Skip to main content

הקשר בין מוזיאון המדע לבין מערכת החינוך לאור השינויים שחלו בשנים האחרונות ולקראת פרסום דו"ח ועדת דוברת

ועדת חינוך, מוזיאון המדע, 21 בדצמבר 2004

נוכחים

אנשי ועדת החינוך של המוזיאון:

  • פרופ' נאוה בן-צבי, נשיאת מכללת הדסה, יו"ר מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד ויו"ר ועדת החינוך.
  • גב' עפרה אבידור, מנהלת המחלקה למדעים וטכנולוגיה, מנח"י
  • ד"ר שבתאי דובר, מחלקת קשרי אוניברסיטה קהילה, האוניברסיטה העברית
  • גב' ריבי לקריץ, המחלקה לנוער שוחר מדע, המנהל למדע וטכנולוגיה, משרד החינוך


אנשי מוזיאון המדע ע"ש בלומפילד

  • מיה הלוי, מנהלת המוזיאון
  • אסנת בבלי, רכזת בתי ספר
  • מרב בקין-לביא, רכזת קהל רחב
  • דעה ברוקמן, ראש צוות קשרי חוץ
  • אסתי ברזנר, ראש צוות הפעלה חינוכית
  • דליה הררי, מתאמת הפעילויות
  • עומר מוצפי, מדריך הבית
  • דיאנה פינוס, רכזת הגיל הרך וקשרי מוזיאון קהילה
  • דמאון שוסטרמן, רכז הדרכה
  • נורית שניר, ראש צוות פיתוח תכנים חינוכיים


אורחים

  • גב' אראלה אפרת, מנהלת מרכז פיסג"ה מנח"י, ירושלים
  • גב' טילי אריהן, מפקחת מדעים יסודי וחטי"ב, ירושלים, משרד החינוך
  • ד"ר דוד סלע, מפמ"ר פיסיקה, ראש אשכול מפמ"רי מדעים וטכנולוגיה, משרד החינוך
  • ד"ר יעל גבריאלי, קמפוס טבע, אוניברסיטת תל-אביב.
  • ד"ר חגית מאיר, המנהל הפדגוגי, משרד החינוך
  • מר דוד קיסוס, מתאם לחינוך במוזיאונים, מינהל פדגוגי
  • גב' רחל קרופל, מפקחת מחוזית לתקשוב, מנח"י


פרופ' נאוה בן צבי, יו"ר וועדת החינוך, ברכה את הנוכחים, והציגה את הייחוד והיתרונות שבלמידה בסביבה מוזיאלית על מרכיביה השונים. הציגה את התפתחות והתקדמות המוזיאון בתהליכים חינוכיים פנימיים ובמבט רפלקסיבי כהמשכיות תוך השתנות, את התבססותו בתודעת מערכת החינוך והציבור בירושלים ובארץ כולה, את הידוק הקשרים עם התעשייה, העולם העסקי והעולם הפוליטי ויצירת מערכת קשרים מקצועית ענפה בעולם. ציינה את מעמדו הגבוה של המוזיאון ברמה הגלובלית, בעיקר באירופה.
פנתה לנוכחים – חברי וועדת החינוך, אורחים ואנשי צוות המוזיאון להעשיר את הדיון הפנימי המתקיים במוזיאון באשר לתפקידו של מוזיאון המדע כלפי מערכת החינוך ודרכי הגשמתו.

נורית שניר סקרה בקווים כלליים את הנעשה במוזיאון בתחום החינוכי בשנים האחרונות בהתייחס למערכת החינוך, את הניסיון שנעשה בחודשים האחרונים לבחון במבט עדכני את פעילותו החינוכית של המוזיאון והמענה שהוא נותן לצרכי המערכת. בהקשר זה הוצגו ממצאים ראשונים וכלליים שהוסקו מאיסוף נתונים מראיונות ושיחות עם מורים ומנהלים מ-16 בתי ספר וכ-15 אנשי פיקוח ומטה + ניתוח למעלה מ100משובים בכתב של מורים מלווי פעילות במוזיאון.
ציינה את פעולות המוזיאון לקראת שנת הפיסיקה הבינלאומית, 2005, ביניהן התערוכות "פיסיקה בצעצועים" ואיינשטיין ותחרויות לתלמידים ולקהל הרחב.

