Skip to main content

שמות הזוכים בתחרות מדענים צעירים בישראל בשנת 2001

מקום ראשון


VGML
 פאוול
שם המתחרה: פבל קובלב
שם ביה"ס: תיכון "שובו", ירושלים
שם המנחה: ראובן קפלן

VGML היא גם שפה וגם סט של תוכניות שמנתחות אותה . פיתחנו את VGML על מנת לפתור בעזרתה כמה בעיות, וביניהן:
1. לתאר אנימציות באינטרנט בעזרת פקודות קצרות ולא כתמונות רגילות, שמתארים את כל נקודות (גרפיקה וקטורית במקום ביט-מפים).
2. לפתור בעיות גיאומטריות.
3. ליצור שפה שקל לעבוד איתה, ואפשר לכתוב קבצי VGML אפילו בתוכנית עריכת טקסטים פשוטה ביותר (כמו Notepad או WordPad).
4. ליצור שפה קרובה לשפות קיימות (כמו HTML - שפת תיאור אתרים), וקלה ללמידה.
5. ליצור את VGML לא כשפה נפרדת , אלא כהרחבת אפשרויות של שפות סטנדרטיות באינטרנט.


דרכים התערבות להפחתת אלימות בקרב ילדי גן שם
עינב
המתחרה:עינב נחום
שם ביה"ס: תיכון ליאו בק
שם המנחה:מיכל רוזנברג

האם ידעתם שהתנהגות אלימה עלולה להופיע כבר בקרב ילדים בגיל הגן? שילד אלים קרוב לוודאי יגדל להיות מבוגר אלים? בין אם שורות אלו מהוות חידוש עבורכם ובין אם לא, אין ספק כי הן מציגות מציאות חברתית כואבת, כמעט שגרתית, בחברה הישראלית. מי מאתנו לא נתקל בדיווחי אונס ורצח יומיומיים בדף פנימי בעיתון? מי לא שמע קריין חדשות מדווח על עוד קטטה במועדון לילה? לאלימות אין גיל או מעמד חברתי, ורק נותר לשאול אם ניתן לשנות את המצב. העבודה מציגה ניסיון לשינוי דפוסים תוקפניים כבר בשלבי הילדות המוקדמת, בטרם יהפכו למציאות חברתית. זוהי סדרת פעילויות הכוללת בין היתר הצגות, שירים ומשחקי חברה שנועדו שילדי גן במטרה להפחית את התנהגותם האלימה ולהעלות את שיתוף הפעולה בגן. נמצא, כי לאחר העברת הפעילויות בגן אכן ירדה האלימות בשיעור ניכר, וכן עלה שיתוף הפעולה. הפעילויות פשוטות ליישום, השפעתן מהירה ומובהקת ולא נותר אלא להמליץ לגני ילדים ברחבי הארץ לאמצן.

מקום שני


Diabetes Nanny

אילנה   ליעד 
שם המתחרה: אילנה כץ וליעד אבינרי
שם ביה"ס: יגאל אלון, ראשון לציון
שם המנחה:דר' רפאל נשר ודר' אביבה בריינר

בעולמנו חיים מיליוני סוכרתיים (חולי סוכרת) אשר נאלצים להתמודד עם מחלה קשה זו באופן יום יומי. זוהי מחלה שלחולים בה יש פגם במערכת חילוף החומרים, המתבטא בעליית רמות הגלוקוז בדם. מצב זה נגרם כתוצאה מחוסר מוחלט או חלקי של אינסולין, הורמון שתפקידו העיקרי הוא להוריד את רמות הגלוקוז בדם. שמירה על איזון רמות הגלוקוז בדם חשובה, שכן בטווח הארוך היא מונעת סיבוכי סוכרת קשים. מטרת עבודתנו היא לשפר את איכות חייו של הסוכרתי על ידי תוכנה שתשמור על איזון טוב יותר של רמות הגלוקוז בדם החולה, ותקטין את מידת המעורבות של החולה בטיפול במחלתו. התוכנה מתרגמת את רמות הגלוקוז בדם לכמות אינסולין הנחוצה לסוכרתי. רמות הגלוקוז נמדדו באמצעות חיישן בפרקי זמן קבועים וקצרים (כל מספר דקות), וכמות האינסולין הנחוצה (הפלט) סופקה באמצעות משאבת אינסולין המזליפה אינסולין לאורך כל שעות היממה. התוכנה מהווה פתרון מוצלח לכלל הסוכרתיים, אך במיוחד לצעירים אשר מתקשים לטפל במחלה מורכבת זו, כיוון שהיא מבצעת באופן אוטומטי את מרבית ההחלטות שנדרש המטופל לקבל.


