Skip to main content
תערוכות

טביעות האצבעות של ה-DNA

לכרומוזומים של יצורים עילאיים תכונה שלא הוסברה עד כה - הם מכילים כמויות גדולות של ד.נ.א "מיותר" - שנראה שאיננו מקודד לדבר מסוים.

המדען הבריטי סֶר אלק ג'פריז מאוניברסיטת לסטר מצא שבתאיהם של בני אדם יש כמה וכמה רצפים קצרים של ד.נ.א "מיותר" הנבדלים אצל אנשים שונים יותר מיתר הד.נ.א שבתאיהם של אנשים אלה.

ב-1984, ג'פריז פיתח דרך להציג את ההבדלים האלה. הוא הפריד בין מקטעי ד.נ.א שנוצרו כתוצאה מחיתוך הד.נ.א התאי באמצעות אנזימי רסטריקציה. אנזימים אלה חותכים ד.נ.א בסמוך לרצפי בסיסים מסוימים. גודלם של המקטעים תלוי במרחקים בין רצפי בסיסים אלה, השונים מאדם לאדם בשל ההבדלים בין אנשים ברצפי הד.נ.א ה"מיותר". כלומר, בשיטה זו ניתן לקבל דגם של מקטעי ד.נ.א שהוא אופייני לאדם מסוים.

התוצאה הסופית מוצגת בדרך כלל בצילום שבו רואים דגם של קווים האופייני לדגימת ד.נ.א מאדם מסוים. דגם זה נראה כמו ברקוד של סופרמרקט, והוא מכונה "טביעת האצבעות של הד.נ.א". למרות שטביעת האצבעות של הד.נ.א איננה ייחודית לאדם מסוים כמו טביעת אצבעות רגילה, מכנים אותה כך משום שהיא יכולה לסייע בזיהוי האדם שמתאיו באה דגימת הד.נ.א.

בשנת 1986 השתמשו בשיטה זו בפעם הראשונה, בחקירה פלילית. העדויות שג'פריז הציג הובילו לזיכויו של החשוד העיקרי באונס ורצח במחוז לסטרשיר. שנתיים אחר כך זיהה ג'פריז את האשם האמיתי, אחרי שבדק יותר מ-4,000 גברים מקומיים. מאז משתמשים בשיטה זו במשפטי אבהות, במחלוקות בענייני הגירה, ובמחקרים ארכיאולוגיים.

"זה היה רגע נדיר במדע. זה היה הבזק אור מסמא. בחמש הדקות המוזהבות הללו המחקר שלי המריא בכיוון חדש לחלוטין. הוסטתי מהמסלול של המחקר של גנים הקשורים במחלות, והייתי עסוק במחשבות אודות משהו חדש - טביעת האצבעות של הד.נ.א."
סֶר אלק ג'פריז.


בחזרה לדף התערוכה הראשי

נוצר בתאריך: 23/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11