Skip to main content
תערוכות

ביוגרפיות


ג'יימס ווטסון (James Dewey Watson)

נולד 1928.
שותפו של פרנסיס קריק בגילוי מבנה הד.נ.א.
גדל בשיקגו, וחזר לארצות הברית אחרי שנותיו בקיימברידג'. לימד באוניברסיטת הרווארד וניהל את המעבדות המפורסמות בקולד ספרינג הרבור שבמדינת ניו יורק. היה המנהל הראשון של פרוייקט גנום האדם בארצות הברית, והוא עדיין כותב ומרצה אודות ד.נ.א. ווטסון זכה בפרס נובל בשנת 1962.
עוד על ווטסון (באנגלית)

פרנסיס קריק (Francis Harry Compton Crick)

נולד 1916.
השותף הבריטי בגילוי מבנה הד.נ.א. קריק הוכשר כפיזיקאי בלונדון שלפני מלחמת העולם השנייה, והפך לביולוג. אחרי שחקר ד.נ.א, הפך לתיאורטיקן רב ההשפעה ביותר בתחום הביולוגיה המולקולרית החדשה. בשנת 1970 עבר לקליפורניה ועסק בנוירוביולוגיה. כעת, קריק קשור למכון סאלק למחקר ביולוגי. זכה בפרס נובל בשנת 1962.

רוזלין פרנקלין (Rosalind Franklin)

נולדה: 1920. נפטרה: 1958.
כימאית וקריסטלוגרפית. סיפקה את צילומי השבירה של קרני X בגבישי ד.נ.א אשר העניקו לווטסון רמזים מכריעים אודות מבנה הד.נ.א, אותו קיוותה לגלות בעצמה. אחרי שבעיית המבנה של הד.נ.א נפתרה, פרנקלין עברה לבירבק קולג' שבאוניברסיטת לונדון, וחקרה מבנים ביולוגיים אחרים. עבודתה של פרנקלין נקטעה באיבה כשנפטרה מסרטן בשנת 1958, בהיותה רק בת 37.
עוד על פרנקלין (באנגלית)

מוריס ווילקינס (Maurice Hugh Frederick Wilkins)

נולד 1916.
נולד בניו זילנד, הוכשר כפיזיקאי והפך לביולוג. ייתכן שיחסיו המתוחים עם פרנקלין מנעו מהם לשתף פעולה ולהקדים את ווטסון וקריק בגילוי המבנה של הד.נ.א. נשאר בקינגס קולג' שבקיימברידג'. במהלך שנות החמישים של המאה העשרים עידן היבטים רבים של המודל של מבנה הד.נ.א. ווילקינס זכה בפרס נובל בשנת 1962.
עוד על ווילקינס (באנגלית)

סזר מילסטיין (César Milstein)

נולד: 1927. נפטר: 2002
נולד בארגנטינה, והגיע לבריטניה בראשונה בשנת 1958 בזכות מלגה של המועצה הבריטית. חזר לקיימברידג' בשנת 1963, אחרי ההפיכה הצבאית בארגנטינה. זכה בפרס נובל בשנת 1984, ביחד עם ג'ורג קולר והדני נילס יֶרנֶה. מילסטיין נפטר בשנת 2002, בהיותו בן 74. המאמר האחרון שלו בתורת החיסון נמסר לפרסום שבוע לפני מותו.
עוד על מילסטיין (באנגלית)

סידני ברֶנֶר (Sydney Brenner)

נולד: 1927.
ביולוג שנולד בדרום אפריקה והתיישב בקיימברידג' בשלהי שנות החמישים של המאה העשרים. חקר את הקוד הגנטי בשיתוף פעולה עם פרנסיס קריק, ואז פילס דרך למחקרים חשובים בתולעת שטוחה שמרבים לחקור אותה, צ. אֶלֶגַנס.
ברנר ניהל בשנים 1987-1979 את המעבדות למחקר בביולוגיה מולקולרית שבחסות המועצה הבריטית למחקר רפואי. כיום הוא פרופסור מכובד בקליפורניה, במכון סאלק למחקר ביולוגי. זכה בפרס נובל בשנת 2002.
עוד על ברנר (באנגלית)

פרדריק סַנגר (Frederick Sanger)

