא הלקוח ישירות מתוכנית הלימודים (אוויר). מורותיהן מגיעות מדי שנה, מכירות את המפגש ותכניו מניסיון קודם, משלבות אותו ברצף ההוראה ואף דואגות לתאם את מועד המפגש בהתאם לכך.

מה היו רוצים לקבל?

ביקור מקדים במוזיאון כדי להכיר את המקום,
חומר רקע תיאורטי, הכולל הסבר מדעי של התופעות המרכזיות.
תקציר/ ראשי פרקים מה עומדים לעשות במפגש עם רשימה של מונחים/מושגים שיפגשו במוזיאון, וצילומים של הכתוביות.
שאלות שיגרו את התלמידים כדי שיגיעו סקרנים למוזיאון
דפי עבודה למהלך הביקור או חומר רקע רלוונטי.
ערוצי המידע: כולם מבקשים שמידע על הפעילות יגיע אליהם אישית, ישירות. לרובם (6) יש גישה לאינטרנט אך לא נכנסו לאתר המוזיאון לפני הביקור. לחלק מהמורים האינטרנט אינו נגיש.

סמאהר חוסיין: רואיינו מורים מעטים מצפון הארץ. עיקר הדיווח מסתמך על היכרות ושיחות כלליות.

כיום קיים נתק בין המזמין לבין מי שמגיע.
מבקשים פירוט מוקדם על המקום בכלל ועל הביקור בפרט: תכנים ופעילויות.
מבקשים ציון הקשר לתוכנית הלימודים.
מצפים שמוזיאון יציע תשובות לחוסרים בבית הספר ויחשוף את המורים לאפשרויות העומדות בפני תלמידיהם.

לילי עמיר: ילדי ירושלים מבקרים במוזיאונים שונים. חשוב שהגננות והמורות ישוחחו עם הילדים על הביקור הצפוי, יבחינו בין מוזיאונים שונים. ידגישו את ההבדל בין מוזיאון מדע אינטראקטיבי בו אפשר לגעת במוצגים ולהתנסות בהם, לבין לאמנות, כמו מוזיאון ישראל, בו נדרשת התנהגות שונה. הגננת והמורה צריכה לקבל מידע על העומד להתרחש, אבל להשאיר לילדים את החוויה בגדר הפתעה וחידוש.

ריבי לקריץ: באתר המוזיאון חסרה מפה. מפה תקטין את מרחב הזרות של הילדים.

רוני אשכנזי: אולי תמונות של המקום מתאימות לילדים יותר ממפה.

נורית שניר: מחקרים בתחום התפיסה וההתמצאות מראים כי ילדים צעירים מתקשים בקריאת מפה והבנתה. המורים אמורים לקבל מפה בכניסה. עם זאת הרעיון להוסיף מפת המוזיאון באתר נראה נכון.

ריבי לקריץ: השונות בצרכים מאוד גדולה. מחייבת להציע הרבה אלטרנטיבות.

אורנה בן עטר: כדאי להציג מסע וירטואלי לכל נושא, עם התמקדות במספר מוצגים. המורים יציעו לתלמידיהם, כמשימת בית, להיכנס לאתר, לעשות מסע כזה ולספר עליו בכיתה.

רחל מינץ: שעות המדעים בביה"ס מצומצמות ביותר. כדי שהפעילות במוזיאון תהייה אפקטיבית צריך לחבר את המוזיאון להוראה הפורמלית בבתי הספר. המוזיאון חייב לבוא לקראת תוכנית הלימודים, ולבטא את זה בפנייה למורים.

נורית שניר: כיום יש קישור לנושאים מתוך תוכנית הלימודים, ואנחנו עומדים להוסיף בקרוב קישור למיומנויות ולסטנדרטים של משרד החינוך. בנוסף, חשוב לזכור שלא כל הכיתות מגיעות מלכתחילה לביקור הקשור בתוכנית הלימודים. חלק נכבד בא כהעשרה וכחוויה תרבותית.

יעל גבריאלי: באתר של קמפוס טבע יש מפה + מצלמות online. ילדים נכנסים לראות מה צפוי. נכנסים לא בהכרח כהכנה לביקור. התכנים באתר מסודרים לפי נושאי הביקורים. אמנם נבנה כפעילות לפני ואחרי, אך עומד בזכות עצמו כשירות נוסף.
מה שחסר למורים: איך לומדים במוזיאון.למידה ממוצג. כישורי למידה והוראה בסביבה הייחודית של המוזיאון.
לאחרונה פיתח קמפוס טבע עבור רמת הנדיב את האתר לפרוייקט חצ"ב. אלה יחדות לימוד קטנות עבור כל נושא. קשורות לתוכנית הלימודים הפורמלית. מודגש מה יכול פרק הטבע לתת שתוכנית לימודים תוך בית ספרית לא יכולה. בבניית הפעילות והאתר התחילו מהתחלה. זוהו נקודות מעניינות לפעילות חקר וסיורים ואלה קושרו לתוכנית הלימודים.