פרשת הטבח בארמנים
עידו 
שם המתחרה: עידו שמר
שם ביה"ס: תיכון אוסטרובסקי, רעננה
שם המנחה: פרופ' מיכאל הרסגור

פרשת הטבח בארמנים הייתה אחד האירועים היותר מעורפלים, מסתוריים והיותר שנויים במחלוקת בהיסטוריה המודרנית.
במהלך פרשה זו, שנמשכה משלהי המאה ה-19 ועד לשנות ה-20 של המאה ה-20, נוצר סכסוך בין הלאום התורכי באימפריה העותו'מאנית לבין המיעוט הארמני ששכן בקרבו. על פי מרבית ההערכות הסכסוך התפתח לסדרה של מעשי טבח והשמדה מצד המשטר התורכי כלפי הארמנים. בין הגורמים לסכסוך הייתה שאיפת הארמנים לשוויון זכויות במסגרת האימפריה העות'מאנית ואף לבדלנות.
כמו כן, המניפולציות הדיפלומטיות של מעצמות אירופה, שהשתמשו בארמנים לקידום האינטרסים המדיניים שלהן, תרמו אל מעט להעמקת הסכסוך.
מעשי הטבח החלו באמצע שנות ה-90 של המאה ה-19, והם נבעו בעיקר ממניעים איסלאמיים פונדמנטליסטים. הם התחדשו באופן חסר תקדים בהיקפם ובממדיהם במהלך מלחמת העולם הראשונה, תחת שלטונם הלאומני של "התורכים הצעירים". עבודת המחקר עוסקת הן בפרשת הטבח עצמה, והן בהיבטיה הרבים והמגוונים, כגון: המשך מעשי הטבח לאחר מלחמת העולם הראשונה, המעורבות הגרמנית במעשי הטבח, וכן בקשר המפתיע שבין פרשת הטבח בארמנים ושואת יהודי אירופה. עם זאת, יש לציין כי בשל המיעוט היחסי של העדויות ההיסטוריות לפרשה כולה, ובעיקר למעשי הטבח, התייחס המחקר בהסתייגות מסוימת לגרסאות הסותרות משני הצדדים: הן מצד התורכים והן מצד הארמנים. הפרשה נותרה שנויה במחלוקת עד עצם היום הזה, ומכאן נוצר האתגר שבהכנת עבודת המחקר.

מקום שלישי


קביעת הפעילות האנטי- סרטנית של תרופות נוירולפטיות בתרביות רקמה סרטניות ובעכברים נשאי סרטן
לימור
שם המתחרה:לימור אלבו
שם ביה"ס: מרכז למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין - קמפוס בלינסון א' - ראשל"צ
שם המנחה: ד"ר עירית גיל- עד ופרופ' אברהם ויצמן.

תרופות נוירולפטיות נמצאות בשימוש קליני נרחב בסכיזופרניה ובמצבים פסיכוטיים אחרים, ורעילותן נמוכה. במחקרים אפידמיולוגיים בשנים האחרונות, דווח על רמת תחלואה נמוכה בסרטן אצל חולים סכיזופרניים, וההשערה היא כי שעור נמוך זה נובע מפעילותן האנטי-סרטנית של תרופות נוירולפטיות. מחקרים במעבדה בה נערך המחקר הנוכחי הראו שתרופות נוירולפטיות שגרמו להשפעה רעילה (ציטוטוקסית) בתרביות רקמה סרטניות. מטרת מחקר זה היא לבחון את השפעתן הרעילה של תרופות אלה על בעלי חיים, תאים סרטניים ואת תהליך המוות התאי המושרה ע"י התרופות.
התרופה בעלת ההשפעה הרעילה ביותר נבחנה בחיות מעבדה נושאות הגידול מלנומה. נערך מעקב אחר הישרדותן, ולאחר הקרנה נבחנו מספרן וגודלן של הגרורות הסרטניות בריאות. לאור התוצאות נראה כי מספר תרופות נוירולפטיות הנן בעלות השפעה אנטי-סרטנית דרמטית, כאשר התרופה הנבחרת יעילה בעיכוב התפשטות הגידול מלנומה, וכן בהארכת משך חייהם של העכברים.
עבודה זו מעידה כי לחלק מן התרופות הנוירולפטיות פוטנציאל טיפולי במחלות הסרטן, כאשר טיפול זה עשוי להיות בשלב החריף או בטיפול ממושך.


