Skip to main content

ועדת חינוך - הכשרת מדריכים במוזיאון

  לצפיה במצגת שהוצגה בישיבה

משתתפים:
מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד:
אנשי צוות: מיה הלוי, נורית שניר, דוד רוזנברג, דיאנה פינוס, מירי אוחנה, סמאהר חוסיין, טל קמחי, אסתי ברזנר.
מדריכים: יעל שוורץ, סאמר עאסלה, דמאון שוסטרמן, יאיר בן חורין, סמאח אימאם, כרמלינה גרזוגי, בהייה עבד אל רחמן, נוגה קידר, קוראל בוך.
אורחים:
דוד קיסוס – משרד החינוך
דר' תמי יחיאלי – מכללה ירושלים
פלביה לבוב – מוזיאון ישראל
דר' דבורה לנג – נוער שוחר מדע ירושלים
איתן רואן –גן המדע, מכון וייצמן, רחובות
דר' רחל קנול – חווידע

נורית שניר מברכת את המתכנסים, ולאחר היכרות קצרה מציגה את הנושאים שיוצגו או יעלו לדיון היום:

להדריך את המדריכים – נושאים להצגה ולדיון

  • פרופיל המדריכים ומערך ההדרכה במוזיאון המדע בירושלים - הצגה
  • קורס ההדרכה – מבנה וחיתוכים, אילוצים ושיקולים – הצגה ודיון
  • רפלקציה ככלי הטמעה וככלי עבודה
  • סיוע למדריכים חדשים – חונכות.
  • כלל המדריכים: התמקצעות והשתלמויות.

 

נורית סוקרת בקצרה את פרופיל המדריכים וקורס ההדרכה (ראו מצגת), ומציגה כמה מההתלבטויות העומדות בפני צוות החינוך של המוזיאון בשעת בניית קורס ההדרכה והפעלתו.

קורס ההדרכה – התלבטויות, שיקולים ואילוצים
הנושאים הבאים עומדים לנגד עינינו  בשעת בניית קורס ההדרכה. אנחנו רוצים הכל: תכנים מדעיים, מיומנויות הדרכה, תיאוריות שמאחורי הדברים, היכרות מעמיקה עם התוכניות החינוכיות ועוד ועוד, אבל יש אילוצים. העיקריים שבהם מוצגים לפניכם:

  • מיומנויות הדרכה/דרכי הדרכה/תכנים – כמה? מה היחסים ביניהם?
  • התנסויות כמודרך (סימולציה)/התנסויות כמדריך/צפייה בתלמידים מודרכים. כמה ובאיזה יחס?
  • רקע תיאורטי ופדגוגי (תיאוריות וגישות חינוכיות רלוונטיות,: היסטוריה של מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד, ההקשר המוזיאלי-תרבותי, דף עמדה, רציונאל חינוכי) – כמה, מתי, איך?
  • רקע מדעי – התאמות והשלמות – איך וכמה?
  • גמישות בהדרכה: חופש וקצוות פתוחים לעומת מערך מוכתב.
  • הדרכה לפי מבקרים: קהל חופשי/הדרכת קבוצות (תלמידים וקבוצות אחרות) – באיזה יחס, לאור נתונים מספריים והיבטים פדגוגיים?
  • דיונים פתוחים במליאה: מה הדגשים? כמה?

 

הנוכחים התבקשו להתייחס לאחת ההתלבטויות מתוך אלה המוצגות, המעניינת אותם ואשר היו רוצים לשתף את האחרים ולדון בה.



פלבייה לבוב צוות ההדרכה במוזיאון ישראל בנוי באופן שונה ולכן מעלה בעיות נוספות. בצוות 18 מדריכים בחצי משרה/שעות + 70 מדריכים מתנדבים, הזקוקים ומקבלים הכשרה המיועדת להם.

קצב תחלופת התערוכות גדול ולכן מצריך התארגנות שונה ממוזיאון המדע. למשל - מדריכים המכינים בעצמם הדרכות לתערוכה/תערוכות מסויימות.
מתפתח דיון קצר על מובנות המערכים ומידת החופש שיש למדריכים.

דבורה לנג בנוער שוחר מדע (נש"מ) ירושלים ההדרכה היא תמיד לפי תחום. כל מדריך עובד בתחום שלו, כל אחד יכול לתרום את הרעיונות שלו לפעילויות.

