Skip to main content
תערוכות
header

גלילאו וניוטון

גלילאו גליליי האיטלקי ואייזק ניוטון האנגלי הם שניים מגדולי המדענים בהיסטוריה.

גלילאו גליליי

גלילאו (1564-1642) חי באיטליה בתקופה שבה הכנסייה הקתולית רבת העוצמה לא ראתה בעין יפה הטלת ספק בסמכותה. הכנסייה אכפה את האיסור הזה באמצעות האינקוויזיציה, מערכת משפטית שכלי הנשק שלה היו עינויים והוצאה להורג.מותר היה לעסוק במדע, אבל רק בתנאי שלא סתר את "הסמכות".

בצירוף מבריק של עריכת ניסויים ומחשבה הגיע גלילאו לשתי מסקנות חשובות שלא עלו בקנה אחד עם "הסמכות".

בעקבות מסקנות אלה הוא הועמד למשפט, אולץ "להתכחש" להצהרותיו ונידון למעצר בית ולהגבלות נוספות לשארית חייו.

בניגוד לדעה המקובלת, גלילאו טען שגופים נעים ימשיכו לנוע במהירות בלתי משתנה אלא אם יופעל עליהם כוח כלשהו. (שנים מאוחר יותר ניסח זאת ניוטון כחוק התנועה הראשון שלו). גופים, לאמיתו של דבר, נוטים להאט. תופעה זאת קורית בגלל כוח החיכוך שפועל עליהם (עם האוויר, עם השולחן וכדומה).

הטענה של גלילאו שהייתה בגדר "חילול הקודש" הגדול ביותר נבעה מהתצפיות האסטרונומיות שערך. הוא שיפר ושכלל טלסקופים ובעזרתם גילה את הירחים של צדק (שנקראו לאחר מכן הירחים הגלילאיים).

הוא מצא שבמידה רבה התיאור המתמטי הפשוט ביותר של תנועת כוכבי הלכת מחייב להניח שכדור הארץ (וכוכבי הלכת האחרים) מקיפים את השמש, ולא להיפך.

גלילאו ידוע גם בזכות הניסוי המפורסם שלו, הפלת שני עצמים במשקלים שונים מראש מגדל פיזה, כדי להפריך את הרעיון המקובל שגופים שמשקלם שונה נופלים במהירויות שונות. כנראה שניסוי זה מעולם לא התבצע בפועל.

אפילו אם התקיים הניסוי במציאות, בגלל החיכוך עם האוויר התוצאה הייתה מטעה. במקום זאת, גלילאו טען שחיתוך גוף לשניים לא ישנה את קצב נפילתו – והסיק נכון (מחשבתית) שקצב הנפילה אינו תלוי במשקל, פרט להשפעה של החיכוך עם האוויר. גלילאו גם חקר את קצב הנפילה – על ידי גלגול כדורים במורד מישורים משופעים, מה שאפשר לו להאט את קצב הנפילה. דבר זה הפחית את החיכוך עם האוויר וגם הקל על מדידת זמן התנועה.

בתערוכה "סיבוב בלונה פארק" אנו מבצעים את הניסוי שגלילאו לא יכול היה לעשות: מסלקים את האוויר מצינור, ומראים שמטבע ונוצה נופלים באותה המהירות.

כמו כן במוצג רכבת הרים משולב הניסוי "מישור משופע".

גלילאו גם הבחין שמטוטלת "שומרת על קצב", כלומר, משך התנודה קבוע ותלוי רק באורך החוט. מספרים שזה קרה בכנסיה, בצפייה בנברשת התלויה מהתקרה ומתנודדת. למרות שהמוני אנשים – כל המתפללים – צפו באותה תופעה, רק גלילאו הבחין בחוקיות והבין את משמעותה המעשית .

הבחנה זו של גלילאו הובילה ליצור שעונים שהיו מדויקים פי ששים מהשעונים שהיו מצויים באותו הזמן.

גלילאו גם יצר מתודולוגיה מדעית שמקשרת בין תצפיות, ניסויים ותיאוריה, שמשמשת אותנו עד היום.

אייזק ניוטון

ניוטון (1643-1727) נולד באנגליה שנה לאחר מותו של גלילאו גליליי. רעיונותיו גרמו למהפכה לא רק במדע אלא בכל עולם המחשבה האנושית במערב.

למרות היותו אדם דתי (יותר ממחצית מכתביו הם על כתבי הקודש), הוא חי במקום ובתקופה שבהם לא הוטלו מגבלות על המחקרים שלו, ומחשבותיו הגיעו רחוק בכל הכיוונים.

ניוטון ידוע בעיקר בזכות חוקי התנועה שלו, רעיון הכבידה האוניברסלית ובכך שהראה שאור לבן מורכב מצבעים. הוא גם קבע את חוקי שימור התנע והתנע הזוויתי.

מאתיים שנה לאחר תגליותיו של ניוטון, תפיסות חדשות הרחיבו את ההבנה שלנו אודות התנועה: תורת היחסות של איינשטיין, שרלבנטית בעיקר למהירויות גבוהות ולמרחקים גדולים מאוד, ומכאניקת  הקוונטים, המתאימה בעיקר לקנה המידה המיקרוסקופי.

בחיי היומיום,  ובתערוכת הלונה פארק - חוקיו של ניוטון עדיין ישימים במלואם.

בין אם כתוצאה מתפוח שנפל על ראשו ובין אם לא, הוא קבע שכל הגופים מושכים זה את זה בכוח יחסי למסה שלהם, ופוחת עם ריבוע המרחק ביניהם. בעזרת רעיון זה, מסתדרות תנועותיהם המורכבות של גופים שמימיים בתיאורים מתמטיים ברורים.

ניוטון גילה שאור השמש, העובר דרך מנסרת זכוכית, יוצא ממנה כשהצבעים מופרדים. הוא הסיק מכך שהאור הלבן מכיל את כל הצבעים והמנסרה מכופפת, או "שוברת", כל צבע בזווית שונה. הקשת בענן מדגימה תופעה דומה בהשפעת "מנסרות" טבעיות – טיפות המים המצויות באוויר הלח.

בעקבות תגליותיו על שבירת האור, ניוטון שיפר באופן ניכר את טלסקופ המראה שכבר הומצא לפניו.

ניוטון גם תרם תרומות חשובות למתמטיקה. החשובה בהן, שאותה חלק (תוך טינה עזה) עם גוטפריד לייבניץ – הייתה פיתוח החשבון הדיפרנציאלי והאינטגרלי.

נוצר בתאריך: 18/12/08
עודכן בתאריך: 17/01/11