Skip to main content

מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ירושלים ומערכת החינוך החרדית בעיר

פרוטוקול פגישת וועדת חינוך מיום 24.10.2010

תקציר

הוועדה עסקה בממשקים של המוזיאון עם מערכת החינוך של המגזר החרדי.

יו"ר הוועדה: מר נדים שיבאן, מהקרן לירושלים והועד המנהל של מוזיאון המדע

לישיבה הגיעו: מנהלת המוזיאון, גב' מיה הלוי, ויו"ר הוועד המנהל פרופ' ראם סרי, חברי וועדת החינוך הקבועים, אנשי צוות החינוך במוזיאון, מנהל מינהל חינוך חרדי בעירייה, הרב איתמר בר עזר ועוזרתו, אנשי חינוך ממוסדות תרבות בירושלים ונציג הקרן לירושלים, מר אודי שפיגל, שמרכז את הפרויקט מטעם הקרן.

בישיבה השתתפו  גם נציגים מצוות מדריכי המוזיאון.  

הוצגו נתוני הביקורים במוזיאון, נערך דיון וגובשו מספר כיווני פעולה:
  • פיתוח של מעטפת חינוכית סביב הביקורים במוזיאון,
  • העברה של השתלמויות והדרכה למורים במגזר החרדי כך שהם יוכלו לקשר את הנלמד במוזיאון למקורות היהודיים.   

הנושאים שהוצגו:
  • מה מציע כיום מוזיאון המדע למערכת החינוך החרדית?
  • נתונים על ביקורי כיתות ופעילויות חינוכיות נוספות למגזר החרדי בעיר בשנים תשס"ט תש"ע.
  • איך פועלים מוזיאונים ומוסדות תרבות אחרים בירושלים עם מערכת החינוך החרדית בעיר?

השאלות שהועלו לדיון:
  • איך ניתן להתאים את הפעילויות החינוכיות של המוזיאון לצורכי מערכת החינוך החרדית, זאת תוך שמירה על עקרונותיהם הבסיסיים, צביונם וייחוד של השותפים?
  • כיצד ניתן לעודד תלמידים ומורים ממערכת החינוך החרדית להיעזר במוזיאון המדע כדי להעשיר את הידע המדעי שלהם?
  • מה ניתן ללמוד בהקשר זה מניסיונם של מוסדות חינוך ותרבות אחרים בירושלים?
נדים שיבאן פתח את הישיבה. מדבריו:

"הקהילה החרדית מבקרת במוזיאון מיום הקמתו. חשבנו לעשות אתנחתא, לבחון את הקשרים עם הקהילה הזו ולברר איך כל אחד מאנשי מוזיאון המדע הקשורים לתחום ואנשי מוסדות נוספים בירושלים רואים את קשרי הקהילה הזו עם מוזיאון המדע ואחרים. זה לא סוד שהאוכלוסייה החרדית לא תמיד בקונצנזוס, ולעתים יש התנגשות בין ערכיה לערכי המוזיאון. המוזיאון עושה את המרב כדי להתאים את עצמו, את תכני הפעילויות ומסגרות הפעילות לצרכיה של לאוכלוסייה זו. אנחנו מודעים לכך שאי אפשר לייצר "תוכנית כבקשתך" לכל קבוצה, ולכן יש לדאוג לדיאלוג בין המוזיאון לבין הקהילה החרדית, בין מה שמוזיאון מייצג לבין מה שהקהילה רוצה. מפגשי הדיאלוג גודמים לנו לשפר את צעדינו לגבי העתיד. המוזיאון רוצה להכניס את הקהילה בשעריו כי יש לו שליחות:  
מברך אתכם ומקווה שנחתום".

