היסטוריה ומדעי החברה - 2009

מגישה: עלמה עזריהו
בית הספר: תיכון עירוני ד' על שם אהרון קציר, תל-אביב
מנחה ומורה מלווה: גב' לימור שיאון

משפט מנהיגי המשטר הנאצי בנירנברג, שנערך בין נובמבר 1945 לבין אוקטובר 1946, היה הראשון מבין המשפטים שנערכו לאחר מלחמת העולם השנייה לפושעי המלחמה הנאצים. חשיבותו הייתה בכך ששימש כפרויקט משותף של ארבע המעצמות שניצחו את גרמניה לעשיית צדק באמצעות העמדתם לדין של מי שנחשבו כאחראים לפשעים שנעשו על ידי הרייך השלישי. המשפט ייצג מטרות שונות של בעלות הברית המנצחות: הענשת הפושעים הנאצים, עשיית צדק הן עבור המנצחים והן עבור הקרבנות ומעבר לכך, קביעת נורמות מוסריות ויצירת בסיס חוקי להגדרת פשעים נגד השלום, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות.

במהלך המשפט הציגו התובעים מטעם בעלות הברית את המשטר הנאצי ופשעיו בהסתמך על תיעוד ועדויות: התיעוד ההיסטורי שימש כראיה משפטית. המשפט תרם תרומה מכרעת לחשיפת הפשעים, לתיעודם ולייחוס אחריות אישית של מנהיגי המשטר לפשעים הללו. העבודה דנה בתהליך שהביא לכינונו של בית הדין, ביצירת הבסיס החוקי לפעולתו, בבחירת 23 הנאשמים, בכתב האישום, בפרק התביעה ובפרק ההגנה, בפסק הדין ובביצועו. עבודה זו שמה דגש על תגובתם של הנאשמים להאשמות נגדם ולאופן שבו התייחסו לגילויים שנחשפו במשפט.

מגיש: תמיר קרקסון
ביה"ס: תיכון עירוני ד' ע"ש אהרן קציר, תל-אביב
מורה מלווה: גב' לימור שיאון
מנחה: ד"ר עדו אמבר

עבודה זו עוסקת בהשפעתו של יוהאן גוטפריד הרדר (1803-1744), אבי הפולקיזם ואחד מאבות הלאומיות הגרמנית, על האידיאולוגיה הנאצית. לטענתי, השפעה זו התחוללה בתהליך ארוך טווח שבמהלכו היוו הוגי הגזענות והאנטישמיות הפולקיסטית את החוט המקשר בין הרדר לבין הנאציזם.

רעיונותיו של הרדר, ובמרכזם רעיון הפולקיזם ואידיאל "הדם והאדמה", עמדו במאה התשע-עשרה במרכזה של הלאומיות הגרמנית המתהווה. אולם, בהשפעת תורות הגזע, הומר במהלך מאה זו אידיאל "הדם והאדמה" לאידיאל "הדם והגזע". מעתה, לא התרכזה הלאומיות הגרמנית רק בחיוניות העם הגרמני, הקשור לאדמתו וללשונו; למעשה, היא עברה להדגשת עליונותו הגזעית של העם הגרמני על עמים אחרים, ובמיוחד על העם היהודי.

אנטישמיות פולקיסטית זו, המהווה גלגול מעוות של משנתו המקורית של הרדר, עמדה לימים ביסוד האידיאולוגיה הנאצית, והובילה את עולמנו לשש שנות אימה חסרת תקדים במלחת העולם השנייה (1945-1939).

מגישה: אסתר גולדליסט
ביה"ס: התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות, ירושלים
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית ירושלים
מורה מלווה: גב' חנה שרף
מנחים: ד"ר אורן שריקי, מר יהושע רוזנברג