מתחבטים – האם ועד כמה להכין מערכים. אין דרך אחת. יש תוכניות שמתקיימות בתמיכת קרנות ומוסדות שונים שדורשים מערכים כחלק מהבקרה, ואחרות פתוחות יותר באחריות המדריך.
בתהליך ההכשרה המדריכים המתחילים נדרשים לצפייה באחרים (8-9 פעמים), משתתפים במפגשים/דיון על הדרכה, מלווים וממושבים.
יש עבודה חזקה על מיומנויות הדרכה לתלמידים.
בנוער שוחר מדע יש היום 90 מדריכים, העובדים בממוצע 10 שעות בשבוע, אבל יש מביניהם המדריכים רק שעתיים בשבוע, או רק תקופה מוגבלת. אין התחייבות למינימום עבודה.
תוחלת משך העבודה של מדריך בנש"מ  6-5 שנים.

פלבייה: שאלה למדריכים:
איזה חלק מאיכות ההדרכה שלכם אתם זוקפים לזכות קורס ההדרכה  וכמה להתנסות בפועל ולניסיון הנצבר? להתנסות
בהייה עבד אל רחמן – 50%. הקורס משמעותי מאוד, אבל לניסיון יש, כמובן, חשיבות גדולה.
רחל קנול – האם היית משאירה את ההתנסות כמו שהיא, או משנה משהו?
בהייה – הייתי מוסיפה עוד התנסות בהדרכה. לא נראה לי שהייתי מורידה משהו. הכל בעיני חשוב.

נורית בעקבות משובים בשנים קודמות הורדנו מהקורס הרצאות רקע תיאורטיות העוסקות בחינוך, הדרכה והיבטים מוזיאוניים. הגענו למסקנה כי בשלב זה אין עדיין מוכנות לכיוון זה, אלא רצון וצורך בהיבטים מעשיים. עםזאת על רקע מדעי לא ויתרנו, בגלל הבדלי רקע  של המועמדים להדרכה.
בהייה  מסכימה שזה נכון, אי אפשר לזכור הכל ואין עדיין בסיס מספיק לתיאוריות.

נורית  היה קשה מאוד להוריד את החלקים התיאורטיים, כי מדובר באנשים משכילים ונראה לנו שיהיה חשוב להם להכיר את הדברים שמאחורי הדברים, אבל רצף משובים מכמה שנים שכנע אותנו לעשות זאת.

סאמר אני רוצה להדגיש שבהכשרה במוזיאון, כאשר צופים בהדרכה לתלמידים, נחשפים גם להיכרות עם התערוכות ולהדרכה בהן. אני מרגיש צורך להדגיש זאת כי יש הבדל בין הדרכת קהל רחב בתערוכות לבין הדרכה לתלמידים במסגרת כיתתית שנקראת "מפגש מדע", שכוללת גם סדנת חקר והדגמה מדעית שאינם בתחום התערוכה.

היום, למשל, עבדתי כחונך עם חניך שלי ונוכחתי (שוב) לדעת שמדריכים חדשים נכנסים לאט לאט לעניינים. הקורס הוא בסיס טוב והחונכות מאוד מסייעת.

דמאון נחמני שוסטרמן עברתי את קורס ההדרכה מזמן. לניסיון יש השפעה רבה, ולמרות זאת אני מרגיש  שקורס ההדרכה משמעותי. בתור מדריך בקורסי הדרכה – למדתי הרבה כאשר הדרכתי בקורסים. צוות החינוך מזמין גם מדריכים ותיקים להתרענן בקורס ההדרכה.

שאלה לדבורה – האם משלמים בנ.ש.מ על צפייה?

דבורה לא באופן ישיר. כן מקבלים שכר עבור השתלמויות בעבודה. יש תעריפים מוגדרים לסטודנט לתואר ראשון, לתואר שני ולדוקטורנטים. בנש"מ מי שצופה בפעילויות – אח"כ יכול להדריך בנושא. לא צפה  - לא מקבל.

