חיפוש
לדף הבית

שלח לחבר 

הדפס 

איינשטיין בשעות הפנאי
מוזיקה

במוזיקה מצא איינשטיין מרגוע מן המתחים שבעבודתו המדעית ובפעילותו הציבורית. המוזיקה סיפקה לו את "האושר בדרגה הגבוהה ביותר שאפשר". פעמים, כשהיה מתחבט בבעיה בפיזיקה, היה פתרונה עולה בדעתו תוך כדי נגינה.
הסגולות שאותן העריך ביותר במוזיקה היו הנקיות, הבהירות, הפשטות
והאיזון. מוצרט היה המלחין הנערץ עליו ביותר. הוא נהנה גם מיצירותיהם של מלחינים בני תקופת הבארוק, כגון באך, ויוואלדי וקורלי. הוא אהב את שוברט ואת בטהובן המוקדם, אך שנא את ואגנר.
במיתולוגיה הפופולרית דמותו של איינשטיין מלווה בכינורו. הוא קיבל שיעורי נגינה משנתו השישית ועד גיל ארבע עשרה, אך הרתיעה אותו שיטת התרגול המכניסטי של מוריו. רק בגיל שלוש עשרה גילה את יופייה של המוזיקה, באמצעות הסונטות של מוצרט. בשנותיו המאוחרות הצהיר, שאלמלא נעשה מדען, היה בוחר להיות מוזיקאי. לעיתים קרובות ניגן מוזיקה קאמרית בחברת ידידים. הדעות חלוקות באשר לטיב נגינתו: הוא היה כנראה חובב ברמה גבוהה, בעל הבנה אינטואיטיבית במוזיקה.
בשנות חייו המאוחרות התחיל למאוס בצלילי "החריקות" שהיה מפיק מכינורו, ובסופו של דבר נדחה הכינור מפני אלתורים בפסנתר.


mada@mada.org.il

© מוזיאון המדע על שם בלומפילד ירושלים