נבנו מודולות של פעילות, שיכולות לעמוד בפני עצמן גם ללא ביקור. הילדים כותבים בעיתון, ואחרי הסיור משלימים כרטיסיות באינטרנט. הפעילות שאחרי הביקור אטרקטיבית.

דוד איבגי: למטרות ההצעה לפעילויות לפני ואחרי ביקור יש שני כיוונים:
- שירות למורה, קשר לתוכנית הלימודים, הכנסת הפעילות במוזיאון כחלק אינטגרלי מהלימודים בביה"ס.
- פנייה לתלמיד כילד צורך מוזיאון כחלק מחינוך לצריכת מוזיאונים. מעורר תיאבון לפני ומשמש לקינוח אחרי.

דוד קסוס: תחילה מדבר כמורה. הסקירה שהוצגה בתחילת הישיבה חשפה את העובדה שאין התאמה ואין תיאום בין המזמין לבין המגיע. חשוב לציין את זה באתר, וגם בעת הזמנת הפעילות. סיוע אפשרי: השתלמויות המורים של הפסגה יתרחשו גם במוזיאונים. פעם בשנה בכל מוזיאון. ברגע שמציגים מושג חדש - המוזיאון צריך להיות מוצג כאחד ממקורות המידע.
בפתח תקווה, למשל, התקיימה השתלמות מורים על הקשר בין מרחב פיזי למרחב וירטואלי.
מוזיאון פול גטי שולח פעילויות הביתה, מה לעשות לפני הביקור.
בכל מקרה - חשוב לתת למורה תפקיד בהרכה עצמה.

בת שבע לדני: בקרב המורים אין מודעות לצורך להיכנס לאתר לפני הביקור. למעשה אין מודעות לקיומו של מדור כזה. צריך לשלב את המידע על קיום מדור "לפני ואחרי" כחלק מהשתלמויות המורים במוזיאון, ולבקש המורים לחוות דעתם על המידע, אופן הצגתו והרלוונטיות שלו. דרושה פעילות תיווך בעת ההשתלמות ובעת ההזמנה. כדאי גם לפעול עם מדריכי המורים למדעים. להזמין אותם להשתלמות על פעילות מורים במוזיאון ולבנות איתם פעילויות לפני ואחרי.

רותי פקיזגי: עובדת קיום המדור באתר המוזיאון לא ידועה למורים. גם לא לה עצמה. היות שלמורי המדעים, לפחות בבית שמש, מפגש שבועי קבוע עם מדריכי המורים. הם יכולים להיות המיידעים והמתווכים. מלבד זאת - כדאי בכל זאת להגיד למזמין במעמד ההזמנה.שם המדור "חדר מורים" לא מוצלח. מאיים. כדאי להחליף.

מיכל: מציעה להפיץ את הפעילות דרך הפיסג"ה. יש לה נגישות גבוהה למורים. כיום קיים פער זמן בין משלוח המידע לבין ההגעה למורה ספציפי. המעבר דרך הפיסג"ה יכול לייעל את התהליך. בפיסג"ה ייעלו ושפרו הקשר עם בתי הספר. מייצרים רשימת תפוצה של קשר ישיר עם רכז פדגוגיה אחראי על תוכניות לימודים בביה"ס ויוכל ליידע מורים רלוונטיים.

מיה הלוי: האם משלוח דוא"לים מתאים למורים? האם דרך תקשורת זו עובדת?

דוד קסוס: הפיסג"ה הוא צומת מרכזי. כדאי לעשות בה שימוש. היום בבתי הספר מקבלים הוראות דרך האינטרנט.

אורנה בן עטר: להוסיף בטופס ההזמנה סעיפים: מקום לרשום את שם רכז המדעים + שמות מורים וטלפונים שלהם. אפשר לשלוח sms.
התקשורת בתוך ביה"ס לא טובה. דרושה פנייה ישירה למורים.
באתר עצמו צריכה להיות פעילות אתגרית שהילדים יבצעו אחרי הביקור.
באשכול הפיס במעלה אדומים מקימים חדר שיוקדש למיומנויות. לכל ילד תהייה חוברת פעילויות המכינה לפעילות בחדר. עדין לא מיושם.

ריבי לקריץ: כדאי שהתלמידים יקחו הביתה קיט לא גמור שבנייתו החלה במוזיאון - להמשך בנייה בבית. מלבד זאת - אין תחליף לתיווךאנושי. צריך להגיע לבתי הספר, ליצור איתם קשר ישיר. להתחיל את השיווק כבא מחודש מאי. כל שנה להתמקד באזור אחר בארץ ולפעול בו באינטנסיביות.
עם כל זה - סימן שאלה לגבי חיוניות הפעילות "לפני הביקור".

עפרה אבידור: ההנחה שלנו היא שיש חשיבות לפעילות לפני ואחרי. אבל האפקט של הביקור עצום, ולא בטוח שפעילויות לפני ואחרי יוסיפו לאפקט זה או ישפרו.
מאידך גיסא פיתוח כל פעילות נוספת מבורך. חשוב לפתח הצעות לפעילות מקדימה ומסכמת כחלק נורמטיבי מתרבות צריכת המוזיאונים . לקהל צריך להיות מובן מאליו שלכל מרכז יש הצעה כזו.

