Skip to main content
תערוכות

טסים למאדים!

מתי ניתן לשגר חלליות למאדים?

כל כוכב לכת במערכת השמש שלנו מסתובב סביב השמש - אותה השמש המחממת אותנו ומפיצה עלינו מאורה.
כדור-הארץ מסתובב סביב השמש, וגם מאדים מסתובב סביב השמש. מאדים משלים סיבוב אחד סביב השמש בזמן ארוך בפי שניים לערך מן הזמן שבו כדור-הארץ משלים סיבוב אחד סביב השמש. על כן, המרחק בין כדור-הארץ למאדים איננו קבוע. המרחק הקטן ביותר בין שני כוכבי לכת אלה מתקבל אחת לעשרים ושישה חודשים.
סוכנויות החלל מתכננות את שיגור החלליות למאדים סביב המועד המיוחד הזה כך, שהטיסה תארך חצי שנה ולא יותר - זמן הטיסה הקצר ביותר האפשרי כיום!

משעמם…

שיעמום - זו תהייה אחת הבעיות המרכזיות של המשלחת במהלך הטיסה בת מחצית השנה למאדים.
מסתבר שאפילו טיסה לירח, האורכת שלושה וחצי ימים, היא משעממת. הנוף השמימי חדגוני מאוד!
כשטסים בסמוך לגרמי שמיים שניתן לחקור, כמו כדור הארץ, יש לאסטרונאוטים תעסוקה. בטיסה של מעבורת חלל, הנמשכת כשבועיים, ישנו לוח זמנים קפדני ולוחץ, ושעות העבודה והפנאי קצובות ומוגדרות מראש. חשוב לתכנן כך את לוח הזמנים גם לקראת הטיסה למאדים - אבל זה יהיה יותר קשה: גרמי שמיים שניתן לחקור, כמו כדור-הארץ ומאדים, יהיו רחוקים מידי במשך רוב זמן הטיסה.
לחברי המשלחת יהיו שעות פנאי רבות. מה יעשו בהן? מומחים רבים, אולי במשלחת עצמה, יצטרכו לעסוק בשאלה זו.

תנאים של חוסר משקל

המרחק הגדול מהשפעת כוח הכבידה של כוכבי הלכת יוצר בחללית סביבה ייחודית - סביבה של חוסר משקל. שהות ממושכת בסביבה של חוסר משקל פוגעת בשרירים וגורמת לבריחת סידן מן העצמות. על כן, האסטרונאוטים יצטרכו להשקיע שעות פנאי רבות בספורט.
תנאים של חוסר משקל פותחים פתח לערוצי תעסוקה נוספים במהלך הטיסה למאדים: אפשר יהיה, למשל, לעסוק במחקר של סביבות חסרות משקל.
עם זאת, בשל ההשפעה השלילית של חוסר המשקל על הבריאות של אסטרונאוטים, ייתכן שייצרו בחללית הטסה למאדים כוח משיכה מלאכותי באמצעות סיבובה סביב צירה במהירות גבוהה יחסית. גם היום, אגב, החללית מסתובבת סביב צירה, אבל במהירות נמוכה יותר. כך מונעים את ההתחממות של צד אחד של החללית (זה הפונה אל השמש), ואת ההתקררות של הצד השני. סיבוב מהיר יותר של החללית ייצור בעייה חדשה - בעייה של תקשורת בין החללית למרכז הבקרה שבכדור-הארץ.

היכן לנחות על-פני מאדים?

בטיחות ונוף חדגוני או הסתכנות ונוף עוצר-נשימה ומעניין? - זו השאלה.
וויקינג 1, וויקינג 2 ופאת'פיינדר - שלוש החלליות שהגיעו בשלום למאדים מתוך התריסר שנשלחו לשם - הונחתו במישורים הצפוניים הגדולים, שם הנחיתה היא בטוחה.
25% אחוזי הצלחה זה לא כל כך הרבה, ולמרות זאת - מדענים רבים דורשים מסוכנויות החלל לשנות את גישותיהן בבחירת אתרי נחיתה במאדים. הם טוענים שמאדים יפה ומגוון, ושיש סיכוי גבוה יותר למצוא סימני חיים בסביבות מאדימיות שהן פחות חד-גוניות.

