Skip to main content

גן סגור בבקבוק/ אלון מן



רוצים ליצור גַּן משלכם אך לא באדנית או בחצר אלא בתוך בקבוק סגור?
 
הורים יקרים: פעילות זו היא עבורכם! 
בניית גן בתוך בקבוק דורשת דיוק ורכישת חומרים מיוחדים והיא מורכבת יותר מאשר פעילויות אחרות במדור לילדים. נסו לשלב את הילדים בכמה שיותר שלבים בבנייה. ההתרגשות האמיתית של הילדים תהיה במעקב המשותף אחר הצמיחה וההשתנות של הצמחים. נשמח אם תשלחו אלינו אמירות, שאלות והשערות של ילדים בעקבות ההתנסות המשותפת.

גן סגור בבקבוק, המכֻנֶּה בלעז Terrarium, אינו המצאה חדשה. בתקופה הוויקטוריאנית הדבר היה פופולרי מאוד, והֶתְקֵנִים כאלה שימשו אמצעי מיטבי להעברת צמחים וכן בעלי חיים בספינות על פני הימים.
מדוע כדאי לכם להתנסוֹת בפעילות זו?
ראשית, אם הטרריום נעשה באופן נכון וטוב מתקבל עציץ יפה אשר יכול לחיות ללא כל תחזוקה וללא התעסקות נוספת חוץ מאשר למקם אותו באור שמש חלקי. לפני כארבע שנים התפרסמה כתבה מעניינת על עציץ שסגור בבקבוק יותר מיוֹבֵל. שנית, מיזם מדעי זה יאפשר לכם להתנסות באופן אישי ביצירת מערכת אקולוגית, וכן ללמוד ולהבין מה צריך לעשות כדי שהיא לא תצא מאיזון.

חומרים דרושים והיכן תוכלו להשיגם:

1) בקבוק זכוכית או צנצנת זכוכית – למתחילים מומלצת צנצנת בנפח של ליטר, עם פתח רחב. למייקרים Makers)) אמיצים ומנוסים יותר מומלץ להשתמש בבקבוק דמיג'אן מזכוכית שקופה בנפח של 25 ליטר ויותר. בקבוק כזה תוכלו להזמין לביתכם דרך האינטרנט. מחירו הוא כ-190 ש"ח ויותר, אך ההשקעה כדאית. לעומת זאת אם בחרתם בצנצנת סביר שתוכלו למצוא אחת בהשׂג יד. יש לְשַׁעֵר כי ככל שהבקבוק יהיה גדול יותר כך המערכת האקולוגית שתתפתח בו תהיה מגוונת ויציבה יותר.
2) אדמה– ממשתלה.
3) חצץ– ממשתלה או מחנות חיות המתמחה גם בדגי נוי.
4) פחם פעיל– מחנות חיות המתמחה גם בדגי נוי. רצוי לרכוש פחם במרקם של גרגירים גדולים. עלותו של פחם מסוג זה נעה בין 80-40 ₪.
5) צמחים– יש לבחור צמח המקיים את התכונות האלה: גדֵל לאט; אינו יוצר פקעת; אוהב לחות ויכול להפיץ את עצמו בלי עזרת חרקים. שרכים וטחבים נמצאו טובים במיוחד לתנאי הגידול בבקבוק. צמחים אחרים עשויים לשגשג פחות, אבל מומלץ להתנסות גם בהם.
6) כלי עבודה– לטרריום בצנצנת: מקלות אכילה, טפיפית (פיפטה); לטרריום בדמיג'אן: כדאי להשיג את אותם כלים בגרסה גדולה יותר או להרכיבם באופן עצמי. כלים אלה ישמשו אתכם לעבודה דרך פתחו העליון הקטן של הבקבוק, ומקלות האכילה צריכים להגיע בנוחוּת לתחתית הבקבוק/ צנצנת. 

מה עושים?
מסדרים את החומרים בשכבות בתוך בקבוק או צנצנת,
לפי האיור.
לפי האיור. עבדו בזהירות כדי שכמה שפחות חומרי
קרקע ילכלכו את הזכוכית. ישרו את השכבות
בעזרת מקלות האכילה.


חצץלצנצנת: 4 ס"מ; לדמיג'אן: 6 ס"מ.

פחם פעיל–  שכבה דקה אך אחידה.

אדמה– לצנצנת: 2 ס"מ; לדמיג'אן: 4  ס"מ.
 