מתוך המצגת עולים כמה נתונים שראוי להתייחס אליהם:
  • מספר התלמידים החרדים שהגיעו למוזיאון המדע במסגרת כיתתית מאז פתיחתו ועד לפני כשנתיים היה נמוך ביותר.
  • בשנתיים האחרונות (תשס"ט ותש"ע) הייתה עלייה משמעותית במספר התלמידים החרדים שבקרו במוזיאון בהשוואה לשנים קודמות.
  • בשנת תש"ע (2009 – 2010) עלה מספר הביקורים של תלמידים חרדים במוזיאון ב 50% בהשוואה לשנה הקודמת, תשס"ט.
  • בשנת תש"ע הגיע מספר התלמידים החרדים הירושלמים במוזיאון לכ 10% מכלל תלמידי ירושלים שבקרו במוזיאון.
  • המוזיאון יוצא אל הקהילה החרדית עם פעילויות חינוכיות המופעלות ע"י מדריכי המוזיאון בבתי הספר (חוגי מדע), במנהלים קהילתיים ובמרכזי קניות (חגיגות מדע).

הגורמים לעליית המדרגה במספר ביקורי התלמידים החרדים במוזיאון המדע בשנים האחרונות:
  • תמיכה כספית של הקרן לירושלים בביקורים במוזיאון, בפעילויות המוזיאון בקהילה ובהפקת חומרים פרסומיים מתאימים.
  • קיום מפגשים תכופים ומתמשכים בקהילה בין אנשי המוזיאון לבין גורמים שונים בקהילה החרדית להבנת צורכי הקהילה ובניסיון משותף למצוא דרכים לאפשר הגעת תלמידים חרדים למוזיאון: מפגשים עם נושאי תפקידים ובעלי סמכויות רוחניות-חינוכיות ועם קבוצות מיקוד מקרב חברי הקהילה, לצד פגישות בפורומים מצומצמים
  • מינוי רכזת ייעודית לקהילה החרדית – לאה כהן – מדריכה וותיקה, השייכת לקהילה החרדית בירושלים ומכירה אותה היטב.
בהמשך עלו מספר שאלות והערות.

לדוגמא:

שאלה שהופנתה ע"י לאה מהגן הבוטני: האם מומלץ לקיים "יום חשיפה" למנהלי בתי הספר החרדיים כאמצעי שיווק של פעילויות המוזיאון, נענתה בתשובה חד משמעית - עדיף להתנהל בשקט. חשיפה שעשויה לעורר התנגדות. גישה זו ננקטה גם ע"י הרב איתמר בן עזר.

תוארו מספר דרכי עבודה עם הקהילה ע"י גופי תרבות וחינוך מירושלים:  

הגן הבוטני: נעזרים בסיוע של הקרן לירושלים ומקיים מפגשי גינון בבתי הספר. פתוחים בשבת אבל משתדלים כמה שפחות לחלל שבת.

נוער שוחר מדע ירושלים: נתקלים בקושי. הקהילה החרדית מסתייגת מהאוניברסיטה ומחקריה בכלל ומהתכנים המוצעים ע"י נש"ם בפרט. לאחרונה המדריכים עוברים הכשרה לעבודה עם חרדים ויש תזוזה בכיוון חיובי. המדריכים אינם משנים את תלבושתם או הופעתם לקראת הפעילות.

נורית שניר הציגה בקווים כלליים את הקשר של המוזיאון עם מערכת החינוך החרדית:

בשנים האחרונות הייתה עליה משמעותית בביקורי תלמידים חרדים במוזיאון, אבל בעיקר ביציאה לקהילה. קדמה לכך עבודה נרחבת של בדיקה ובחינה מה הרצונות ומה ההסתייגויות. רצון להתאים את הפעילות לצרכי ורצונות הקהילה ועם זה שמירה על העקרונות שלנו, כגון המשך פתיחת המוזיאון והפעלתו בשבת. יש כמה גורמים לעלייה זו–
התמיכה הכלכלית של קרן ירושלים ובכללה הסיוע הרעיוני של מר אודי שפיגל, ביקורים של אנשי המוזיאון בקהילה ודיבור עם אנשי מפתח,מינוי רכזת ייעודית למגזר החרדי, מתוך המגזר, ששמשה בעבר מדריכה במוזיאון, לאה כהן.
 