בשנת 2003 אמורות לנחות במאדים ארבע חלליות, האחת אירופית, השנייה - יפנית, ושתיים אמריקניות. לכל אחת מהן רובוט משוכלל המיועד לערוך ניסויים מורכבים שמטרתם - חיפוש אחר סימני חיים. האם סוכנויות החלל יטו אוזן לדברי המדענים, ויעדיפו את המעניין על הבטיחותי?
סוכנויות החלל האמריקנית שיתפו את הציבור הרחב בתהליך הבחירה של אתרי נחיתה אפשריים עבור החלליות. הרשימה הראשונית שלהם, שכללה מאתיים אתרי נחיתה, הצטמצמה לרשימה קצרה של ארבעה אתרים אפשריים, מהם ייבחרו שניים. אחד מארבעת האתרים האלה הוא הקניון הגדול ביותר במערכת השמש: אורכו כ-4000 קילומטרים, עומקו המרבי מגיע ל-10 קילומטרים, יותר מגובהו של הר האברסט מעל-פני הים, ורוחבו - עשרות קילומטרים. רובוט הנוסע בקניון זה יישלח אלינו צילומים מרהיבים, ויאסוף חומרי מחקר מגוונים.

אם החללית תונחת בהצלחה בקניון מרהיב, המחקר יצא נשכר. לעומת זאת, כישלון משמעו ירידה לטימיון של הרבה כסף וזמן.

להנחית אנשים במאדים - עכשיו??

לא כל כך מהר. אולי לקראת 2015 או 2020.

יש בעיות כבדות משקל שצריך לפתור, למשל:

יש להנחית בשלום במאדים רצף של חלליות לא מאויישות. אובדן חלליות לא מאויישות (כפי שקרה ב-1999 לשתי חלליות אמריקניות) משמעו הפסדים כלכליים ונזק למחקר, אבל כישלון של משימה מאויישת הוא עניין אחר…

יש למצוא דרכים בטוחות להתמודד במשך תקופה ממושכת עם כל הסכנות האורבות לאנשים במאדים, ובהן לחץ האוויר הנמוך, היעדר חמצן באטמוספירה, חומציות הקרקע, הקרינה העל-סגולה החזקה, החלקיקים ה"חשמליים" מן השמש ומן החלל הפוגעים בקרקע, הטמפרטורה הנמוכה, הפרש הטמפרטורות הגדול בין היום ללילה וסופות החול הממושכות. ובנוסף לכל, יש חשש שאנשי המשלחת יחשפו ליצורים מאדימיים זערוריים שייגרמו למחלות קטלניות.

יש למצוא דרכים להתמודד עם העובדה שאי אפשר יהיה לשלוח הביתה איש מחברי המשלחת באמצע המשימה, אפילו במצבי משבר קיצוניים, כגון: מישהו מחברי המשלחת חייב לעבור ניתוח מסובך, או מחצית מחברי המשלחת חלו במחלה מיסתורית שרופא המשלחת וכל המומחים המייעצים לו מכדור-הארץ אינם מסוגלים לאבחן ולרפא. גם מצבים אנושיים שכיחים עלולים להפוך למשבר חמור בקרב חברי המשלחת, המתגוררים בצפיפות ועובדים יום-יום במחיצת אותו קומץ של אנשים. כך,למשל, מה עושים אם שניים מן המדענים לא סובלים זה את זה, או טכנאי הרובוטים מתאהב נואשות באחת המהנדסות, והיא לא מחזירה לו אהבה?

יש אנשים שחושבים שבעיות אלה הן פתירות כבר עכשיו, ומכל מקום - מומחים שונים מחפשים להן פתרונות, מסיבות שונות, ובהן:

קשה להאמין שיש תחליף בדמות רובוט לאינטלגנציה, ליצירתיות ולמקוריות האנושית. אנשים יכולים לאלתר, לדמיין, להעלות השערות ולהתמודד עם הבלתי מוכר טוב יותר מכל רובוט שנבנה עד כה.
החשוב מכל - הנחתת אנשים במאדים היא הגשמת חלום - לפרוץ את הגבולות של כדור-הארץ ולאייש עולמות רחוקים!

בחזרה לאימונים ולהכנות

נוצר בתאריך: 16/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11