Skip to main content

איינשטיין – חייו וזמנו

רעיונות אינם נוצָרים בחלל ריק. איינשטיין נולד בתקופה שבה התחוללה מהפכה של ממש בתעשייה: התפתחות מואצת חלה בתעשיית החשמל  הטלגרף, הנורה החשמלית, תחנות הכוח החשמליות וחידושים רבים אחרים. גם אביו ודודו הקימו מפעל קטן לייצור מכשירים חשמליים. כבר מגיל צעיר גילה איינשטיין עניין בתחומים אלה, ובניגוד לדעה הנפוצה (שהורים רבים מתנחמים בה לא פעם...), הוא לא היה תלמיד חלש והגיע להישגים טובים בלימודיו ובמיוחד בלימודי המתמטיקה והמדע. תואר הדוקטור הוענק לו בהיותו בן 26, בשנת 1905, "השנה המופלאה" שבה פירסם את ארבעת המאמרים שחוללו מהפכה בפיזיקה.

מגיל צעיר התיחס איינשטיין בספקנות לכל סמכות, ושמר על עצמאותו  בתחומי המחקר המדעי כמו בעמדות שהביע בנושאי החברה שבה חי. עם עליית השלטון הנאצי בגרמניה נאלץ איינשטיין לעבור לארה"ב, שם בילה את שארית חייו.

איינשטיין נישא פעמיים והוליד שלושה ילדים: שני בנים הַנס-אלברט ואדוארד, ובת, ליזֶרל, שלא ידוע מה עלה בגורלה.

אזרח העולם

"אם תורת היחסות תתברר כנכונה, הגרמנים יקראו לי גרמני, השווייצרים יקראו לי אזרח שווייצרי והצרפתים יקראו לי מדען דגול. אם תופרך תורת היחסות, הצרפתים יקראו לי שווייצרי, השווייצרים יקראו לי גרמני והגרמנים יקראו לי יהודי".
(אלברט איינשטיין)

אלברט איינשטיין נולד בגרמניה, אך מגיל צעיר לא ייחס חשיבות רבה לאזרחותו וראה עצמו כאזרח העולם. כך, ובזכות המעמד שזכה לו, היה יכול להביע באופן חופשי את עמדותיו בנושאים הומניטריים, נגד אנטישמיות ומקרתיזם ובעד שמירה על זכויות הפרט. הוא תמך בחידוש החיים הלאומיים של העם היהודי בארץ ישראל, וכשקמה מדינת ישראל, התייצב לצידה. במקביל קרא בעקביות לשיתוף פעולה בין יהודים לערבים.

מלחמה ושלום

"אילו הייתי יודע שבכוונתם לבצע זאת, הייתי נעשה סנדלר!"
(איינשטיין, לאחר הטלת הפצצות על הירושימה ונגסקי)

האם היו פצצות גרעיניות אלמלא מחקריו של איינשטיין? רבים סבורים שלא ואף שופטים אותו על כך, אך האמת היא שקשה להשיב על השאלה. מאז גילה איינשטיין את הקשר התיאורטי שבין מסה לאנרגיה ועד שנתגלתה האפשרות ליישם את התיאוריה לשם הפקת אנרגיה הלכה למעשה חלפו כמעט שלושים שנה. פורצי הדרך בתחום זה ראו בגילוי המהפכני בעיקר הבטחה למקור אנרגיה בלתי נדלה לשירות האנושות, ודאי שלא אמצעי להכחדתה.

איינשטיין חי באירופה בתקופה הסוערת ביותר בהיסטוריה. הוא חווה את שתי מלחמות העולם ואת המהפכה ברוסיה, ולא נותר אדיש: במשך כל חייו היה איינשטיין פציפיסט ובעל עמדות סוציאליסטיות, שאותן לא היסס להביע בפומבי. רק ביחס למשטר הרֶשע הנאצי חרג איינשטיין ממנהגו ותמך במאבק צבאי נגדו. מתוך חשש כי הנאצים יקדימו לפתח נשק גרעיני, חתם איינשטיין על מכתב שבו נקרא נשיא ארה"ב, רוזוולט, להאיץ את המחקר הגרעיני. שמו של איינשטיין נקשר לפיתוח הפצצה הגרעינית והדבר חרה לו כל ימיו: "לו ידעתי כי הגרמנים לא יצליחו בכך, לא הייתי פותח את תיבת הפנדורה הזאת".

איינשטיין, העם היהודי ומדינת ישראל

האם איינשטיין יכול היה להיות נשיאה של מדינת ישראל? איינשטיין ניצל את מעמדו לקידום רווחתו של העם היהודי. הוא גייס תרומות לייסודה של האוניברסיטה העברית בירושלים, תמך בהקמתה של מדינת ישראל וסייע ליהודים מאירופה למצוא מקלט מרדיפות הנאצים.

ב-1952 הציע דוד בן-גוריון לאלברט איינשטיין את תפקיד נשיאה השני של מדינת ישראל, גם משום שראה בו את גדול היהודים בתקופתו וגם משום שרצה להוכיח שמדינת ישראל הצעירה מעריכה בראש ובראשונה הישגים בתרבות ובמדע. איינשטיין דחה בצער את ההצעה, בטענה שאין לו הכישורים הדרושים לתפקיד הזה והוסיף: "היחסים שלי עם העם היהודי הפכו לקשר האנושי החזק ביותר שלי מאז נעשיתי מודע למצבנו המסוכן בין אומות העולם". איינשטיין גם הוטרד מהאפשרות שהכנסת תקבל החלטות שתהיינה מנוגדות למצפונו, והוא כנשיא ייאלץ לקבלן.

איינשטיין והאוניברסיטה העברית

איינשטיין התגייס לקידום הקמתה של האוניברסיטה העברית בירושלים. הוא ראה בה מוסד מחקר מן המעלה הראשונה שנועד למשוך לירושלים את מיטב החוקרים היהודיים הצעירים, שבגלל האנטישמיות, התקשו למצוא את מקומם באוניברסיטאות באירופה. איינשטיין קיווה להביא כך ברכה להם ולארץ וכבוד לעולם היהודי.

בשנת 1925, כשהאוניברסיטה פתחה את שעריה, היה איינשטיין חבר בחֶבר הנאמנים שלה ויושב ראש המועצה האקדמית. כאות למחויבותו רבת השנים לאוניברסיטה העברית, הוריש לה איינשטיין את אוסף המסמכים שלו, וכך הפך את האוניברסיטה לביתה הנצחי של מורשתו האינטלקטואלית.


 

נוצר בתאריך: 02/06/08
עודכן בתאריך: 17/01/11