Skip to main content
header

כיצד נוצרת חדשנות?


האם חדשנות נוצרת בזכות יכולת חשיבה חדשה ומקורית? בזכות יכולת התבוננות רעננה על מצב קיים? ואולי בזכות היכולת לזהות שינויים?

בתהליך החשיבה על התערוכה זיקקנו חמישה תהליכי פיתוח עיקריים:

חקירה שיטתית - סבלנות, שקדנות ועקשנות שהובילו לפריצת הדרך הרצויה

שינוי - התבססות על פיתוח קיים ושינוי מרכיב שהוביל למוצר שונה לחלוטין

חשיבה מחוץ לקופסה - שבירת פרדיגמות והליכה נגד הזרם בתהליך הפיתוח

התבוננות - זווית מבט רעננה שסייעה בזיהוי פוטנציאל לפיתוח חדשני

גילוי מקרי - גילוי בלתי מכוון שהמפתחים השכילו לייחס לו חשיבות

אין לנו ספק שרוב הפיתוחים בתערוכה שייכים בו-זמנית למספר תהליכי פיתוח, ושקיימים הרבה יותר מחמישה תהליכים. ההחלטה היא אוצרותית בלבד ואין כאן יומרה לאמירה מעבר לכך.


חקירה שיטתית

"גאונות היא אחוז אחד של השראה ותשעים ותשעה אחוזים של הזעה.מעולם לא נכשלתי: מצאתי 10,000 שיטות שלא עובדות."
תומאס אדיסון, ממציא

יש בעיות שניתן לפתור ברגע אחד של השראה, אך במקרים שבהם הבסיס התיאורטי להמצאה או לבעיה המדעית אינו איתן דיו, אין ברירה אלא להשקיע מאמצים כבירים וסיזיפיים כדי למצוא את הכיוון הנכון.

תומאס אדיסון, הממציא המפורסם, לא נרתע כלל מבעיות שכאלה: כשניסו הוא וצוותו לפתח את נורת הליבון המסחרית הראשונה, הם ניסו אינספור חוטי להט שונים ומשונים לפני שמצאו את סיב הפחמן שיעניק לנורה חיים ארוכים. לא הייתה להם ברירה: זו הייתה האפשרות היחידה לממש את ההמצאה החשובה הזו באותה התקופה, שלהי המאה ה-19. בזכות ההתמדה והעקשות של אדיסון ניתן היה להאיר את הבתים גם בלילות, ועובדה זו סייעה לדרבן את הקמתה של רשת ארצית שתספק חשמל לכל בית.

גם הפרופסורים נחום קידר וחיים רבינוביץ’, מהפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, בדקו והכליאו עגבניות מזנים רבים ומגוונים לפני שמצאו את מבוקשם: עגבניה טעימה שתבשיל באיטיות ולא תרקב בזמן ההובלה. העגבניה שפיתחו מוכרת לחובבי סלט בעולם כולו: 'עגבניית שרי'.

לא תמיד המאמצים משתלמים, כמובן. מתמטיקאים שניסו לחשב בעבר את ערכו של פיי (Pi) בדיוק הולך וגובר נאלצו בסופו של דבר להודות בתבוסתם מכיוון שישנם אינסוף ספרות אחרי הנקודה.

במקרים אחרים, המאמצים נושאים פרי רק אחרי זמן רב, כמו במקרה של האסטרונום טיכו בראהה אשר שקד במשך שנים על מדידות אסטרונומיות מדוייקות אותם ניצל בסופו של דבר תלמידו, יוהאנס קפלר, לחישוב מסלולי כוכבי הלכת - רק לאחר מותו של בראהה.


אין לנו ספק שרוב הפיתוחים בתערוכה שייכים בו-זמנית למספר תהליכי פיתוח, ושקיימים הרבה יותר מחמישה תהליכים. ההחלטה היא אוצרותית בלבד ואין כאן יומרה לאמירה מעבר לכך.