מן המפורסמות הוא שנשים וגברים שונים זה מזה במגוון מאפיינים התנהגותיים וקוגניטיביים. מטרת עבודת מחקר זו היא לאפיין את האסטרטגיות בהן משתמשים גברים ונשים בביצוע מטלות קשב פשוטות ולעמוד על ההבדלים ביניהן. השערת המחקר היא שגברים יטו לביצוע מהיר יותר של מטלות הקשב על חשבון דיוק הביצוע, ואילו נשים יטו לביצוע מהיר פחות אך מדויק יותר. לצורך בדיקת ההשערה גויס מדגם של 40 תלמידי תיכון בעל מספר שווה של נשים וגברים. הנבדקים ביצעו שתי מטלות קשב פשוטות. בראשונה היה עליהם ללחוץ על כפתור שונה לכל גירוי שיעלה על המסך (X או M). בניסוי השני היה עליהם ללחוץ על כפתור רק עבור אחד משני הגירויים (M). בכל מטלה נמדדו זמני התגובה ומספר הטעויות משני הסוגים (השמטה ושגיאה). תוצאות המחקר הראו כי הגברים היו יותר מהירים בשני הניסויים. עם זאת, הניסויים גם הראו כי נשים דייקו יותר. המסקנה היא שכל מגדר משתמש באסטרטגיה שונה המעדיפה אספקט אחר - מהירות אצל גברים ודיוק אצל נשים. לכן, לא ניתן להסתכל רק על מדד אחד ויש צורך להסתכל על האסטרטגיה בכלליותה. הבנת האסטרטגיות עשויה לעזור בתחומים שונים כגון חינוך על-ידי שימוש בנקודות החוזק ושיפור נקודות התורפה אשר עכשיו ידועות לנו יותר.

מגישה: שירה אחישר
ביה"ס: תיכון ע"ש אהרון קציר, רחובות
מורה מלווה: גב' לילי שפרוך
מנחה: ד"ר אורן שריקי, התיכון הישראלי למדעים ולאמנויות  

סכיזופרניה היא מחלה המופיעה בקרב כאחוז אחד מהאוכלוסייה. המחלה פורצת לרוב בסביבות גיל ההתבגרות ושנות העשרים, ונכון להיום אין לה מרפא. אחד המאפיינים הבולטים של סכיזופרניה הוא מחשבות שווא ופירוש שונה של המציאות, והדבר מציע כי קיימים הבדלים בתהליכים של חשיבה לוגית בין חולי סכיזופרניה לבין אנשים בריאים.

כדי לחקור נושא זה, ערכתי ניסוי שבו חולי סכיזופרניה קבלו סיפורי קומיקס קצרים והתבקשו למלא את בועות הדיבור של הדמויות בסיפור. בנוסף, ערכתי ראיונות אישיים עם אותם חולים. ניתוח תוצאות הניסוי הראה חלוקה של החולים לשלוש קבוצות נבדלות, כאשר לחברים בכל קבוצה מאפייני הגיון דומים. מהניסוי עולה גם כי מאפייני ההיגיון של כל חולה קשורים בעברו ובפרט בטראומות ובאירועים דרמטיים שהותירו עליו חותם. המחקר מציע כי על-ידי ניתוח מגוון של סיפורים שונים ניתן להתחקות אחר הדפוסים האופייניים לכל חולה וחולה, ואולי אף לאתר את המקורות להיווצרותם של אותם דפוסים. אפיון ממוקד של כל חולה וחולה עשוי להביא לדרכים אפקטיביות יותר לטיפול.

מגישה: אבי'ה כהן
ביה"ס: אולפנת בני עקיבא, אבן שמואל
מורה מלווה: גב' עדנה גרוס
מנחה: גב' מרים דניאלי

אברהם שטרן בחר לחתום תחת שירים שפרסם בכתב העת "משואות" החל מ-1938 , בשם אב"י - אלעזר בן יאיר, כשמו של מנהיג הסיקריים במצדה -במרד הגדול, כיון שמצא בו מקור של השראה. מאז דבק בו כינוי זה כשמו הראשון. בעבודתי ניסיתי לבחון האם ישנו בסיס למחקר השוואתי בין דמותו של אלעזר בן יאיר לבין אברהם ]'יאיר'[ שטרן. בחנתי את דמויותיהם בנפרד: קורות חייהם, אישיותם, דעותיהם ופעולותיהם, את יחס החוקרים אליהם ואת השפעתם. בנוסף, נעזרתי בראיון שקיימתי עם בנו של אברהם שטרן שנולד לאחר הירצחו ונקרא על שמו- יאיר אברהם.

מסקנת המחקר היא שקיים דמיון רב בין 'יאיר' לבין אלעזר בן יאיר ובחירתו של אברהם שטרן להיקרא כך איננה מקרית. אישיותו, דעותיו ופועלו של דומים להפליא לאלו של אלעזר בן יאיר, בהלך הרוח והשקפת העולם, בנחישות ובדבקות במטרה, ביחס לכניעה ולאויב ועוד. ניכר כי דמותו של אלעזר בן יאיר עיצבה והשפיעה על אישיותו של 'יאיר' שטרן, גם אם 'יאיר' לא הביע זאת במפורש. השוואה זו חושפת את אישיותו של יאיר בצורה מעמיקה ובפרספקטיבה רחבה יותר.

