Skip to main content
תערוכות
header

חקר המים העמוקים בישראל

מיפוי ומחקר ביולוגי של הים התיכון


ד"ר רותי יהל, אקולוגית ימית, חטיבת המדע, רשות הטבע והגנים

בעזרת מיפוי תלת ממדי של קרקעית הים התיכון, שנערך על ידי המכון לחקר ימים ואגמים והמכון הגיאולוגי, אנו למדים על קיומם של תוואי שטח מיוחדים בים התיכון. במימי ישראל מופו רכסי הרים המשתפלים לים, שברים גיאולוגיים וגלישות קרקע, ואף קניון תת ימי עצום המצוי מול חופי ראש הנקרה שמגיע לעומק של כ– 800 מטר ולמרחק של 11 ק״מ מהחוף!

על סמך המיפוי, קיימה רשות הטבע והגנים בסתיו 2009 סקר נוף ויזואלי מיוחד מול חוף הכרמל. מטרת הסקר הייתה לתאר בתי גידול על קרקעית הים התיכון על מנת לשמרם. הסקר היווה אתגר לוגיסטי ותקציבי מיוחד, שחייב שימוש בספינות ייעודיות ובציוד מתקדם. הסקר בוצע על ידי צוללת רובוטית לא מאוישת ROV (Remotely Operated Vehicle) . הצוללת הופעלה בשיתוף חברת EDT מסיפונה של ה ARES - ספינה מסחרית העוסקת בדרך כלל בהתקנת תשתיות ימיות. הסקר החל בגבול המים הטריטוריאליים במרחק של כ - 22 ק״מ מהחוף ובעומק של כ– 1,000 מטר, וטיפס על מדרון היבשת בואכה עתלית באזור תלול המכונה גלישת דור. להפלגה התכנסו מדענים מממוסדות מחקר שונים בארץ. המדענים תיעדו את הסביבה הימית ואת בעלי החיים שבה על פי התמונות שנשלחו מהרובוט לחדרי הבקרה בזמן אמת, ושלטו בכיוון תנועת הרובוט ובדגימות שהוציא מהים בעזרת תמונות אלה. הממצא המרשים ביותר היה המגוון של בתי הגידול בקרקעית הים העמוק שלנו, העשירים במיני בעלי חיים וראויים לשימור והגנה כמו "גני ספוגים" בעומק קרקעית של 110 מ', זאת בצד עדויות ישירות לפגיעה נרחבת בקרקעית גם בעומקים הגדולים ביותר.

סקר זה תרם רבות לתהליך תכנונן של שמורות טבע ימיות. בד בבד, החלה רשות שמורות הטבע והגנים להידבר עם בעלי העניין בשטח ובפרט עם הדייגים ונציגיהם, במטרה להגיע לתוכנית מוסכמת של שמורות טבע ימיות. השמורות הימיות הגדולות יהוו נדבך מרכזי במאמץ לשימור הנוף והמגוון הביולוגי הימי, ובהבטחת קיומה של מערכת ימית בריאה ומתפקדת על מגוון השירותים החיוניים שהיא מעניקה לנו.

 


צילומים מתוך סקר הנוף הויזואלי של הים התיכון

 

 

אוכלוסיית הדגה במעמקי הים האדום

 
פרופ' אבי ברנס ופרופ' דני גולני, המכון הבינאוניברסיטאי לחקר הים באילת

אורכו של הים האדום כ-2000 ק"מ, רוחבו 280 ק"מ, עומקו הממוצע 491 מ', והעומק המרבי מגיע ל-3000 מ'. זהו ים אוליגוטרופי (מוּעט-תזונה) שהיצרנות הראשונית בו נמוכה. הים האדום מוקף מדבר, וכתוצאה מכך אין נהרות שמזרימים אליו מים, וקצב ירידת המשקעים נמוך.

מיצרי בב אל מנדב (שעומקם כ-100 מ') משמשים מעין מסנן בעל יעילות גבוהה: רק המים החמים שבפני השטח של האוקיינוס ההודי מועברים אל תוך הים האדום. לעומת זאת, מינים של ים עמוק אינם מסוגלים לשחות מעל המצרים ולכן המעבר לים האדום חסום בפניהם. התנאים ההידרוגרפיים והאקלימיים הללו גורמים לטמפרטורה קבועה לכל אורך עמודת המים, ובפרט להימצאותם של מים חמים סמוך לקרקעית במשך כל השנה. תופעה זו הופכת את מעמקי הים האדום לבית גידול ייחודי מאוד.

במפרץ עקבה אספנו דגים בעומקים שבין 150 ל-1700 מ' ובים האדום עצמו – בעומק של 2700 מ'. משימה זו הצריכה שימוש בציוד מגוון: רשתות, מלכודות, מכמורות ו...צוללת!

בדרך כלל, מתאפיינת הדגה של הים העמוק בכמה התאמות טיפוסיות. הנפוצות שבהן הן עיניים גדולות, פיתוי זוהר ,פה גדול ובו שיניים מוארכות או בטן נמתחת המשמשת, ללכידה ולבליעה של טרף נדיר, אף אם הוא גדול מאוד. התאמות כאלה לא נצפו באף אחד מבין כ-100 המינים שנאספו. אוכלוסיית הדגה של האזור האפל בים האדום מורכבת ממינים "ראשוניים" הקשורים לשוּנית, שנדדו למים העמוקים יותר.

קיומם של שני כרישים טורפי-על, Iago ו-Mustelus, היווה עדות לכך שהמעמקים מספקים את כל מה שדרוש כדי לקיים את שרשרת המזון כולה, וכתוצאה מכך מתאפשר קיומה של אוכלוסיית הדגה הזו.

לאור ממצאינו המלצנו להעתיק את חוות הדגים הסמוכות לחוף במפרץ עקבה למים עמוקים יותר.

 

נוצר בתאריך: 31/05/10
עודכן בתאריך: 17/01/11