מדריכים שיתפו את הנוכחים בחוויות ותובנות שלהם מהדרכת תלמידים חרדים והמפגש עם הקהילה. דמאון ואחרים דווחו על סקרנות הדדית, על עניין שגילו שני הצדדים זה בזה והדגישו שההיכרות עם חלקים מהקהילה החרדית ומערכת החינוך שלה מרתקים אותם ומהווים עבורם חוויה רגשית ולימודית.
חלקם דווחו על תהליך שעברו ועל שינוי מסוים בגישתם לאור המפגש עם הקהילה החרדית בכלל ותלמידים חרדיים בפרט. ליאת עברה תהליך הקשור בנכונותה להיענות להופעה בלבוש "צנוע". בשלב ראשון הרגישה שהדרישה ללבוש חצאית ולהתאים את קוד הלבוש לדרישות המנהלים הן בבחינת תחפושת. לאחר שהתרצתה הבינה שההתגמשות שלה פותחת בפניה עולם מרתק ומאפשרת לה לעורר את סקרנות התלמידים ולפתוח בפניהם צוהר אל העולם המדעי. יוסי מייצג פן אחר: אינו מוכן "להתחפש" וטוען שמקבלים אותו גם כך. לדעתו היותו "עוף מוזר" מוסיפה עניין ותורמת ללמידה. עם זאת הוא מקפיד להיזהר בכבודם ובתכנים שמעלה בפניהם.
התחושה שהכל חדש לתלמידים, שחסר להם ידע מדעי בסיסי ביותר, שהם צמאים לידע הזה, ומבקשים ללמוד עוד ועוד משותפת למדריכים רבים (ליאת, דמאון, רותם, מור, יוסי), תורמת לתחושת השליחות שלהם מגבירה את תחושתם לגבי חשיבות הפעילות בקהילה ומובילה להנאה גדולה מההדרכה.

מדריכים, אנשי צוות ומשתתפים נוספים התייחסו להתמודדות עם תכנים שאינם מקובלים על הקהילה שבאו לידי ביטוי בשתי תערוכות במוזיאון: "דרווין עכשיו" ו"מעמקים". הודגש שהתכנים הקשורים באבולוציה אינם נחשפים או נדונים כלל עם תלמידים. אודי שפיגל המרכז את הפרוייקט מטעם מקרן ירושלים חזר והדגיש נקודה זו, והבהיר את מה שידוע למדריכים, כי ההסכם עם מערכת החינוך החרדית מבוסס על הימנעות מוחלטת מתכנים אלה. אורנה הבחינה בין התערוכות. דירגה אותן והתייחסה לאופן ההדרכה: לתערוכה העוסקת ישירות בדרווין ותורתו לא מכניסים תלמידים חרדים. בתערוכה "מעמקים" בהחלט מדריכים אותם אך מציגים רק היבטים מדעיים שאינן נמצאים בסתירה עם השקפתם.

יוסי ומור התייחסו להדרכת משפחות חרדיות בתערוכות אלה. מור ייצגה את התלבטויות המדריכים והדיונים הפנימיים ביניהם איך נכון ורצוי להציג תערוכות אלה בפני משפחות חרדיות המגיעות למוזיאון באופן עצמאי בלי לפגוע בתרבותם או רגשותיהם. (העובדה שהן היו בחללים נפרדים מאפשרת הימנעות מוחלטת מהן). יוסי הציג עמדה נחרצת על פיה אין להסתיר מחברי הקהילה החרדית גם רעיונות שאינם מקובלים עליהם, אבל בגישה זהירה וללא ניסיון לכפות אותה. מדגיש: "איני מוכן לעשות שקר בנפשי". לדבריו - פעמים רבות מתעוררים ויכוחים אבל הם מתקיימים ברוח טובה שאינה מובילה להתלהמות ושבירת כלים.

נדים שיבאן, יו"ר הועדה, מעודד גישה זו. לדעתו יש לאפשר לכל אחד להביע את דעתו באופן חופשי. מדגיש את חשיבות ניהול השיח ומזהיר מפני התבטלות. על שני הצדדים לכבד זה את עמדתו של זה אך גם להשמיע ולהאזין.

 אודי שפיגל חוזר על עמדתו (המתייחסת בעיקר למערכת החינוך): מאוד חשוב לנו שהנושאים האלה לא יהיו על השולחן, אנחנו לא משחקים עם הציבור ואנחנו מכבדים את הציבור, ההסכם הכתוב או הלא כתוב הוא שלא נוגעים בנושאים האלו.