מיה הלוי ההבדל בין מוזיאון המדע לבין נש"מ דומה להבדל בין מדריכי גן מדע וצמ"ד במכון ויצמן. אצלנו היו שינויים והתפתחויות. בתחילת ימי המוזיאון היו שתי קבוצות מדריכים: מדריכי קבוצות (בעיקר תלמידים ומורים) ומדריכי קהל רחב. מדריכים אלה קיבלו שכר בתעריפים שונים לפי תפקידם. הדבר הוביל לאווירה לא טובה ואז שינינו את ההיערכות. כיום – כולם מקבלים אותו שכר אם כי יש דיפרנציאציה מסויימת בתפקידים.

דבורה האם המערכים של המוזיאון מספקים את המדריכים?

יאיר בן חורין מבחינה מקצועית – המערך בד"כ מספיק אבל נדרשת עבודה עצמית, צריך לחזור על המערך ולפתח את הדרכים האישיות שלך. חוץ מזה – אני מקרה פרטי: לא התחלתי אחרי קורס הדרכה, אלא באמצע השנה. צפיתי בהדרכות רבות וזה מאוד עזר לי, ובכל זאת קורס ההדרכה (שעברתי מאוחר יותר) לא היה מיותר.

יעל שוורץ מניסיוני האישי, מערך כתוב הוא שלב מאד בסיסי שאני יכולה לעבוד איתו ועליו להתבסס בהדרכה. אין שני מדריכים שמדריכים באותה צורה. מלבד זאת - יש הבדלים בהדרכה בין קבוצה לקבוצה גם כשמדובר באותו מדריך. ברמת התוכן לדוגמא: יש ילד שקופץ וצריך להרחיב, או קבוצה שאוהבת אנקדוטות. ביחס לשאלה - אי אפשר להחליף התנסות בקורס. ההתנסות מעשירה ומאפשרת הרחיב ולגוון בתוך המפגש.

מירי אוחנה מה יש לכם לומר על אורכו של קורס ההדרכה ?

יעל צריך בסיס מוצק ולכן חשוב הקורס, 11 ימים מאד מוצלחים. (הייתי בקורס לפני שנתיים)

נורית אני צריכה לייצג את יוסי, מדריך בכיר במוזיאון ואיש צוות שנאלץ להיעדר. יוסי טוען שתי טענות:
ראשית הוא מבקר את  היחס בין הזמן המושקע בפיתוח מיומנויות הדרכה בקורס לבין  התוכן. (חושב שצריך להשקיע יותר זמן בפיתוח מיומנויות) שנית - לדעתו לא מדרבנים מספיק את המדריכים להעשיר את עולמם ולהכניס מעולמם האישי להדרכה.

רחל  האם אין משבצת נפרדת למיומניות הדרכה ?

נורית לדעת יוסי לא ניתן מספיק זמן לפיתוח מיומנויות הדרכה. לא רק מיומנויות כלליות, אלא טיפים מסוגים שונים שישכללו את אופן ההדרכה. סדנת מופענות נותנת משהו מזה, אבל לא מספיק. יתכן שהוא צודק. עם זאת – לשאלתך – קשה ללמד מיומנויות בנפרד. הן תמיד נלוות לתוכן. למעשה כמעט בכל מרכיב של הקורס יש היבט של מיומנויות הדרכה. הבעיה היא שלא ניתן להקדיש מספיק זמן להתנסות בפועל במהלך הקורס, וזו צריכה לקרות בהמשך, תוך כדי עבודה, בליווי החונך.

 אסתי אנחנו מעדכנים את המערכים שלנו כל שנה. המדריכים הותיקים יותר עוברים על המערך ומוסיפים שינויים וטיפים מניסיונם. הטיפים כוללים גם התייחסות לדרכי הדרכה ומיומנויות.

מיה בעיני הבעיה רחבה יותר. אחד הדברים הבעייתים שאני מזהה כמנהלת מוזיאון מדע שיש בו צוות מאד פורה: איך משמרים את הידע. מדריכים נותנים מעצמם, מרחיבים ומעמיקים, אך מה קורה כשהם עוזבים? מה נשאר? איך מעבירים את הידע? בדיקת המערכים ועדכונם כל קיץ היא אחת הדרכים לניהול הידע. דרך נוספת היא יצירת קהילה. אולי שווה לבדוק את אחד המערכים הוותיקים של המוזיאון ולהשוות בין המערך המקורי, כשפותח למצבו היום. אנחנו טובים בלייצר ידע, אנחנו פחות יודעים לשמור על הידע, אנחנו תמיד עסוקים בלפתח את הבא. יש לנו קושי בוויתור על מפגשים. למשל: הייתה החלטה שיש מספר מסויים של מפגשים שהמוזיאון יכול לבצע בשנה, היה קשה להחליט אילו נשארים ועל מה צריך לוותר.
החומרים נמצאים בחדר ישיבות, אבל אנחנו בעיקר מסתמכים על הזיכרון האישי.