בחינת יעילות השימוש בסמן מולקולרי לצורת צימוח בעגבניה
וותד 
שם המתחרה: וותד עבד אללטיף
שם ביה"ס:מינהל המחקר החקלאי - מרכז וולקני
שם המנחה: ד"ר ניר כרמי ורן חובב

אחת התכונות החשובות המבחינות בין גידול עגבניות לתעשייה לבין עגבניות למאכל היא צורת הצימוח, כאשר ההבחנה היא בין צמח "מסיים" ו-"בלתי מסיים". התכונה נשלטת על ידי גן אחד (SP) כאשר האלל לאופן גידול "בלתי מסיים" הוא הדומיננטי. במטרה לטפח זני תעשייה בעלי איכויות פרי טובות וצורת צימוח מסיימת, ניסינו לבדוק את האפשרות להיעזר בסימנים מולקולריים. לשם כך, בחרנו באוכלוסייה שמוצאה בהכלאה בקו עתיר סוכרים ובלתי מסיים לבין קו תעשייה מסיים. התפלגותן של שלוש אוכלוסיות F2 הייתה ביחס של 1:3 לפנוטיפים מסיימים בלתי מסיימים בהתאמה. בשלב הבא, בחנו את אפשרות השימוש בסמן PCR, שמקורו ברצף הגן ל-SP, לשם זיהוי של גנוטיפים המתאימים לרצף של הגן. התוצרים נחתכו באנזים הרסטריקציה ScrF1 (החותך רק את הרצף לאלל הבלתי מסיים). בחינת התוצאה הראתה כי ב-12 מתוך 42 הצמחים הייתה התאמה בין הסיווג הפנוטיפי בשדה לבין הסיווג הגנוטיפי באמצעות הסמן המולקולרי. המסקנה מהניסוי היא ששימוש בסמן לגן SP עשויה להיות יעילה מאד כעזר לחסכון בזמן ומשאבים בתכניות טיפוח, אם כי יש להסתייג במקרים מסוימים בהם תנאי סביבה עלולים להשפיע על הפנוטיפ.


"בקשנו עובדים- באו אנשים"- עמדות בני נוער כלפי תופעת העובדים הזרים
רעות 
שם המתחרה: רעות זרחוביץ'
שם ביה"ס: חט"ע מעיין, קריית עין החורש
שם המנחה: נורית יואל

- כיצד מתייחסים הישראלים, בני העם היהודי, אשר בתוקף נסיבות היסטוריות היה זר ואחר בכל מקום, אל הזרים היושבים בתוכו?
- האם בני הנוער מתייחסים אל העובדים הזרים רק כאל "כוח עבודה", "פועלים", "משאב כלכלי", או שהם מתייחסים אליהם גם כאנשים, בני אדם?
- האם יש הבדל בהתייחסות לתופעת העובדים הזרים של בני נוער ממגזרי אוכלוסייה שונים: חילוניים ודתיים, בני שכבות מבוססות במרכז ובני שכונות ועיירות מהפריפריה, עולים חדשים וילידי הארץ?
שאלת האחרות והיחס לאחר הינה סוגייה אוניברסלית שנושא העובדים הזרים הוא אחד הביטויים האקטואליים והמורכבים שלה. היחס לעובדים הזרים בישראל, כמו בעולם כולו, יכול להיווצר בגלל עצם היותם שונים, אחרים מאתנו. יחד עם זאת, בחברה היהודית ובמדינת ישראל הבעיה אולי חריפה יותר - זהותו של העם היהודי כ"אחר" היא בעלת שורשים עמוקים מתוקף רעיון הבחירה ומתוקף תקופת הגלות הארוכה.
העובדים הזרים הפכו בשנים האחרונות לחלק משמעותי מהנוף הישראלי. בני נוער חשופים להם בכל מקום - הם נוסעים אתם באוטובוס, גרים בשכנות להם, רואים אותם דרך חלון כיתתם בונים את הבניין הסמוך. בני נוער אלה הם דור העתיד, והם אלה שייעצבו תוך זמן קצר את דמותה של מדינת ישראל, ולכן מעניין לחקור את יחסם כלפי התופעה.
עבודה זו חושפת את יחסו של הנוער, כבבואה של החברה הישראלית כולה, כלפי העובדים הזרים כ"קבוצה של אחרים" היושבת וחיה בתוכנו, משמעויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות של התופעה, נכונות בני נוער לקרבה חברתית ומידת המפגש בפועל, דימוי העובדים הזרים בעיני הנוער ועוד. לממצאי העבודה משמעויות רבות בתחום העשייה החינוכית, החברתית והתרבותית בארץ.