תמי יחיאלי, מדריכה פדגוגית של סטודנטיות ממכללת ירושלים לבנות, מספרת על השתתפותן בפרוייקט מאוד מוצלח שקיים כבר 16 שנים: כל סטודנטית מדריכה תלמידים במוזיאון המדע יום בשבוע במהלך סמסטר, כחלק מהתנסותה המעשית בהוראת מדעים. חלק מהסטודנטיות משתלבות אחר כך בהדרכה במוזיאון. תמי חושבת שמוזיאון המדע הוא דוגמה לבועה של רצון טוב ושיתוף הדדי. התכנים כאן בעיקר נייטרליים – הפיזיקה היא נייטרלית, ויש כאן רצון ללכת לקראת אוכלוסיות שונות. לדוגמה הסתירו את מבושיו של האדם הוויטרוביאני של לאונרדו דה וינצ'י שהופיע באחד המוצגים כדי ללכת לקראת קהילות שונות.

הרב איתמר בן עזר מציע הצעות פרגמטיות:

כדאי לעבוד ישירות עם בתי הספר. בשקט. להימנע מפרסום. כדאי לדון עם 2-3 מורים מכל בית ספר איך לגוון את השיעורים, איך לבנות הדרכה, להוסיף מעט מדע ע"י הכשרה מינימלית של המורים ע"י המוזיאון ואז בית הספר כולו נהיה ידיד המוזיאון.

מדע צריך ללמד כמו מדע, אבל כמעט כל נקודה במדע אפשר לחבר גם לצד ההלכתי. אם מקשרים כל נושא להלכה הילד נמשך לזה יותר וקל לו לזכור.

כדאי להסביר עניינים ביהדות גם מהפן המדעי, אבל ייתכן שנושאים כאלה יועברו ע"י המורים עקב התמצאותם בתחומי ההלכה.

המוזיאון פתוח לנושאים רבים. אפשר להסביר גם נושאים שלא קשורים להלכה, ואז לעשות קישור.

רחלי: חשוב השימוש בטרמינולוגיה המתאימה, שפה משותפת ויצירת אמון. לציבור החרדי חשובה הרחבת אופקים ומוזיאון המדע מייצג זאת. זה בסיס טוב לשת"פ.

מיה: אפשר להסתכל על מפגש עם חרדים במוזיאון משתי נקודות מבט:
1.    מדע מנקודת מבט הלכתית.
2.    מדע כתופעות טבע מעניינות ומלהיבות.

האם לא נכון להתמקד בנקודת המבט השנייה?

כתגובה לשאלה עלתה הצעה לשלב את המורים. המוזיאון מעוניין שמורה יכין את כיתתו לפני ביקור במוזיאון ויסכם את הביקור אחרי הביקור במוזיאון. בעזרת המורים האלו אפשר לקשר את הנלמד במוזיאון לעולם ההלכה. תיווצר מעטפת שבה המורה, עם הידע שלו, יתרום את חלקו והמוזיאון יסגור את המעגל. וכך המפגש יהיה טבעי ומרחיב (המדריך לא יצטרך להתייחס לנושאים שאינו בקי בהם).

סיכום:
1.    שמענו מה קורה במקומות אחרים.
2.    שמענו מדריכים ששיתפו אותנו בחוויותיהם ותובנותיהם.

בעקבות דברי הרב איתמר בן עזר ועוזרתו הוצעו מספר כיווני פעולה:  
  • פיתוח של  מעטפת חינוכית סביב הביקורים במוזיאון,
  • העברה של השתלמויות והדרכה למורים במגזר החרדי כך שהם יוכלו לקשר את הנלמד במוזיאון למקורות היהודיים.   
מילת המפתח: אמון. יש הבדלים תרבותיים. צריך ליצור קשר, לטפח אותו ולגשר על ההבדלים. אמון יוצרים על ידי קשר אישי והוכחה בשטח שאכן עומדים בהסכם.
נוצר בתאריך: 11/09/11
עודכן בתאריך: 11/09/11