דבורה אני מתייחסת לטענה השנייה של יוסי, התרבות הארוגונית יכולה לעזור לכך שמדריכים יביאו מעצמם להדרכה. אם המדריך הבכיר עושה את זה אז גם החדשים יילמדו לעשות זאת.

פלבייה מאד קשה לפתח מיומנויות הדרכה, מסקנה אישית שלי: אם אין כריזמה אישית אי אפשר ללמד את המדריך איך להיות כריזמטי. אפשר ללמד מיומנויות שונות.

רחל אנחנו מניחים שיש לו את היכולת האישית וצריך לתת לו כלים של מיומנויות הדרכה.

נורית במוזיאון מתקיים כבר כמה שנים פרוייקט של סטודנטיות להוראת מדעים שמדריכות כאן במשך סמסטר אחד כחלק מתוכנית הלימודים שלהן. בעזרת הדרכה אישית צמודה ומובנית של תמי יחיאלי – המדריכה הפדגוגית שלהן – רבות מהן מגיעות להישגים מאד יפים, שכוללים יכולת עמידה מול קהל ונמרצות, גם כשהנתונים המקוריים היו שונים.

איתן רואן אצלנו מצלמים אותם בוידאו.

קוראל בוך לי הייתה התנסות מעניינת בעבר: במסגרת ההכשרה הודגמה בפנינו הדרכה גרועה. זה היה שעור מצויין.

רחל אנחנו עושים סדנאות של מהי הדרכה טובה. אולי זה כן חסר במסגרת הקורס שלכם. בקורס שהצגתם זה אולי לא הודגש מספיק. נדמה לי שאכן אין מספיק מיומנויות.

נורית חוץ מסדנת המופענות שעניינה המרכזי איך לעמוד מול קהל, המיומנויות שזורות בתוך ההדרכה. בכל דיון שאחרי צפייה בהדרכה מטילים זרקור על נושאים שונים, ביניהם מיומנויות הדרכה. אבל כפי שאמרתי – ההתנסות אולי אינה מספקת.

דוד בכל מפגשי המדע שמועבירים, מציגים מיומנויות שונות.

נורית כמו שמיה ציינה – ישנם גם דברים שהולכים לאיבוד בדרך וכדאי לשחזרם. למשל: אתמול מצאתי מסמך שמתאר סדנה שקיימנו באחד הקורסים הקודמים, וכללה השוואה בין מדריכים שונים. צילמנו מדריכים המייצגים אסטרטגיות הדרכה שונות, גישות שונות להדרכה וטמפרמנט שונה. בקורס התקיים דיון ונעשה ניתוח של ההדרכות. זה הלך לאיבוד במשך השנים והשנה לא נעשה. כדאי לחשוב על החזרת סדנה כזו, אם כי אינה מוסיפה שעות  ההתנסות בפועל, שאלי חסרות.

קוראל המליצו לנו לראות מדריכים שונים לאורך הקורס.זה היה מעניין ומעשיר.

סאמר בקורס שלי לא הייתה לנו סדנת מופענות. אני צופה עד היום במדריכים ותיקים כי זה עוזר לי. אני גם יודע שהדרכה טובה תגרום לקבוצה לחזור בשנה הבאה ולכן חשוב לי להמשיך ולהשתפר.

דמאון אני חושב על "קתימבה" שמדריכים בתנועות הנוער לומדים – מעין סיסמא מנחה: קול, תנועה, ידיים, מבט, בטחון עצמי, הופעה. אני לא בטוח שלמדריכים החדשים ברורה החשיבות של האלמנטים האלה. אם מישהו בא מרקע הדרכתי הוא לרוב מכיר את זה. לא כל המדריכים עברו קורס הדרכה בסיסי במקום אחר. אבל אסור לשכוח שההדרכה היא בסגנון אישי ומבוססת על תכונות אישיות. הכריזמה של יוסי, למשל, מאפשרת לו להעמיק, לשנות ולשבור את הכלים והכללים. אם מדריך חדש מנסה לחקות מדריכם ותיקים לא בטוח שזה יהיה מוצלח.

