Skip to main content

למידה באמצעות פרויקטים

ועדת חינוך, מוזיאון המדע, 23 ביוני 2005
בעקבות הסדנא הבינלאומית למורים בארה"ב

נוכחים:

חברי הוועדה:

  • שבתאי דובר
  • ד"ר תמי יחיאלי
  • ריבי לקריץ


אנשי מוזיאון המדע:

  • מיה הלוי
  • דיאנה פינוס
  • אסתי ברזנר
  • אתי אורון
  • מרב בקין-לביא
  • מייקל מוריס
  • ורדה גור בן שטרית


אורחים:

  • רוחמה ארנברג
  • ד"ר רונית אשכנזי
  • ד"ר אביבה בריינר
  • רודי בוקסנבאום
  • שרה גינוט
  • אילנה זוהר
  • ד"ר ישראל טרטקובסקי
  • ד"ר סמיר מחאמיד
  • ד"ר ויקטור מלמוד
  • ד"ר שרמן רוזנפלד
  • ריקי רובין
  • יואל רוטשילד
  • ד"ר אורן שריקי


הישיבה נפתחה בהרצאה של רודי בוקסנבאום, מנהלת אשכול פיס רעננה, זוכת פרס המורה המצטיין תשס"ה, ממשתתפות הסדנא הבינלאומית למורים בארה"ב, educator academy.
רודי הציגה שתי מצגות. האחת - רשמים אישיים וסיכום הסדנה הבינלאומית למורים שנערכה השנה בפניקס, אריזונה, והשניה - תכנית הפעולה של הצוות הישראלי לשנה הקרובה.

נורית שניר, מוזיאון המדע: בסדנה למורים בארה"ב הוצג מודל של חניכה (mentoring ) על-ידי מתנדבים פנסיונרים. החונך ליווה את הילד מגיל צעיר. החונך לא היה מנחה אקדמי אלא יותר מלווה ותומך. המורים הישראלים שהשתתפו בסדנא הציעו לנסות לפתח מודל ישראלי של חניכה, שילמד מהניסיון האמריקאי, אך יביא בחשבון הבדלים תרבותיים. היינו שמחים לפתוח רעיון זה לדיון.

מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע : המודל שהוצג הראה עד כמה יכול מנטור לקדם תלמיד. בסדנא הוצגה דוגמה של נער שבזכות הדחיפה והליווי של החונך – פנסיונר מתנדב – השתתף בתחרויות רבות והגיע להישגים מרשימים ביותר מבחינת זכייה בפרסים.

שרה גינוט, מנהלת אשכול פיס חורב, ירושלים: קשה מאד להשיג מנחים. אנחנו התעקשנו לקיים לב"פ, והצלחנו בעיקר בעזרת הורים שהשיגו מכשירים ותרמו למאמץ. רק כך יכלו בנות במסגרת זו לערוך ניסויים בטכנולוגיות חדישות דוגמת PCR. לצערי חוקרים במעבדות באוניברסיטה לא גילו נכונות לעזור. נעשתה פניה למעבדות בלמונטה לתרום גם למחקרים מחוץ למעבדות. בינתיים לא הייתה התקדמות.

מיה הלוי: כדאי למפות את הפרוייקטים הקיימים ואופני קבלת הסיוע במקומות השונים.

ריבי לקריץ, מנהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך: כדאי לפנות לגמלאים של אגודות בוגרי האוניברסיטאות.

אורן שריקי, ביה"ס למדעים ואמנויות, ממשתתפי educator academy: ניתן לפרסם ידיעות בעיתוני בוגרי האוניברסיטאות.

אביבה בריינר, מנהל החינוך, עיריית לוד (לשעבר משרד החינוך ו-educator academy): מניסיוני, המפתח להשגת המנחים החיצוניים היה מידת האחריות שמפילים עליהם לעומת מידת האחריות של המורה בשטח. כאשר המורה לוקח על עצמו את מרב האחריות יש יותר נכונות של המנחים לעזור.

נורית שניר: אנחנו שבים ומערבבים בין מנחה אקדמי לחונך.

מיה הלוי: מנטור הוא אותו אדם מבוגר שעוזר לתלמיד בשלבים הראשונים של הפרויקט, בהגדרת שאלת המחקר ובגיוס המנחה. לאחר מכן הוא תומך בתלמיד במהלך הפרויקט. למנטור יש פרופיל מסוים: יש לו רקע מדעי טכנולוגי אך הוא אינו איש המקצוע המדעי.