מגישה: רות אפלבוים
בית הספר: אולפנת נוה חנה, אלון שבות
מוסד אקדמי: האוניברסיטה העברית ירושלים
מורה מלווה: ד"ר מרים וייטמן
מנחה: גב' דורית גורדון

העבודה חוקרת את תהליך התהוות השומרונים והתפתחות יחסיהם עם היהודים. השומרונים רואים עצמם כצאצאי בני ישראל, אולם המסורת היהודית מכנה אותם 'כותים' ורואה בהם שרידי גולים גויים אשר הובאו ע"י האשורים לארץ ישראל, עם חורבן ממלכת ישראל במאה ה-8 לפנה"ס. בעבודתי מצאתי קשיים במסורות אלו ועל כן עברתי לסקור גישות במחקר אודות מוצאם. המסקנה היתה כי יש לחזור ולבחון את היחסים בין ממלכת יהודה וישראל, על מנת לנסות לאתר ביטוי לפילוג דתי לפני חורבן הבית הראשון. במחקר נבדקו המקורות הראשונים והמשניים הרלוונטיים ונמצא כי במישור הדתי היחסים בין הממלכות היו תקינים, אך בימי שיבת ציון - מצאתי עדויות לחיכוכים בין קבוצה המכונה 'צרי יהודה ובנימין' לשבי הגולה. יוסף בן מתתיהו, אשר חי מאות שנים אחרי ימי שיבת ציון, עושה שימוש בכינויים השלילים 'צרי יהודה ובנימין' ו'כותים' בהתייחסו לשומרונים. הוא כנראה נותן ביטוי למגמה הרווחת בימי בית שני לפילוג הדתי.

חשיבותו של מחקר זה היא בהארת הקירבה בניגוד למקובל בין היהודים לשומרונים. יוסף בן מתתיהו ייחס לשומרונים אירועים שליליים מהעבר ועל ידי כך הכפישם והעמיק את הפילוג והקרע. ייתכן שיש בעבודה זו כדי לתרום ולחזק את הקשרים בין היהודים לשרידי העדה השומרונית כיום.

מגיש: עידו שטיינברגר
ביה"ס: תל"י בית חינוך, ירושלים
מורה מלווה: גב' גילי טלמור דוד
מנחה: גב' נעמי דרנל ביילי

סקנד לייף (Second Life) הוא משחק ווירטואלי מרובה משתתפים המבוסס ברשת האינטרנט, בו שחקנים מכל רחבי העולם מגלמים דמויות וירטואליות המכונות במשחק אוואטרים (Avatars) אותם הם יכולים לעצב ולשנות כאוות נפשם. ייחודו של סקנד לייף טמון בעובדה שמפתחי התכנים בו הם השחקנים עצמם. באופן הזה, כל שחקן במשחק יכול לבנות ולהתוות את אורח החיים האידיאלי עבורו. קהילת הפרוותיים (furries) היא קבוצה רחבה של אנשים אשר בוחרים לעטות על עצמם תחפושת חיה במשחק. הפרוותיים הם יצורים ייחודיים בעלי זהות צבעונית ומסקרנת. בעבודה זו ניסיתי להתחקות אחר המניעים לבחירה בדמות של פרוותי, ולבחון את הקשר שבין הזהות הפרוותית לזהות האמיתית. ממצאי המחקר נאספו דרך יצירה אישית של דמות פרוותית חוקרת, איתה ביצעתי תצפיות משתתפות על הפרוותיים, וכן חלוקה של שאלוני עומק מובנים לפרוותיים מסוימים במשחק. בחינת הממצאים וניתוחם נעשו על ידי שימוש ברעיונות מתוך תיאוריות פסיכו-אנליטיות קלאסיות של פרויד, יונג, אנה פרויד, ויניקוט, מושג "המשחק" בפסיכואנליזה ורעיון האינדיבידואליות. בהתבסס על ההנחה כי במקרים רבים דווקא היוצא מן הכלל מעיד על הכלל, ניתן לראות בזהות הפרוותית בסקנד לייף כעדשה לבחינה של זהותנו בחיים האמיתיים.