Skip to main content
header

מדינת ישראל (מקום המדינה ועד בכלל)

סיומה של מלחמת העצמאות סימן את האצת קצב ההתיישבות בירושלים. במרוצת השנים, מאז ועד היום, עלה מספר התושבים בעיר בהתמדה. אורח החיים המודרני הביא להקמתם של מפעלי תעשייה חדישים הצורכים מים בכמות הולכת וגדלה; זאת בנוסף לעליה הטבעית בצריכת המים הביתית.

עם קום המדינה חוברה ירושלים למערכת אספקת המים הכלל ארצית. עורק ראשי קשר כעת את העיר הצמאה עם מקורות חיים מרוחקים, שמעולם לא ידעה כמותם. מערכת ההובלה, על השיפורים שחלו בה מעת לעת, הסירה את סכנת המחסור במים. אך גם כיום, אתגר הבאת המים לירושלים - המלווה את העיר לכל אורך ההיסטוריה שלה - עודנו קיים. וכמו בעבר, גם כיום מצמיח אתגר זה דרכים חדשות להתמודדות עימו.

בעשור הראשון של המאה ה-21 ממשיך ופועם ליבה של העיר הגדולה בישראל הודות למערכות טכנולוגיות מודרניות בתחום המים. כדי החרס העתיקים והאמות של ימי בית ראשון ושני התחלפו במשאבות הפועלות על ידי מנועים חשמליים אדירים. דבשות הגמלים וגווי החמורים של התקופה העות'מנית הפכו למערכת צינורות ומגופים עניפה, המעבירה בכל יום מאות אלפי מטרים מעוקבים של מים. מימיו המפכים של מעיין הגיחון היו לְמים המותפלים בשיטות המתקדמות בעולם והנמצאים תחת ניטור ובקרה ממוחשבים. כל אלה מבטיחים את המשך התפתחותה של העיר, שעתידה יהיה כרוך לעד באספקת המים לתושביה.

על הטכנולוגיה

העלייה במספר התושבים, כמו גם ברמת חייהם, יחד עם התפתחות החקלאות והתעשיה, מחייבת אספקת יותר ויותר מים. למקומות גבוהים כמו ירושלים אספקה זו נעשית בצינורות סגורים, דרכם מוזרמים המים בלחץ.

קצב זרימת המים בצינור (הספיקה) נקבע על ידי שני גורמים: שטח החתך של הצינור (a) ומהירות הזרימה בו. שני אלה תלויים בקוטר הצינור (d) :

- שטח חתך הצינור שווה רבע פאי כפול ריבוע הקוטר . משמעות הריבוע היא שאם מגדילים את קוטר הצינור פי שניים, שטח החתך גדל פי ארבעה!

- מהירות הזרימה גדלה אף היא ככל שמגדילים את קוטר הצינור. הנוסחה ליחס זה מורכבת יותר ותלויה בלחץ שבצינור, באורכו ובגורמים נוספים. אך באופן כללי, מכיוון שדפנות הצינור יוצרות חיכוך המאט את הזרימה, השפעתן על רוב המים הזורמים בצינור קטנה ככל שהן "מתרחקות", כך שמהירות הזרימה גדלה.

לכן, הדרך המקובלת להעלאת קצב אספקת המים היא להגדיל את קוטר הצינורות. מדובר במאמץ טכנולוגי, משום שצינורות גדולים יותר מורכבים יותר לייצור, צריכים לעמוד בכוחות גדולים יותר והטמנתם בקרקע מסובכת יותר. אך הדבר מצדיק את המאמץ.

קו המים הראשון לירושלים, שנבנה על ידי הבריטים, היה בקוטר 18 אינץ' (כ-45 ס"מ) והעביר רק כ-10,000 מטר מעוקב ביממה. קו המים החמישי, הנבנה בימים אלו, הוא בקוטר 80 אינץ' (שני מטרים!) ומתוכנן להעביר חצי מיליון מטרים מעוקבים ביממה.

קוטר הצינור גדל פי ארבעה, אבל ספיקת המים גדלה פי חמישים!

צינורות קווי המים לירושלים

© חברת "מקורות"

קו השילוח לירושלים 1948

אחרי בדיקה של מקורות מים שונים המליץ חיל ההנדסה להוביל מים לירושלים מתחנה שתיבנה בחולדה, כאשר מקור המים יהיה בבארות שעל יד רחובות. חברת "מקורות" נבחרה להקים את הקו, שנקרא "קו השילוח" - על שם מפעל המים העתיק שהציל את ירושלים בימי המלך חזקיהו מתקופת בית ראשון.