שינוי

"טוב יותר לפסוע בצעדים קטנים בכיוון הנכון, מאשר לקחת צעד גדול ולאבד את שיווי המשקל."
פתגם סיני

האם המצאה מוצלחת ומהפכנית חייבת להיות מקורית וחדשה לחלוטין? כלל וכלל לא. שינוי קטן וקריטי של רעיון קיים יכול לחולל מהפכה אמיתית. במקרים רבים, המצאות מוצלחות הן שיפורים של מוצרים קיימים והן נשענות על המצאות וטכנולוגיות שכבר היו בסביבה עוד קודם לכן, אבל לא הבשילו לכדי בגרות.

הדיסק און קי של דוב מורן הוא דוגמא מצוינת למוצר שכזה: התקן האיחסון הזעיר והנייד הוא 'שדרוג' לטכנולוגיית הדיסקים והדיסקטים שהייתה כבר קיימת (זהו גם מקורו של השם 'דיסק און קי') באמצעות ניצול הטכנולוגיות החדשות באותה התקופה של זכרון פלאש וממשק USB לחיבור למחשב.

במקרים אחרים, המצאה חדשנית אינה יותר מאשר טכנולוגיה ותיקה אשר נמצאו לה שימושים חדשים ובלתי צפויים.

ב-1945 הבחין מהנדס בשם פרסי ספנסר שחפיסת שוקולד שהייתה בכיסו נמסה במהירות כשעמד ליד מכשיר מכ"ם: תגלית זו התגלגלה, כעבור זמן לא רב, להולדתם של תנורי המיקרוגל הביתיים שהם לא יותר מאשר משדרי מכ"ם שהותאמו לתפקידם החדש.

מקרים שבהם רעיון מדהים צץ בראשו של ממציא או חוקר 'יש מאין' הם נדירים ביותר.


חשיבה מחוץ לקופסה

"רק דגים מתים שוחים עם הזרם."
מלקולם מאגריג', עיתונאי בריטי

התנערות מרעיונות מקובלים ומרד בדעה השלטת הם קרוב לודאי הדרכים הקשות, הסיזיפיות והכי פחות נעימות להגיע להישגים וחדשנות, בכל תחום.

במקרים רבים העימות מול הממסד הוא בלתי נמנע, כמו מאבקו המפורסם של גלילאו נגד הדוגמה הנוצרית המקובלת של ימי הביניים: הכנסייה הקתולית סירבה להכיר ברעיונותיו של קופרניקוס, לפיהם כדור הארץ אינו במרכז מערכת השמש, אך גלילאו לא יכל להתכחש לתצפיות ולחישובים שערך בעצמו. גלילאו בילה זמן רב במעצר בית על מרדנותו, אבל גדולתו עדיין מהדהדת גם בימינו, בעוד ששמם של שופטיו נשכח לחלוטין.

אנחנו חבים כמה מהטכנולוגיות ומהמוצרים החשובים ביותר של ימינו לאנשים שלא נתנו לספק המכרסם ולדעות של אחרים להסיט אותם ממטרתם.

אדווין דרייק, שחפר את באר הנפט הראשונה בארצות הברית וייסד את התעשיה המשגשגת והחשובה הזו, ספג עקיצות ולעג מאנשים שלא האמינו שמשהו טוב ייצא מקידוחיו העמוקים.

גם מהנדסיה הישראלים של חברת אינטל נאלצו להתאמץ בשנות התשעים כדי לשכנע מנהלים ספקנים להמר על טכנולוגיית ה-MMX, חידוש שמשפר את ביצועיו של מעבד המחשב. ההימור השתלם, כמובן, וה- MMX נחשב לאחד מאבני הדרך בתולדותיה של אינטל.

בימינו, היה זה סטיב ג'ובס מ'אפל' שהתעקש להוציא לשוק מחשב-לוח (iPad) למרות שאינספור ניסיונות כושלים הביאו את כל האנליסטים והמומחים להאמין שזהו רעיון חסר סיכוי. הצלחתו המפתיעה של ה-iPad הצדיקה את אמונתו של ג'ובס ושיכנעה חברות רבות להוציא מוצרים דומים לשוק.


גילוי מקרי

"בתחום התצפיות המדעיות, המזל מעדיף את אלו שמוכנים לקראתו."
לואי פסטר, כימאי ומיקרוביולוג

כמו בכל דבר, גם בתחום ההמצאות והתגליות המזל משחק תפקיד מרכזי. כמעט בכל תחום ניתן למצוא דוגמאות לממציאים ומדענים שעשו את כל הצעדים הנכונים, אבל תזמון גרוע או חוסר-מזל אחר מנעו מהם להצליח.