צל"שים


עיכוב אצות ופטריות במקורות מים בעזרת תמציות טיון
ניבאל 
שם המתחרה: ניבאל חמד
שם ביה"ס:ביה"ס תיכון ח'דיג'ה, אום אל פחם
שם המנחה:ד"ר כנאעני יאסין וד"ר מחאמיד סמיר

האצות נחשבות לאחת הבעיות הנפוצות במים. התרבות של אצות במסה אדירה עלולה לפגוע באיכות המים. לכן העבודה התמקדה במציאות מיצוי ידידותי לסביבה המאפשר לווסת צמיחה של אצות, וזאת כתחליף להדברה הכימית המתבססת על נחושת סולפט, שנצרכת בכמויות גדולות.
בעבודה נעשה שימוש במיצוי מטיון דביק, משום שהוא נפוץ בהרבה מקומות בארץ ומתרבה במהלך רוב השנה, וגם משום התכונות הרפואיות שלו. משתמשים בו ברפואה המודרנית בישראל כתרופה נגד מחלות שונות, כמו מחלות עור פטריתיות (מחלות "דרמאפיטים"). הטיון שומר על הענבים והעגבניות מן הפטריות הגורמות למחלות מסוגים אחדים, וגם משתמשים בו להסרת את קוצי הצבר מהפירות בעזרת עיסוי בעלי הטיון הדביקים.
על פי תוצאות המחקר ריכוז 4% מתמצית טיון ירוק השפיעה על הכלורופיל, דהיינו, צבע הכלורופיל הפך מירוק לחום, ועל מבנה האצות כך שהפסיקו לגדול. כל זאת בנוסף לעובדה שטיון ירוק היה יעיל בהדברת פטריות פתוגניות.
בסיכום, ניתן להשתמש בתמצית טיון דביק להדברת אצות ופטריות כתחליף יעיל להדברה הכימית שאיננה ידידותית לסביבה.


הסטוריה של מחלות: הקשר שבין דיאטה דלת ברזל, אנמיה, התנהגות חברתית ופתולוגיה של הגולגולת: פרספקטיבה היסטורית ורפואית
דנה 
שם המתחרה: דנה רסקין
שם ביה"ס:רוטברג רמה"ש.
שם המנחה: פרופ' ישראל הרשקוביץ

בעבודה זו ניסיתי לברר האם קיים קשר בין שכיחויות האנמיה בעצמות מתקופות היסטוריות שונות לבין אופי התזונה והכלכלה באותן התקופות. בנוסף, בדקתי מהו ההבדל בין זכרים ונקבות, ילדים ומבוגרים בתגובתם ללחץ תזונתי.
לשם כך נבחנו שינויים אנטומיים הקשורים באנמיה בגולגלות מהתקופות:
כלכוליתית, ברזל, רומית- ביזאנטית והתקופה הערבית הקדומה.
לימוד השינויים הגרמיים הקשורים באנמיה באוכלוסיות העתיקות של ארץ ישראל נותן תמונה, מזווית לא מוכרת, על מבנה הכלכלה בתקופות היסטוריות שונות בארץ ישראל. הגורמים לאנמיה שונים ומגוונים. נשים וילדים בעבר היו חשופים יותר למצבי תת תזונה ומחלות. מאפייני התזונה (התבססות על צאן וחקלאות בסיסית) כמעט שלא השתנו במשך התקופות.


שילוב שיחה בזמן אמת ברשת האינטרנט בעבודת בית הספר
מירי 
שם המתחרה: מירי קליין
שם ביה"ס: מקיף כללי ע"ש גוטווירט, שדרות
שם המנחה:חנה סיוון