דיאנה פינוס סקרה את המחקר העדכני בתחום הלמידה במוזיאונים בביקורים המתקיימים במסגרת כיתתית וציינה כי ההתקדמות העיקרית היא בעצם העלייה בכמות המחקרים והפניית תשומת הלב למגזר זה, בניסיון לגבש שיטות מחקר ויצירת שיתופי פעולה מחקריים בין גופים אקדמיים, מוזיאונים ובתי ספר ובתחילתו של תהליך גיבוש המסקנות.
בתגובה להצגה זו העירה פרופ' בן צבי כי לטעמה המחקרים עדיין אינם מחדשים משמעותית. דוד קיסוס ביקש כי המצגת תועלה באתרי האינטרנט של איקו"ם ובאתר המוזיאונים באתר משרד החינוך.

הנוכחים התבקשו להתייחס לשאלות שנשלחו במסמך המקדים. בדיון שהתפתח נדונו מספר נושאים והועלו הצעות אופרטיביות.

פרופ' נאוה בן צבי מבקשת להפוך את המוזיאון ל-B-site למחקרים. מצהירה כי דרוש מחקר בסיסי ומציעה להשוות בין הלמידה במוזיאוני אמנות לזו שבמוזיאוני מדע. לדעתה הכתובת היא חוקרים המתעניינים בתרבות. לתפיסתה אנחנו צריכים לשאוף לקפיצת מדרגה התואמת את מעמדנו המקצועי בעולם. מציעה למסד במוזיאון פרוייקטים שיחליפו יחידות לבגרות בתחומי המדעים, בעיקר כפעילות אינטרדיסיפלינרית, למשל במקצוע מוט"ב. אפשר ורצוי בשת"פ עם מעבדות בלמונטה הסמוכות.
המוזיאון כהזדמנות: כיו"ר וועדת המקצוע למדעים בחטי"ב מציעה לאמץ את הגישה שמופעלת בנושא שורשים והוכיחה עצמה בתחומים אחרים - גישה רב תחומית, עם פורטפוליו, מעורבות משפחתית וקהילתית - גם למדעים וטכנולוגיה. מבקשת לגבש תוכנית לימודים ולהתחיל בניסוי עם שתי חטיבות ביניים. המוזיאון יסייע למורה הבודד.

דוד סלע יסייע בהפצת פעילויות המוזיאון לשנת הפיסיקה בקרב אוכלוסיית מורי הפיסיקה. מציין את פעילות מוזיאון המדע עם מורי הפיסיקה בחט"ע, ואת כיתות הפיסיקה המגיעות עם מוריהן מכל רחבי הארץ. רואה במוזיאון המדע מוסד תומך בתוכנית הלימודים ובלמידה הבית ספרית וישמח לאמץ את הרעיון של יחידה לבגרות במוזיאון במסגרת פרוייקט, על בסיס הנחייה של המוזיאון, עם חיבור למעבדות בלמונטה. ציין כי הניסיון שנעשה במעבדות אלה לבקש מהמורה להוביל את כיתתו ולדרוש ממנו ביקור מקדים, לא עלה יפה, היות שלמורים אין ביטחון להדריך את כיתתם במעבדה "זרה". מזכיר כי נעשה ניסיון למפות את הלמידה החוץ בית ספרית ואת מחקריו של ניר אוריון בתחום ומציע לבנות תוכנית המתבססת על הנתונים והמחקרים.