תמי יחיאלי. הסטודנטיות שלנו לא ממוינות כמו מדריכים. הן בשנה ב' של התואר הראשון. רוב הדברים שאנחנו מנסים ללמד אותן התפתחו לאורך השנים. יש לנו רשימת טיפים ומיומנויות להדרכה. אנחנו רואים אותן בכל הדרכה ומצלמים אותן. הן צופות בעצמן (לבד) בקלטת ורושמות משוב. בסוף התהליך הן מגישות דו"ח. אני עובדת איתן על נקודות שניתן להשתפר בהן. לדוגמה שינוי גובה הקול.

מערכת החינוך בארץ מתייחסת היום בהרחבה למיומנויות. המסר: לא מספיק להדגים מיומנויות צריך ליישמן ולהבין את ההצדקה לשימוש בהן. צריך לדעת להציג טבלה, אבל להקפיד להסביר מדוע השתמשנו בטבלה לפעילות הזו.

נורית אני רוצה לעבור לנושא אחר. דוד, רכז ההדרכה שלנו, פיתח השנה כלי חדש שבינתיים סייע בהטמעת תכני הקורס, ובעתיד יוכל לשמש כלי עבודה למדריכים. היינו רוצים להציגו בפניכם.

דוד לאחרונה התוודעתי לנושא חדש. רפלקציה. קראתי והתעמקתי והגעתי למסקנה שצריך לפתח כלי העושה שימוש ברפלקציה בשלב הכשרת המדריכים, כלומר בקורס, עם אפשרות לנצלו גם בהמשך. כלי כזה עשוי לאפשר התפתחות אישית.

כשניתחנו לאחרונה את תהליך התפתחות המדריכים בעבר, החל מקורס ההדרכה, גילינו שלמדריך חסר משוב מתמשך ורציף. למדריך אין דרך לדעת אם היה שיפור בהדרכה שלו לאורך השנה.. אמנם צוות החינוך במוזיאון צופה בהדרכות וממשב מדי פעם, אבל זה לא קורה בתדירות גבוהה, ומלבד זאת משוב מבוסס צפייה הוא דבר חיצוני. גם משובים של מורים ותלמידים הם חיצוניים. מעגלי שיתוף הניסיון קיימים "מעצמם" ואנחנו מכירים בחשיבותם ומעודדים אותם, אבל חסר היה משהו פנימי, אישי ומעמיק. גם זה קיים במידה מסויימת - שהמדריכים ממלאים דו"ח מובנה על אודות מפגש המדע שהעבירו ("דוח סיכום מפגש" שמוגש אלי). המדריכים אומנם מתייחסים להדרכה ואיכותה, אבל רוב השאלות הן טכניות ומופנות החוצה ואינן מיועדות לשיפור העצמי. לדעתי רפלקציה אישית נותנת מענה חלקי.

נורית בהמשך לדברי דוד

דו"ח הסיכום שכל מדריך ממלא בסיום הדרכה אינו מספק במובן הנזכר. הדו"ח משמש למגוון צרכים: תיעוד לצורך הערכה מעצבת של המפגשים, מסמך שיהווה בסיס לתגובה על שאלות/ טענות/ שבחים מול בית הספר, איסוף נתונים סטטיסטים על מפגשי המדע, התייחסות להיבטים טכניים וגם הערות כלליות, הצעות לשיפור והערכה כללית. חלק מהשאלות ישירות ופשוטות (סגורות) וחלקן פתוחות ודורשות מחשבה. מדריכים רבים אינם עונים על השאלות הפתוחות, בד"כ מחוסר זמן ומתוך תחושה שהן וולונטאריות אלא אם יש בקשה מיוחדת, או שהדבר בוער בעצמותיו. מעטים עונים בצורה מקיפה ומעמיקה.

דוד איך עשינו את זה בקורס ההדרכה?
1. דף הנחיות שחולק בתחילת הקורס.
2. שיחה מקדימה - איך עושים את זה
3. מחברת אישית ייעודית לכתיבת רפלקציה לכל אחד
4. דיון בכל יום
5. משוב יומי שלי – בכתב, בעקבות קריאת הרפלקציה

בסוף כל יום קראתי את המחברות ועניתי הלם. עבדתי על זה 2-3 שעות ביום. זה לא אפקטיבי אם לא מגיבים. הוספתי הנחייה נוספת והעלתי שאלות נוספות.