רשת האינטרנט היא מקור חדש יחסית למידע, אשר וניתן למצוא בו מידע כמעט בכל נושא. הרשת מאפשרת לנו נגישות קלה, התחברות לא יקרה וקשר עם אנשים בכל זמן ומקום. רבים מהתלמידים עושים שימוש באינטרנט, אך בבתי הספר כמעט לא עושים שימוש באפשרות זאת. בעבודה התמקדתי בשילוב הצ'אט (שיחה בזמן אמת) ככלי ללמידה. לצ'אט יתרונות רבים, כגון: אפשרות שיחה עם אנשים שגרים במקומות רחוקים, לא תלויים בזמן ופרוטוקול השיחה נשמר.
עם בחירת הנושא העליתי מספר שאלות: האם הצ'אט יכול להיות תחליף להוראה פרונטלית?, כיצד יהיה ניתן להכניס את הצ'אטים לתועלת ההליך הלימודי ומדוע לא משתמשים היום בצ'אטים ככלי ללמידה? בעבודה מצאתי כי יש טעם לשלב את הצ'אטים ככלי ללמידה בבתי הספר, אך הדבר אמור לבוא בשילוב בהוראה הרגילה.
כל זאת אחרי תהליך מקדים שבו ישפרו את המחשבים בבתי הספר, וכן המורים והתלמידים יוכשרו לשימוש בצ'אט ככלי לימודי.


גלאי צבע (Quick color)
יערה  רועי
שם המתחרה: יערה אליהו ורועי גידלי
שם ביה"ס:"יגאל-אלון", ראשון לציון

עבודתנו נבעה מרצוננו להביא לשיפור איכות חייהם של לקויי ראייה.
בעיה: חוסר יכולת להבחין בין צבעים.
פתרוננו: בניית מכשיר המזהה צבעים - הקניית תחושת\חווית הצבע לבעלי עיוורון מלא\חלקי או לעיוורי-צבעים. המכשיר הוא דמוי עט, כשבמגע עם חומר מסוים "יקריא" את שם צבעו של החומר.
חשיבות ההמצאה
שיחות עם הנמנים על אוכלוסיית היעד חידדו את הבנתנו בדבר חשיבותו של מוצר כגון זה עבורם. הלוקים בעיוורון מלידה או משחר ילדותם אינם מבינים מהם הצבעים - אין באפשרותם "לראות" את הצבעים בעיני רוחם - אולם הם מסוגלים ללמוד על הצבעים.
בנוסף להכרת שמות מגוון הצבעים, ניתן ללמוד על הרעיונות המיוצגים באמצעותם (למשל צבע כאות אזהרה, ככלי להבעת רגשות, כסמל ועוד) ואת תורת התאמת הצבעים. הצורך להתאים צבעים הוזכר רבות בפי הנשאלים, שראו בכך אמצעי להשתלבות בחברה ולביטול "תחושת השונות" ( על-ידי שימוש במכשיר להתאמת צבעי הבגדים, אביזרי הלבוש וכדומה), ואמצעי ביטחון (שימוש במכשיר להבחנה בין כלים המכילים חומרים שונים).
הנשאלים שלקו בעיוורון בשלב מאוחר בחייהם הדגישו בפנינו את כמיהתם למוצר, אותו זיהו כמכחול, שיצבע את תמונת העולם המככבת בזכרונותיהם.


בחינת שלבי ההדבקה של צמחי עגבנייה בפטריית האנדומיקוריזה
עמרי
שם המתחרה: עמרי שפיגל
שם ביה"ס: מנהל המחקר החקלאי
שם המנחה: יורם קפולניק

פטריות המיקוריזה הנן פטריות ידידותיות, המועילות להתפתחות צמחים ואף נחוצות לצמח בקרקעות בלתי פוריות. למרות הידע והשימוש הרבים בפטרייה, לא ידוע כיום על תכונות שורש התומכות בקשר שבין הפטריה לצמח. לצורך הבהרת תכונות אלו, נעשה שימוש במוטנטים שאינם נדבקים בפטרייה ונבדקה יכולת נוף הצמחים להשיב את תכונת ההידבקות לצמח ע"י הרכבות מלאכותיות של עלוות צמחי המקור על מערכת שורשים של צמחי המוטנט. הובהר כי תכונת אי ההדבקות אינה נובעת מאספקת תוצרי פוטוסינתזה של הנוף לשורש. כמו כן, ניתן להשיב את יכולת ההידבקות של המוטנט ע"י שינוי במקור המידבק (נבגים לעומת ווגטטיבי). ממצאים אלה מסייעים בהבנת תפקיד נוף הצמחים (או חוסר השפעתו) על תכונות שורש המעודדות איכלוס שורשים בפטריית המיקוריזה. כמו כן, ניתן להסיק כי מידבק המכיל תפטיר ווגטטיבי אלים פי כמה ממידבק המכיל נבגים בלבד.
נוצר בתאריך: 15/06/08
עודכן בתאריך: 28/08/14