ריבי לקריץ רואה במוזיאון משאב למידה שיש לנצלו לעתים תכופות ובאופן מתמשך. יש למצוא דרכי שיווק נכונות בקרב מנהלי בתיה"ס, ודרכים לפיתוי המנהלים. צריך לפנות אל המורים לשלוח את תלמידיהם למוזיאון המדע לביצוע משימות למידה בתחומים שונים. החלום – לראות במוזיאון סביבת למידה שתלמידים מגיעים אליה באופן טבעי מתוך המסגרות הרגילות, כשהם מכווני מטרה ע"י מוריהם, כך שהמוזיאון יהפוך למרכז למידה מהותי.
ממליצה לשלוח דמויות כמו דר' אמיר בן שלום למפגשים עם מורים ותלמידים כדי ליצור אפקט של התלהבות. לחלק דפים במפגשים שונים.
אינה רואה בפעילות מוזיאלית המתקיימת פעם בשנה, במערך רב שנתי לאורך כל שנות הלימוד בבית הספר, למידה מתמשכת.

יעל גבריאלי מציינת כי מרחב הזרות העיקרי במוזיאוני מדע וטבע הוא מרחב הזרות של המורים. יש שינוי גדול בהשוואה לעבר. מקורות המידע המסורתיים היו ספרים בלבד והמורים מתקשים להסתגל לשינוי הרב ערוצי.

חגית מאיר מציעה לשלוח תלמידים למוזיאון המדע לביצוע פרוייקטי חקר קטנים סביב מוצגים, ביחידים או קבוצות, בהנחיית מורה. כל מוצג הוא מערכת חקר. המערכת מוגבלת- זו אינה מעבדה קונבנציונאלית, אבל לחקר פרמטרים מסויימים זו מעבדה אדיאלית. במערכת יש רצון עז, צמא, ונכונות גדולה להכניס לתוכנית הלימודים פעולות חקר. בכימיה חזרה לאחרונה יחידת מעבדה לבחינות הבגרות. הרוח נושבת לכיוון ביצוע ניסויים מאשרים. כדאי לעניין את המורים. יש צורך בהכוונה, עזרה וליווי. חשוב גם לנצל את האינטרנט.

אראלה אפרת: מבחינתה קהל היעד המרכזי הוא המורים. מציעה לשלב את המוזיאון בהשתלמויות המתקיימות במרכז פיסגה אותו מנהלת, וכך יקבלו המורים כלי הוראה חדשים ובעיקר תיווצר מודעות, היכרות עם המוזיאון ותוכניותיו, קשר, תחושת בטחון ומוכרות. השיבוץ וקביעת התוכנית – בעצה אחת עם טילי אריהן, עפרה אבידור ומוזיאון המדע. מבחינה בין חשיפה – לכולם, לבין השתלמות ספציפית לנושא מסויים עם רלוונטיות לנלמד בכיתה לקבוצות מורים מסויימות. יש ליצור סדר עדיפויות ולשבץ לפיו.
מציינת כי יש במערכת מקורות מימון רבים לפעילויות שונות. צריך רק למצוא את הנתיב הנכון ולהשתמש בו בתבונה. מוכנה לסייע במציאת המסלולים המתאימים.
מזכירה את החשיבות שמייחסת לביקורי תלמידים במוזיאון, אך מדגישה גם את הקשיים הארגוניים והכלכליים העומדים בפני המנהל. למרות זאת – ניתן. (בעבר כיהנה כמנהלת בי"ס דנמרק. תלמידיה הגיעו למוזיאון המדע ולמוסדות אחרים מדי שנה).
חשוב גם להביא את המוזיאון לביה"ס כגרוי, הדגמה, חשיפה – בנוסף ולא במקום ביקור במוזיאון.

דליה הררי מציינת כי כיום המסורת אינה נמשכת בביה"ס. המדיניות הבית ספרית תלויית מנהל. במקרה זה – בי"ס דנמרק הפסיק להגיע למוזיאון המדע.