זה מאפשר לעשות שיחות אישיות עם כל אחד. המחברות יוחזרו אליהן.

נורית יש לי כמה תוספות:
בקורס ההדרכה תפקיד רפלקציה היה, בין היתר, הטמעת הנלמד בדרך מיטבית.
אופן קיום הרפלקציה חשוב במיוחד: הוקצה לכך פרק זמן יומי. המתכשרים להדרכה (המדריכים החדשים העוברים את הקורס) יושבים אמנם ביחד, אבל באווירה שקטה המזמינה לחשוב ולהתעמק במה שחוו ולמדו, בלי הפרעה ובלי התערבות.
העלאת הדברים על הכתב מחייבת חידוד ובהירות מחשבה.
דיון שנערך לאחר תהליך כזה יותר פורה. הוא מתקיים לאחר חשיבה. אנשים מגבשים דעה אישית לפניו וזה בא לידי ביטוי באיכות הטיעונים והתפתחות הדיון.
ומעל לכל – התרומה של דוד דרך המשוב האישי היומי. זה מאמץ עצום שדורש השקעת זמן ומחשבה, אבל השפעתו משמעותית ביותר. 

דיאנה פינוס זה חידוש מרענן וחשוב. עד עכשיו כמעט לא עשינו תהליכים מונחים של התבוננות פנימה. זמן, שקט כתיבה אישית ומשוב הם שילוב מצויין.

תמי אנחנו (הסטודנטיות שלי ואני) עורכות את זה כדיון בפורום, מתוקשב ומתועד. זה הופך לדו-שיח פורה ביותר.

פלבייה אין לכם ישיבות שלא לצורך תוכן ?

דוד אצלנו המתכונת היא השתלמויות. חלקן נועדו להכין את המדריכים להדרכת תוכנית חדשה (למשל בחגים וחופשות, או כשנפתחת תערוכה חדשה). במקרים כאלה התוכן משולב בדרכי ההדרכה ואין כמעט זמן לדיונים. ישנן השתלמויות הקשורות בקהלים ייחודיים כמו חינוך מיוחד, הגיל הרך, ימי הולדת במוזיאון. גם אז חלק נכבד אופרטיבי. תמיד סובלים מחוסר זמן.

לכן חשבתי על מסגרת חדשה: מעין מועדון מדריכים. מפגש וולנטרי סביב נושא מסויים. זה עוד לא מגובש ועדיין לא פרשתי את מחשבותי בפני אחרים אבל אעבוד על זה בקרוב.

תמי ובכל זאת אין תחליף לכתיבה האישית. יש כאלו שבקורס לא מדברות אבל בכתיבה הן מתבטאות יפה מאד.

נורית קשה למצוא זמן של מדריכים לקיום דיונים וחשיבה בנושאים כלליים מחיי המוזיאון וההדרכה. יש לנו רשימת נושאים עקרוניים שחשוב לנו לדון בהם עם מדריכים, ואיננו מגיעים אליהם כי תמיד יש נושאים דחופים מצד אחד וזמן מוגבל של המדריכים מצד שני.
פלבייה אנחנו נפגשים פעם בשבוע להשתלמות. יש לנו פורום במיילים ולדעתי הוא מאוד יעיל ותורם. נראה לי שכדאי לאמץ מודל כזה.
רחל אולי תעלו את המערכים בוויקי שתהיה למדריכים אפשרות להוסיף הערות שלהם?

דוד רעיון טוב אבל מורכב. האם אנחנו רוצים להפיץ מערכים "פתוחים" לכל עבר?

נורית תודה ודברי סיכום. אנחנו רואים שבמוזיאונים ובמוסדות השונים פרופיל המדריכים, מבנה ההדרכה, וכנגזרת מכך הכשרת המדריכים, שונה ממוסד למוסד. עם זאת יש התחבטות בבעיות דומות ואפשר לתרום זה לזה מניסיוננו.

חלק מהאורחים חדשים בתפקידם ואנחנו שמחים על השתתפותם, מברכים אותם בהצלחה ומקווים להמשך קשר.

רשמו: אסתי ברזנר וטל קמחי


 

נוצר בתאריך: 08/01/10
עודכן בתאריך: 02/04/11