Skip to main content
תערוכות

קטלוג התערוכה – מבוא

2005-1905: מאה שנים "לשנה המופלאה"

"התבוננו עמוק עמוק אל נבכי הטבע, ואז תיטיבו להבין".
(אלברט איינשטיין)

"לא הייתי אלא ילד האוסף חלוקים על החוף".
(אייזק ניוטון, המאה השבע-עשרה)

לפני מאה שנים, במהלך שנה אחת בלבד, כתב (ובזמנו הפנוי!) פקיד ממשרד פטנטים בשוויץ, צעיר בן 26 ולא מוכר בקהילה המדעית, לא פחות מארבעה מאמרים בפיזיקה, מאמרים ששינו כליל את מהות האור, הזמן, המרחב, האנרגיה והחומר בתפיסה האנושית. ארבעת המאמרים פורצי הדרך עסקו בתחומים שונים: מאמר אחד עסק באלקטרודינמיקה של גופים נעים, והתיאוריה המוצגת בו ידועה בשם תורת היחסות הפרטית; השני דן בתנועה של חלקיקים קטנים המרחפים בנוזלים ומבסס את קיומם הממשי של אטומים הנמצאים בתנועה אקראית מתמדת; השלישי מטפל באופן שבו נוצר ונבלע האור ומסביר את אופיו החלקיקי של האור ואת התופעה הידועה בשם "האפקט הפוטואלקטרי"; המאמר הרביעי עוסק בקשר שבין מסה של גוף לבין האנרגיה שלו, קשר המתבטא בנוסחה המפורסמת: E=mc2.

מעולם לא תרם אדם בודד למדע תרומה כה גדולה בזמן כה קצר. שמו של הצעיר היה אלברט איינשטיין, והתפיסות החדשות שגיבש שינו באופן מהותי את אלה של המדען האנגלי הדגול ניוטון.

כמו הילד שעליו דיבר ניוטון, החלו חידות היקום לגרות את דמיונו של איינשטיין כבר בגיל צעיר. הוא דימה את עבודתו לזו של בלש בסיפורי בלשים, והשתמש בדמיונו כבכלי עבודה מדעי כדי לנסות ולפענח את צפונותיו של היקום: הוא ניסה לשער כיצד תיראה בבואתו במראה שעה שהוא רוכב על קרן אור, וראה בחזונו מרחב-זמן מעוקם שעיקומו נקבע על ידי הגופים שהוא מכיל.

גם לאחר פרסומו כמדען דגול לא הסתגר איינשטיין במגדל השן המדעי: הוא היה יהודי בהכרתו, והומניסט פעיל ונלהב בנושאים שעל סדר יומה של האנושות, מפציפיזם ועד גזענות, מאנטישמיות ועד פירוק הנשק הגרעיני.


 

נוצר בתאריך: 02/06/08
עודכן בתאריך: 17/01/11