נולד: 1918.
נולד בגלוסטרשר בשנת 1918, ופעל בקיימברידג'. גילה את רצף חומצות האמינו בחלבון אינסולין, וקיבל על כך פרס נובל בכימיה בשנת 1958. בשנות השישים של המאה העשרים פנה לעסוק בד.נ.א, במחקר שהוביל לכך שבאופן כמעט חסר תקדים זכה בשנית בפרס נובל, בשיתוף עם אחרים, בשנת 1980. המכון המוביל במחקר גנומי בבריטניה, מכון סנגר שבחסות קרן וולקם והמועצה הבריטית למחקר רפואי, נושא את שמו. סנגר עצמו פרש לגימלאות.
עוד על סנגר (באנגלית)

סר פול נרס (Sir Paul M. Nurse)

נולד: 1949
החזיק במשרות מחקר אקדמיות ואף בקתדרה באוניברסיטת אוקספורד. בשנת 1996 הפך למנהל הכללי של הקרן המלכותית של בריטניה לחקר הסרטן. בשנת 2002 היה למנהל הכללי למדעים של הקרן הבריטית החדשה לחקר הסרטן, תוצאת ההתמזגות של הקרן אותה ניהל עם ארגון צדקה חשוב אחר המתמקד בסרטן. בתפקידו זה הוא ממשיך במחקריו, ובין תחומי העניין הרבים שלו ישנו גם מחקר המתמקד בוויסות גדילתם של תאים חיים. נרס זכה בפרס נובל בשנת 2001.
עוד על נרס (באנגלית)

פטר גודפלואו (Peter Goodfellow)

למד מיקרוביולוגיה באוניברסיטת בריסטול, ועסק במחקר באוקספורד ובסטנפורד. בשנת 1978 הצטרף למעבדות הלונדוניות שבחסות הקרן המלכותית לחקר הסרטן, שם גילו הוא ועמיתיו תגליות חשובות אודות הבסיס הגנטי של ההתפתחות העוברית של זכרים ונקבות. בשנת 1992 הפך גודפלואו לפרופסור לגנטיקה באוניברסיטת קיימברידג', ובשנת 1996 החל לנהל את מחקר התרופות החדשות בסמית'-קליין-ביצ'הם (לימים גלקסו-סמית'-קליין).

סר ג'ון סלסטון (John E. Sulston)

נולד: 1942
למד כימיה אורגנית באוניברסיטת קיימברידג', בה בילה כמעט את כל חייו המקצועיים, מרבית מחקריו התמקדו בהתפתחות התא ובמיפוי הגנים של התולעת השטוחה צ. אלגנס. מחקרים אלה הובילו לריצוף גנום האדם. בשנת 1992 סלסטון הפך למנהל הראשון של מכון סנגר שבחסות קרן וולקם והמועצה הבריטית למחקר רפואי, והוא המשיך בתפקידו זה עד שנת 2000. זכה בפרס נובל בשנת 2002.
עוד על סולסטון (באנגלית)

גרגור מנדל (Gregor Johann Mendel)

נולד: 1822. נפטר: 1884.
למד מדעים בווינה, ועבד במנזר האוגוסטיני בברנו שבצ'כיה. מחקריו באלפי צמחי אפונה הניבו את חוקי מנדל, כללי התורשה שנקראו לימים על שמו. מנדל פרסם את כללי התורשה שלו בשנת 1866, אך לא זכה להכרה בשעתו. הגילוי מחדש של חוקי מנדל בשנת 1900 סימן את לידת הגנטיקה המודרנית.
עוד על מנדל (בעברית - הספריה הוירטואלית של מט"ח)

פרופסור יאן ווילמט (Ian Wilmut)

נולד: 1944
למד באוניברסיטאות שבנוטינגהם ובקיימברידג'. בשנת 1973 הצטרף למכון רוזלין שבסקוטלנד, שם ניהל את המחקר בעוברים שהם תוצרי השתלות של ביציות. מחקר זה הוביל ליצירת הכבשה דולי בשנת 1996. כעת ווילמט הוא מנהל מחלקה במכון רוזלין, ואולם הוא מקדיש הרבה מזמנו להרצאות פומביות בנושא עתיד הביוטכנולוגיה.
עוד על ווילמט (באנגלית)

סר אלק ג'פריז (Sir Alec J. Jeffreys)

למד ביוכימיה וגנטיקה באוניברסיטת אוקספורד, והצטרף למחלקה לגנטיקה באוניברסיטת לסטר בשנת 1977. גילה את "טביעת האצבעות" של הד.נ.א, ובעקבות תגלית זו התמקד באזורים לא יציבים בגנום האדם ובהשפעות הסביבה על הגנום. עדיין פעיל בלסטר כפרופסור חוקר בגנטיקה.


בחזרה לדף התערוכה הראשי

נוצר בתאריך: 23/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11