ניקולה טסלה, למשל, המציא את הרדיו לפני מרקוני- אבל שריפה שכילתה את מעבדתו מנעה ממנו לנצל את ההמצאה החדשנית.

מאידך גיסא, ישנם גם לא מעט מדענים החבים את הצלחתם למזל. כמעט בכל המקרים, עם זאת, מדובר בחוקרים אשר כישוריהם וניסיונם איפשרו להם לזהות את ההזדמנות ולאחוז בה בשתי ידיים.

וילהלם רטנגן היה כבר כבן חמישים ופיזיקאי מנוסה כשגילה באקראי את הקרינה הקרויה על שמו: לוח פלורצנטי שעמד במקרה בסמוך למכשיר הניסוי שלו החל לזרוח מעצמו. כמה וכמה מדענים נתקלו בתופעה דומה לפניו, אבל כולם העדיפו להתעלם ממנה ולהמשיך במסלול הניסוי שנקבע מראש. רנטגן החליט לחקור את התופעה המשונה, ולבסוף הגיע לתגלית החשובה.

דוב פרוהמן, להבדיל מרנגטן, זכה בדוקטורט שלו בסך הכל מספר חודשים לפני שעשה את התגלית שהכניסה אותו להיסטוריה. בשנת 69’ הוא הצטרף לחברה קטנה בשם ‘אינטל’, והוטלה עליו המשימה לבדוק מדוע שבבי זכרון מסויימים כושלים בטמפרטורות גבוהות. דוב גילה כי זיהום מסוים בשבבים מביא למחיקת המידע שבתאי הזיכרון, אבל הבין בחוכמה שזיהום זה, אם ייעשה באופן מבוקר, עשוי להיות המפתח ליצירת שבבי זיכרון שניתן לכתוב ולמחוק את תוכנם מספר רב של פעמים. התגלית הזו הבשילה לטכנולוגיית ה-EPROM שהשפיעה עמוקות על עולם המחשוב כולו ודוב פרוהמן זכה לפרסים רבים, ביניהם גם פרס ישראל.


התבוננות

"בכדי לגלות משהו חדש, עליך לראות את מה שכולם רואים - ולחשוב על מה שאיש אינו חושב."
אלברט פון סזנט-גיאורגי, רופא

השלב הראשון בכל המצאה מוצלחת, יגיד לכם כל ממציא מנוסה, הוא לזהות את הצורך בה. נשמע פשוט, לא?.לא ממש. רוב בני אדם נוטים להתרגל למצבם ולהעדיף את הישן והמוכר על פני החדש והלא-ידוע.

הדואר האלקטרוני, למשל, שימש מאז שנות השבעים כאמצעי יעיל מאד לתקשורת מהירה: איש לא חשב שניתן, או צריך, לשפר אותו. ארבעת החברים שהקימו את חברת 'מיראביליס' הישראלית, למשל, סירבו לקחת את המצב הקיים כמובן מאליו וכתבו תוכנת מסרים מיידים, ICQ, אשר הופך את התקשורת המיידית לאישית, מהירה ו'חברית' יותר. ההצלחה האדירה של ICQ ברחבי העולם היא עדות לכך שהצורך במוצר היה קיים, למרות שאיש לא זיהה אותו.

התבוננות יכולה להיות גם זיהוי הזדמנות במקום שבו אחרים יראו תקלה, למשל.

חור בצינור מים נחשב, ברוב המקרים, לבעיה שצריך לפתור- אבל המהנדס שמחה בלאס השכיל להפוך את הצרה למוצר. שיטת ההשקיה בטפטוף שפיתח מבוססת על האטת זרם המים בתוך הצינור באופן שיהפוך את בריחת המים מהחורים למבוקרת ומתונה. הטפטוף הקבוע מאפשר השקיה מדויקת ויעילה מאין כמוה, ומפעל 'נטפים' שהקים הפך לשם דבר בעולם.

נוצר בתאריך: 03/07/11
עודכן בתאריך: 03/07/11