דוד קיסוס רואה במפמ"רי המדעים כתובת ואחריות לדרבון המורים להגיע עם תלמידיהם למוזיאון המדע בפרט ולמוזיאונים בכלל. חשוב להציג בפני המורים את ההזדמנויות הנוצרות במוזיאון.
מתיחס לשימוש באינטרנט כמכשיר חשוב. ממליץ לעודד התייחסות לביקור במוזיאון באתרים הבית ספריים. לפרסם פעילויות חדשות באתרים אלה ובכך לידע ולהגביר מודעות של מורים ותלמידים. מציע לפנות אל המורים גם באמצעות פעילות מכינה בהשתלמויות הנערכות בפיסגה, כשבהשתלמות משולבות הצעות, דוגמאות ותרגול מעשי של הפעילויות עם התלמידים.

טילי אריהן מצביעה על קשיים: לבתי הספר יש בעיות תקציביות. המערכת, במיוחד בירושלים, ענייה. גם הקהל עני. כללית יש עניין, לעתים קרובות הכוונה והרצון להגיע למוזיאון נופלים עקב בעיות כספיות. גם קשיי התארגנות משפיעים.
לדעתה חשוב ליצור קשר הדוק עם המורים. במפגשי תחילת השנה במוזיאון ובהזדמנויות אחרות יש להדגיש את יחוד המקום, ולהציג את שני הצדדים: הזדמנות להעשרה תרבותית וחיבור לתוכנית הלימודים.
יש להפריד בין חשיבה לטווח הקצר, בתנאים הנוכחיים לביו הטווח הארוך ופעילות בתנאים אופטימליים. בכל אחד מהמקרים צריך לשאול את השאלות: מה רוצים ומה אפשר.

עפרה אבידור מציינת את העובדה כי הדגם שהציגה אריאלה אפרת בתפקידה כמנהלת בי"ס מהווה מודל לחיקוי ומציג תמונת עולם. מציעה להיעזר באראלה שנמצאת בצומת משמעותי.
משבחת את מודל הפעילות שהציעה דר' חגית מאיר. מציינת כי יש בו חדשנות והוא דורש פיתוח.
מעירה כי בדיון הנוכחי הושם דגש על חינוך מדעי טכנולוגי ומורים למדעים, יעד חשוב שעדיין לא הושג, אבל לדעתה חשוב לפנות לכלל המורים. נקודת המוצא צריכה להיות הכיתה כולה בחיי היומיום של בית הספר. המטרה: להשפיע על תרבות בית ספרית, על סביבת הלמידה ועל תרבות הלמידה.
המוזיאון הוא חוליה בשרשרת מרכזי איכות. החיבור ביניהם יוצר ערך מוסף וסינרגיה. חשוב לבנות תוכנית כוללת ושת"פ.

רחל קרופל מעודדת להשתמש ככל האפשר באתר האינטרנט. עם זאת - היות שעדיין מורים רבים אינם אורייני אינטרנט, מציעה להיעזר בדפים שנשלחים על ידי המחלקה שלה במנח"י הישר לבתי המורים כפלטפורמה, ולהוסיף מידע של המוזיאון. בהמשך ממליצה גם למוזיאון לנקוט בדרך זו.

עומר מוצפי ממליץ להציג מידע אודות המוזיאון ופעילויותיו בספרי לימוד.

אסתי ברזנר מדווחת על פעילויות חקר שנעשו במוזיאון עם מספר בתי ספר

מרב בקין-לביא: ביקור במוזיאון הוא דרך רבת השפעה על בחירות עתידיות ועל פיתוח אהבות ונטיות בהמשך. מניחה כי תלמידי אמנות מבקרים במוזיאונים לאמנות כדבר מובן מאליו. במדע – כלל לא ברור. חשוב וכדאי כדאי לשנות את התפיסה.

מיה הלוי מדווחת כי המימון הציבורי בימים אלה נמוך מאד בהשוואה לעבר. לאור העניין של כל הנוכחים בשת"פייתכן שישתפר בעתיד. מציעה להגיש לגופים ציבוריים, למשרדי הממשלה ולקרנות בקשות למימון פרוייקטים בשת"פ בין המוזיאון לבתי הספר, כשהיוזמה באה מהשטח, ובית הספר מגיש אותה.


חזרה לדף ועדת החינוך

נוצר בתאריך: 30/10/08
עודכן בתאריך: 17/01/11