שרמן רוזנפלד, מכון דודסון, מכון ויצמן למדע: הכל תלוי באנשים ולא ניתן להגיע להכללה. רעיון המנטורים הוא משהו נוסף שצריך לבדוק, אבל הוא לא מרכזי. העניין העיקרי הוא מי לוקח את האחריות. שני מישורים לאחריות: המישור המדעי והמישור הפדגוגי. במיג"ל שבגליל המורים שימשו כמנחים פדגוגיים. הם עברו סדנאות לב"פ ועבדו בשיתוף פעולה עם מנחים מדעיים ממוסדות מחקר ומהתעשייה. ב"גם אני יכול" כל אשכול פיס גייס את אנשי הקהילה שלו שהיו מומחים בצד הטכנולוגי ומנהלי אשכולות הפיס היו אחראים לצד הפדגוגי.

שרה גינוט: אנחנו לא צריכים מנטורים. המורים שלנו מקצועיים ומערכת התמיכה פועלת היטב במסגרת בית הספר. אנחנו צריכים מאד יעוץ מקצועי בנקודות מסויימות לאורך העבודה, וכמו שאמרתי קשה לנו להשיגו.

רונית אשכנזי, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך: חשוב להיעזר במנחים בתבונה. לא צריך לנצל את המדען הכי בכיר להנחיית תלמיד יסודי. צריך לנווט ולווסת את המנחים כך שתרומתם תהיה אופטימלית.

יואל רוטשילד, רשת אורט: יש בעיה תרבותית להביא אנשים שיש להם פנאי לעזרה בפרויקטים. הבעיה היא שתנאי העבודה בבתי-הספר אינם מספקים. אם ניתן לבנות חדרי עבודה במקומות כמו מוזיאון המדע או אשכולות פיס זה יקדם את הענין. בנוסף יש להשיג תקציבים לציוד לפרויקטים. כרגע חסר אפילו ציוד בסיסי ביותר. מרכזים מקומיים יצטרכו לתמוך במשאבים לעבודה על הפרויקטים. כל עוד אין תנאים, ציוד ותקציב מינימליים, קשה לקדם התנדבות וחניכה.
באורט קיים מודל של מדצ"ים בפיסיקה. הם עוברים הכשרה במחנה מרוכז בניצנה, ואח"כ חונכים תלמידים צעירים.

אסתי ברזנר, מוזיאון המדע: בביה"ס להנדסאים יש מודל דומה בפיסיקה ומחשבים.

רונית אשכנזי: כל נושא המתנדבים דורש זהירות. יש לערוך סינון כשמדובר במתנדבים מבוגרים כי לא כולם מסוגלים לתקשר עם ילדים ולעתים עלול להיגרם נזק. אולי כדאי לייסד מועדון יוקרתי של מתנדבים בקנה מידה ארצי. לא כל אחד מתקבל. יש מפגשים אחת לזמן מסויים. ניתן להצטרף דרך עיתוני הבוגרים. אפשר להוציא עיתון בתדירות מסויימת.

ריקי רובין, מנהלת תפוח פיס עמק חפר: אפשר אולי להקים עמותה. בעמק חפר התלמידים אומצו על-ידי חברת טבע. תלמידים עובדים עם חוקרים ובסוף השנה מציגים פיתוח של תרופות. מרכז התשתיות הוא בתפוח הפיס. התבססות על מתנדבים אקראיים נראית לי בעייתית.

נורית שניר: תם פרק הזמן שהוקצב לנושא הראשון. עכשיו נרצה להתמקד בשאלה איך אנחנו יכולים להשפיע על מיסוד את נושא הלב"פ וליישמו בקנה מידה מערכתי, מעבר להצלחות אזוריות. המטרה שלפנינו היא לנסח נייר עמדה המבוסס על המלצות קבוצות הדיון בסמינרים שהתקיימו במהלך השנה, על תובנות המורים שהשתתפו בשנים האחרונות בסדנא הבינלאומית, ועל מחשבותיכם ורעיונותיכם כפי שבוטאו בעבר וכפי שיבוטאו היום.
נתחיל את התהליך היום ונמשיך בשבועות הקרובים באינטרנט.
(חולק דף עם נקודות אפשריות לדיון לגבי נייר העמדה בנושא לב"פ).