 
בשלב זה תוכלו לפזר אבנים קטנות ואלמנטים עיצוביים אחרים בתוך הבקבוק או הצנצנת. אבנים יכולות להציע מחסה לחרקים קטנים, ועצים יבשים עשויים לשמש מקור מזון לחרקים אחרים ולפטריות. טחבים שונים משתלבים נהדר בבקבוק – תוכלו לאתרם במקומות החשופים לרטיבות בעונת החורף.
כעת צרו גומות בקרקע, עדיף רחוק מדפנות הזכוכית, והשחילו את הצמח דרך פתח הבקבוק. בעזרת מקלות האכילה הנחו את הצמח למקומו בגומה, וכסו את כל שורשיו. טיפ: אם הצמח על שורשיו גדול מדי ואינו נכנס דרך פתח הבקבוק גזמו כל גבעול עד שיישארו שני עלים או יותר. אם יש כמה גבעולים שיוצאים מנקודות שונות באדמת העציץ ייתכן שאפשר להפריד את השורשים בעדינות בידיים ובעזרת מספריים. כך מעציץ אחד אפשר לקבל יותר מצמח אחד שאותו ניתן להכניס למערכת. בסרטון זה תוכלו לצפות בהדגמה של התהליך.
לאחר שמיקמתם את הצמחים העיקריים בבקבוק/ צנצנת, תוכלו להוסיף בעדינות מים בעזרת פיפטה. אם הצטבר לכלוך על הדפנות זו הזדמנות מצוינת לשטוף אותו בהשפרצה מכוּונת לאדמה. יש להוסיף מים עד שהאדמה לחה, בעיקר ליד הצמחים. הגבול העליון של המים הוא הקו העליון של שכבת החצץ, אבל עדיף לשים כמות פחותה של מים מאשר כמות רבה מדי.
עכשיו נשאר רק לסגור את הבקבוק.
מה קורה בבקבוק?
דברים רבים ומעניינים! במסגרת תהליך הטמעת אור (פוטוסינתזה) מים, פחמן דו-חמצני ואור הופכים על-ידי הצמחים לחמצן ולסוכר. החמצן משמש את הצמחים ואת בעלי החיים בבקבוק, והופך שוב לפחמן דו-חמצני. המים מתאדים מהצמחייה ומתעבִּים על דפנות הזכוכית של הַמְּכָל. מים אלה מחלחלים שוב לקרקע, נספגים באדמה, מסוננים על-ידי שכבת הפחם הפעיל ומצטברים בשכבת 'מי התהום' שבחצץ. שם הם לא יפריעו ולא יגרמו לריקבון של השורשים. הדבר המדהים ביותר הוא שהכול מתרחש בכלי סגור – ממש כמו בספינת חלל.
מה אפשר עוד לעשות? – הצעות לפעילות המשך
אפשר להוסיף למערכת בעלי חיים, בעיקר בטרריום גדול, אך דבר זה יוצר מורכבוּת ועשוי לפגוע ביציבותה של המערכת. בעלי חיים דורשים מרחב והספקה של חומרי מזון, מתוך הצמחים שהכנסתם לבקבוק. במקרה של טרריום קטן בצנצנת קרוב לוודאי שבעלי החיים לא ישרדו, לכן לא מומלץ להכניסם. נוסף על כך בעלי חיים מסוימים יכולים לאכול את כל הצמחים שבטרריום ובאופן זה להכחיד את עצמם. אם כך, בחירת בעלי חיים מצריכה הקדשת מחשבה וביצוע מחקר. אבל, אם החלטתם לבחון אפשרות זו מעקב אחר בעלי החיים מְזַמֵּן חוויה מרתקת.  
היכן מוצאים אותם? בעלי חיים קטנים כגון טחביות, מרבֵּי רגליים ושלשולים מצויים מתחת לאבנים ואפשר לאסוף אותם בקלות, בעיקר בחורף. יש להרים אבנים בזהירות ובהשגחת מבוגר, שֶׁכֵּן לעתים מצויים תחתיהן חרקים שיכולים לעקוץ, או נחשים. את החרקים יש ללקט בעדינות ולשׂים בתוך קופסה בעלת נקבים, כדי שיוכלו לנשום עד הגעתם לבקבוק.
חלזונות: חלזונות יכולים להיות יעילים לטרריום כיוון שחלקם אוכלים רקבובית אשר עשויה להצטבר על הזכוכית ולחסום את האור. חלזונות אחרים יאכלו את הצמחייה וימנעו ממנה לצמוח פרא ולחנוק את הבקבוק. החלזונות יוכלו לטייל על דפנותיו הפנימיות של הבקבוק. שני חלזונות מאותו מין יספיקו לרוב כדי להביא צאצאים, היות שלכל אחד מהם תאי רבייה (גמטות) הן של זכר הן של נקבה, והם מתרבים ברבייה מינית (זוויגית). לפי התיאוריה האקולוגית הדבר עלול להוביל לאכילת יתר של הצמחים, נושא מעניין למחקר בפני עצמו.
שלשולים: שלשולים יכולים להיות תוסף נהדר למערכת. הם אוכלים רקבובית המצויה בקרקע ומטייבים את הקרקע. אם תכניסו לבקבוק 3-2 שלשולים קטנים קרוב לוודאי שלא תראו אותם שוב, כי הם יתחפרו מהר בקרקע ויברחו מכל מקור אור.
בעלי חיים אחרים: ייתכן שתגלו פתאום כי בבקבוק מופיעים בעלי חיים שלא שׂמתם בתוכו. בעלי חיים אלה הגיעו כחלק מהאדמה, ולעתים ייטמעו בטבעיות במערכת האקולוגית שיצרתם. נוסף על כך סביר להניח כי צמחים שונים שהגיעו עם הקרקע ינבטו בה וינסו להקים בה נחלה. זו הזדמנות להתרשם מעיקרון אבולוציוני בפעולה: הצמחים המתאימים ביותר לסביבת הבקבוק הם אלה שישרדו לאורך זמן. אם אינכם מעוניינים בכך חכו עד שצמחים אלה יגדלו ואז עקרו אותם. הדבר יבטיח שכוֹל מה שיכול לנבוט כבר נבט, והוסר על-ידיכם.
תוכלו לערוך מחקרים נוספים, כרצונכם. לדוגמה, לטרריום שלי הצמדתי מצלמה בפתח הבקבוק במקום המכסה וצילמתי 3-2 תמונות מדי יום ביומו לאורך תהליך הצמיחה. הסרט שנוצר מציג את התפתחות הצמחים בהילוך מהיר.
תחזוקה
יש להניח את הטרריום באור שמש חלקי ולסובב אותו מעט בכל יום. חוץ מזה לא נדרשת פעילות מיוחדת.
מידע נוסף
אפשר להפנות שאלות לכתובת הדואר האלקטרוני שלי: alon.mann@mail.huji.ac.il
 

נוצר בתאריך: 01/02/17
עודכן בתאריך: 01/02/17