תוואי הקו עבר ב"דרך בורמה" מחולדה עד שער הגיא, שם הוא התחבר לקו המים הראשון (הקו המנדטורי).

ב-11.8.48, שלושה ימים לפני שהתייבשו המים בבורות ויממה לפני פיצוץ התחנה בלטרון, הופעל קו השילוח.

בתום המלחמה הקו פורק, כיוון שלא נתן מענה כולל לצורכי העיר המתפתחת.

בזמן זה חיו בירושלים כ- 100 אלף יהודים ובזכות קו השילוח הצריכה הביתית לנפש עלתה ל- 30 ליטר ליממה.

נתונים טכניים על קו המים:

קוטר "12-"10

אורך 21 ק"מ

סיפק כמות זעומה של כ 2000 מ"ק ביממה.

© חברת "מקורות"

הקו השני לירושלים 1953

עם התפתחותה של ירושלים בשנים שלאחר קום המדינה, גבר הביקוש למים בעיר. קו השילוח, שהוקם במהלך מלחמת העצמאות, לא נתן עוד מענה מספק לצרכיה של העיר, ועל כן הניחה חברת מקורות את "הקו השני לירושלים". במקביל, נבנו עוד בריכות אגירה גדולות, הגדולה מביניהן נמצאת בשכונת בית וגן והיא פעילה עד היום.

בתקופה זו חיו בירושלים כ-140 אלף איש והצריכה הביתית לנפש היתה 82 ליטר ליממה.

נתונים טכניים על קו המים:

קוטר "24

אורך 31 ק"מ

מספק כ 27 אלף מ"ק ליממה (או 10 מיליון מ"ק מים בשנה).

© חברת "מקורות"

הקו השלישי לירושלים 1979

בעקבות מלחמת ששת הימים אוחדו שני חלקי העיר, המזרחי והמערבי, ומספר התושבים גדל. מעבר לגידול בצריכה הביתית, הלכה וגברה אף צריכת המים בתעשייה החדשה. לכן, אל קו המים השני הוסיפה חברת "מקורות" את הקו השלישי, שראשיתו בתחנת כסלון שבהרי יהודה והמשכו בתוואי המקביל למסלול הקו השני.

בתקופה זו חיו בירושלים כ-390 אלף איש והצריכה הביתית לנפש היתה כ-175 ליטר ליממה.

נתונים טכניים על קו המים:

קוטר הקו "36

אורך 20 ק"מ

מספק 38 אלף מ"ק ביממה (או 14 מיליון מ"ק בשנה).

© חברת "מקורות"

הקו הרביעי לירושלים 1994

הקמתו של קו המים הרביעי לירושלים נועדה לשפר את איכותם ואמינותם של המים המסופקים לאוכלוסיית ירושלים.

לאורך הקו ממוקמות ארבע תחנות שאיבה, שנועדו להעלות את המים לגובה של 800 מטר. במקביל להן ישנן ארבע בריכות מים בעלות יכולת קיבול של כ-5,000 מ"ק כל אחת.

בתקופה זו חיו בירושלים כ-580 אלף איש והצריכה הביתית לנפש היתה כ-220 ליטר ביממה.

נתונים טכניים על קו המים:

קוטר "50-"42

אורך 42 ק"מ

מספק חצי מיליון מ"ק ליממה (או 150 מיליון לשנה).

© חברת "מקורות"

הקו החמישי לירושלים 2015- 2010

יופעל בעתיד כדי לספק את הצריכה הגוברת של העיר המתפתחת. הקו החמישי יכלול תמהיל של מקורות מים שונים – מים עיליים, מי קידוחים ומי התפלה.

בעשור הקרוב צפויה אוכלוסיית ירושלים לצמוח לכדי מיליון איש, והצריכה הביתית לנפש תגדל לכדי 250 ליטר ביממה.

נתונים טכניים על קו המים:

קוטר "80

אורך 30 ק"מ

יהיה מסוגל לספק חצי מיליון מ"ק ליממה (או 150 מיליון מ"ק לשנה).

נוצר בתאריך: 18/09/10
עודכן בתאריך: 03/04/11