שרמן רוזנפלד: נקודה חשובה היא הקשר בין החינוך הפורמאלי והלא פורמאלי. ועדת דוברת אינה לוקחת ברצינות את הנושא של לב"פ. אפשר להקים ברית של אנשים מהחינוך הפורמאלי והלא פורמאלי. בימים האחרונים התארח במכון וייצמן פרופ' ג'ו קרייצי'ק. הוא ועמיתיו יישמו את הרעיונות השונים בתוך הקוריקולום במסגרת החינוך הפורמאלי.

שרה גינוט: חשוב להדגיש ולהצהיר: לא מורידים לב"פ. זה חלק ממערך הלמידה הרגיל. לא חוזרים אחורה.

שרמן רוזנפלד: בתי הספר הלומדים בשיטת לב"פ מתמעטים והולכים בגלל הלחץ המופעל על המערכת כתוצאה מהכנסת מבחני פיזה, ואי הוודאות הנובעת מדו"ח דברת.

סמיר מחאמיד, מנהל תיכון חדש אום אל פאחם ממשתתפי educator academy: ליישום פרוייקטים נדרשת מחוייבות של המערכת. לפני 4 שנים משרד החינוך ניסה להתוות מדיניות. הוקמו וועדות שדנו בנושא. דר' אלי סמוכה היה אחד המובילים. הפרוטוקולים קיימים. סדרי העדיפות במערכת השתנו.

אביבה בריינר: חשוב להיעזר במדענים בדרך הנכונה. המאגר מצומצם. אסור לשחוק או לעייף אותם. ולא לייעד אותם לגילאים צעירים מדי. מורים אקדמאים, בעיקר כאלה שפוטרו יכולים להנחות תלמידים צעירים. את המדענים ואנשי התעשייה לייעד להנחיית תלמידי תיכון ולסייע בייעוץ למורי יסודי וחטיבה המלמדים בשיטת לב"פ.

אילנה זוהר, מה"ד - מרכז פסג"ה, ירשלים: צריך למסד את ההנחיה והלב"פ דרך המפמ"רים למקצועות המדעיים, למשל במסגרת תוכנית החקר הקיימת בפיסיקה, כימיה וביולוגיה. לא בהתנדבות אלא בתשלום. למיסוד צריך כסף ובאקדמיה אין. אפשר להציע מלגות לסטודנטים, בתמורה לליווי והנחיה. מציעה כי המפמ"רים ייתנו למדריכיהם שעות הדרכת פרוייקטים. תשמח להקצות בעצמה חלק משעות ההדרכה שלה להנחיית פרוייקטים. צריך לעשות לנושא נפשות ברמה פוליטית. להגיע עד שרת החינוך. אז יימצא כסף עבורו, בדיוק כפי שנמצא תקציב להכנת מורי י' לקראת מבחני פיזה.

שבתאי דובר, הרשות לקהילה ונוער, האוניברסיטה העברית: יש הרבה מלגות לסטודנטים שחונכים ילדי מצוקה. בימים אלה מתקיימת חשיבה לגבי חניכה שונה. אפשר להציע מלגות לסטודנטים חונכים או מנחים פרוייקטים. זה מתאים להצעה של אילנה.

ריבי לקריץ: היחס של משרד החינוך לפרוייקטים גלי. עכשיו תקופת ירידה.

ויקטור מלמוד, מורה לפיסיקה, זוכה בפרס המורה המצטיין תשס"ה, ממשתפי educator academy: מספר על ההתנסות שלו בתחום. בזכות היכרות אישית שלו עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון מצליח למצוא מנחים לתלמידיו. הוא עצמו מעורב בכל הפרוייקטים ללא תשלום נוסף, ומדרבן את תלמידיו לגשת לתחרויות ואולימפיאדות. בכך רואה אתגר וגורם מעודד. לא מאמין במנטורים. מחייב קשר הדוק בין מנחה למורה. בית הספר של ויקטור מממן שכר של סטודנט המסייע בהנחיית פרוייקטים. ויקטור מנסה לגייס תמיכה כספית ממקורות שונים: מדערום, אנשי עסקים. מפעיל הורים בחיפוש אחר מקורות כספיים ע"פ מודל שפגש בארה"ב. מציע להקים קרן ליוזמות פדגוגיות ופונה למשרד החינוך שיתמוך כספית בבתי ספר שמגישים בעקביות פרוייקטים ברמה גבוהה.