דוד קסוס: אנחנו במשרד החינוך אכן מנסים ליצור נורמה כזו. מטרות הפורום הזה הן לא רק כלפי מוזיאון המדע אלא לגבי כלל מוסדות התרבות.

מיה הלוי: אנחנו מסתכלים דרך משקפים של מדע וטכנולוגיה אבל במוזיאונים אחרים, למשל לאמנות, החוליה המקשרת אינה בהכרח תוכנית הלימודים.

עפרה אבידור: אמנם לכל מוזיאון ייחוד וכיוון משלו, אבל כאן כדאי לוותר על הדגשת הייחוד הזה ולהשקיע במשהו משותף של תרבות לימודים חוץ בית ספרית. המורים צריכים לדעת שלכל יציאה מביה"ס יש פעילות ללא דקויות של הבדלים בין המוסדות.

רוני אשכנזי: גם בגן המדע במכון וייצמן יש נתק בין המזמין למגיע. אנחנו רוצים להפיק מקסימום מהביקור ולכן חשוב לנו להשקיע בהכנה. אין ספק לגבי חשיבות ההכנה המוקדמת.
באתר האינטרנט יש סיור וירטואלי ותקצירים של הפעילויות.
בדף של תיאום הביקור יש אינפורמציה על התכנית עצמה + התייחסות לביקור באופן כלל. הדף אטרקטיבי ונשלח בפקס ליעדו. דואגים שיגיע למי שצריך.
לגבי השתתפות מורים בהדרכה: כשזה קורה זה עובד מצויין, אבל לא מציאותי לחשוב על כך בהיקף רחב. הניסיון שלנו מתייחס למורים שכבר בקרו במוזיאון והשתתפו, בהנחייתנו, באופן פעיל בהדרכת כיתה אחרת בביקור השני. נעשה בהיקף מצומצם.

יהודה קפלן: מוזיאון ארצות המקרא בעיצומו של תהליך שדרוג אתר האינטרנט.חש חוסר תיאום גורף בין שלב ההתקשרות לבין מה שקורה עם הגעת הקבוצה. יש למסד את הביקור במוזיאון כחלק מהלמידה. כים המוזיאונים מתחרים עם אתרים אחרים.

רחל מינץ: מומלץ לנסות לשנות את הפנייה במדור "חדר מורים", לפנות ישירות גם לתלמידים. כדאי לנסות כפיילוט.

יעל גבריאלי: למורי הביולוגיה הוצעה השתלמות כדי שיוכלו להשתתף בהדרכה בקמפוס טבע. נרשמו שתי מורות. תומכת ברעיון של ביסוס נורמות משותפות עבור כל גופי התרבות.

אורנה בן עטר: כמנהלת אשכול פיס, מחייבת מורים לעבור השתלמות לפני שמגיעים עם כיתותיהם לאשכול. בכל זאת - מורים מעטים בלבד השתתפו בהדרכה באופן פעיל. הרוב מתייחסים לזמן הפעילות כאל זמן חופשי שלהם. מתן הנחות וכו' אינם משמעותיים למורה כפרט אלא לבית הספר. צריך לתגמל את המורה ישירות בדרך כלשהי.

מיכל נחשון: כדי שמורים יפעילון דרך הוראה מסויימת, זה חייב לבוא מתוך צורך אמיתי שלהם. לכן חיבור לתוכנית הלימודים ומתן תמיכה למורים הכרחי. חשוב להציע פעילויות קונקרטיות לפני הביקור והכוונה לפעילויות אחרי הביקור. העובדה שהביקור מהווה חלק מתוכנית הלימודים מחייבת הערכה שלו.

דוד קסוס: באפריל יש כנס ארצי חשוב העוסק בלמידה חוץ בית ספרית. הכנס חשוב לכולנו כי יש לנו אתגר משותף, כיצד לתת ערך מוסף ליציאות אל מחץ לכותלי ביה"ס.
כדאי שביה"ס ימלא משוב על המוזיאון והמוזיאון ימלא משוב על ביה"ס.
ליצור מצב שבתי הספר הם שותפים אמיתיים.

נורית שניר: מוזיאון המדע מנסה לייסד ולהפעיל מועדון מורים, שאלה יהיו חלק מתפקידיו.

סיכום:

תפקידנו לטפח את תרבות הביקור במוזיאון על כל משמעויותיו. פעילות "לפני ואחרי" היא חלק אינטגרלי מהביקור. היות שכל המוזיאונים ומוסדות התרבות חולקים בעיות דומות נכון להמשיך לשתף פעולה. חשוב לערב גם את המורים ולהמשיך לחשוב על דרכים ליישם שת"פ כזה.

מוזיאון המדע קבע את תאריכי ישיבות וועדת החינוך לשנת 2006. אנא רשמו לפניכם:
22.2.06
17.5.06
25.10.06
כל הישיבות יתחילו ב 16.30 ויתקיימו במרכז המשאבים.

רשמה: אסנת בבלי.


חזרה לדף ועדת החינוך

נוצר בתאריך: 30/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11