רונית אשכנזי: עושים כאן סלט מכל הצרות שלנו. צריך להבחין: סוג אחד של פרוייקטים נועד לכל הכיתה, או לכל המגמה. כאן נדרשת הנחייה של המורה, עם סיוע של שלב ההוראה שמעליו. (מצטרפת לדברי אביבה). סוג אחר הוא פרוייקטים של תלמידים בודדים, בד"כ מצטיינים, או קבוצות מיוחדות שנדרש מימון יעודי לתמיכה בהנחייתם. לאלה צריך למצא פתרון. לא נראה שדרך משרד החינוך היות שכרגע אין בו אוריינטצייה של פרוייקטים. קשה לסמוך רק על המסלול הפורמלי.

יואל רוטשילד: הכל אופנה וטרנדים. פעם היתה אופנה של פרוייקטים. עכשיו אופנת התחרויות. חלקן רציניות ומוצלחות, אבל חלקן רק ראווה, ללא כל ליווי או תהליך רציני. שם יש כסף וצריך לחשוב איך מתעלים אותו לאפיקים נכונים. עם זאת – הכתובת איננה רק משרד החינוך. כדאי לפנות למשרדי ממשלה נוספים: מדע, בריאות, תקשורת, תמ"ס, תשתיות וכו'.

שאלה: מדוע לא הוזמנה אישיות בכירה רלוונטית ממשרד החינוך, למשל מנהלת המנהל למדע וטכנולוגיה, למשל - חנה ויניק.
תשובה: יש כאן שתי נציגות בכירות של המנהל, בידיעתה ובברכתה של חנה ויניק. עקרונית היא בעד פרוייקטים.

נורית שניר: אני מבקשת לסכם. אנחנו מבקשים לנסח נייר עמדה ולהגישו.
היום אנשים דברו מתוך צרכיהם והמיית ליבם. לא הספקנו, כצפוי, לעסוק בכל הנקודות שהוצעו לדיון. בשבועות הקרובים ננסה לגבש ביחד, דרך האינטרנט, מסמך שיתבסס על סיכומי דיונים קודמים + הדיון הנוכחי. המסמך יביא בחשבון את דו"ח דוברת וינסה להראות קשר אליו, יתייחס לעניין שיש במערכת בפיתוח מיומנויות ותרומת הלב"פ לנושא וידגיש הערכה. עדיין לא ברור למי בדיוק הוא ממוען.
חשוב שהמערכת כולה, על כל רבדיה, תרוויח. זה המתכון היחיד להצלחה.
בכל מקרה הכוונה להמשיך להיפגש וללבן נושאים נוספים.

שרמן רוזנפלד מברך מודה על ההתכנסות, משבח את הפעילות לאורך השנה ומחזק את ידי המוזיאון שלקח על עצמו נושא כזה.

אביבה בריינר: מצטרפת לברכות ולתודות. מציינת לשבח את הסמינרים וטוענת כי יש לכך השפעה בשטח.
ויקטור ואביבה מציינים שמות זוכים ישראלים שונים בתחרויות בינלאומיות. חלקם התחילו דרכם בתחרות מדענים צעירים בישראל.

נורית שניר: לסיכום סופי אני מפנה אתכם לאתר שלנו, למדור "חדר מורים", מורים מלווי ומנחי פרוייקטים, לדברים שנשא ממעמקי ליבו ד"ר מתי שפרירי, מורה לתנ"ך ומנחה עבודות גמר לבגרות מביה"ס בקעת כנרות, בסמינר שערכנו ובטכס הענקת פרסים על פרוייקט גמר מצטיין ע"ש גור אריה. ד"ר שפרירי מצר על העלמות הפרוייקטים מחיי התלמיד הישראלי.
מחלקת דפי מידע לבתיה"ס לשנת תשס"ו עם כרזת איינשטיין, מזמינה לפתיחת התערוכה "צעצועים ופיסיקה".
מספרת בקיצור על תערוכת איינשטיין, מזמינה את הנוכחים ומבקשת לסייע בהפצת המידע ובעידוד מורים לבוא עם תלמידיהם.

רשמה: נורית שניר
תודה לד"ר אורן שריקי, מיה הלוי, ורדה גור בן שטרית, אסתי ברזנר ודיאנה פינוס על רשימותיהן


חזרה לדף ועדת החינוך

נוצר בתאריך: 30/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11