Skip to main content

פרוייקט Pencil

פרוטוקול ועדת חינוך 21/3/07

נוכחים:
מוזיאון:
מיה הלוי, נורית שניר, אתי אורון, אסנת בבלי, דיאנה פינוס, מייקל מוריס, רוני צדר, סמאהר חוסיין

מחוץ למוזיאון:

  • דר' יורם יקותיאלי – חוקר. פוסט דוק. במכון וייצמן
  • - אלינור יקותיאלי – מתעניינת.
  • דר' רוחמה ארנברג – ראש תחום מדע וטכנולוגיה, ירושלים ומחוז ירושלים, משרד החינוך.
  • • אפרת טל – המפקחת הארצית על עבודות הגמר, משרד החינוך
  • • דר' שבתאי דובר – הרשות לקהילה ונוער, האוניברסיטה העברית, ירושלים


נורית שניר: פגישות ועדת חינוך מתקיימות שלוש פעמים בשנה עם הצוות החינוכי של המוזיאון, אנשים מתוך הוועד המנהל ואורחים מבחוץ שקשורים לנושא. הפעם הנושא הוא פרויקט פנסיל (Pencil).

הפרויקט כבר הוצג בפני צוות המוזיאון.

דר רוחמה ארנברג הייתה מעורבת בפרויקט, דר' יורם יקותיאלי היה מעורב כחוקר באחת ממעבדות המחקר שהשתתפו בפרוייקט וסייע משמעותית.
Pencil הוא פרויקט בינלאומי – אירופאי. שותפים בו 14 מרכזים ללימוד מדע, ביניהם מוזיאוני מדע באירופה ואנחנו.

המטרה המוצהרת שלו: לצמצם את הפער בין מעבדת המדען לבין שולחן התלמיד. הבעיה המשותפת לאירופאים ולנו היא שכבר היום חסרים מדענים ומהנדסים והחוסר עוד ילך ויגדל כפי שעולה מהירידה המתמשכת במספר הסטודנטים למדעים והנדסה. כל המדינות עוסקות בשאלה איך לעודד בחירה במקצועות המדעיים-טכנולוגיים בכל רמות הגיל והמקצוע. ההנחה היא שהשפעת החינוך בגיל צעיר ולכל אורך הדרך – מכרעת.

בפרויקט פנסיל – כל מרכז בחר כיוון המתאים לו.

אנחנו בחרנו כקהל יעד ראשוני מורים , הן כשלעצמם, ובעיקר כמתווכים, בהנחה שבעתיד תהייה השפעה גם על תלמידים. לכותרת הכללית של הפרויקט הוספנו: "בין מעבדת המדען, למחשב הביתי ולשולחן התלמיד", כדי לפתוח את האפשרויות.

לאחר שהתלבטנו בין נושאים שונים, בחרנו בנושא של מחקר רפואי עם דגש על טכנולוגיות ביו-רפואיות., בעקבות תערוכה במוזיאון שנקראת "תרופה – דברים שבריא לדעת". בבחירה הדגשנו היבטים מדעיים-מחקריים, ולא היבטים התנהגותיים הקשורים בבריאות, החלטנו להתמקד במורי מדע וטכנולוגיה בחטיבות ביניים מפני שבבי"ס יסודי אין עדיין מספיק כלים לקשר בין המדען לתלמיד, ובתיכון בד"כ המורים עסוקים בהכנה לבגרות ולא מתפנים להרחבות והעשרה. למורי חט"ב יש במקומות רבים יש הכשרה מקצועית טובה וגמישות יחסית.

לפרויקט יש כמה מרכיבים:
1. השתלמות מורים – מייקל ירחיב בהמשך.
2. תוצרי ההשתלמות

עצמי למידה
אתר האינטרנט – המבוסס על ההשתלמות ומתמקד

בדרכי תקשורת של מדענים כדגם לתקשורת אפשרית בין מדענים לבין הציבור (שהמורים הם חלק ממנו), למשל: מאמר מדעי, כרזה מדעית, ואתר אינטרנט.
קשר בין המחקרים והתוצרים המופיעים באתר שלנו, לבין תוכנית הלימודים במדע וטכנולוגיה, בעיקר בחטי"ב, והמלצות על דרכי ניצול החומרים בביה"ס.
אנחנו רואים כעת חלק מאתר מוזיאון המדע שמוקדש לפרוייקט Pencil. האתר נבנה ע"י מייקל בהסתמך על ההשתלמות ואני חושבת שכדאי שיספר עליו מעט.

מייקל מוריס: כדי לענות על מטרות הפרויקט באירופה בנינו קורס שמטרתו: גשר בין המורים למעבדות המחקר. בחרנו  במחקר רפואי מנקודת מבט טכנולוגית. רצינו שיראו טכנולוגיות שונות במחקר רפואי.

המורים  ביקרו במעבדות, ומדענים מהאקדמיה והתעשייה הרצו על נושאי מחקרם.

  • בחברת טבע התמקדנו בטכנולוגיות לפיתוח תרופות
  • בבי"ח שיבא בתל-השומר, נחשפנו למחקר רפואי בעזרת MRI ואולטרה סאונד ע"י דר' תמי קושניר מהמחלקה להדמאה רפואית.
  • באוניברסיטה העברית בירושלים ביקרנו בשלוש מעבדות:
    - המעבדה של פרופ' בני הוכנר, שם הציג בפנינו דר' יורם יקותיאלי את עיקרי המחקר: מידול תמנונים לבניית רובוטים גמישים בעתיד, עם מחשבה על מטרות רפואיות.
    - המעבדה של רמי רחמימוב באוניברסיטה העברית בהדסה שמשתמש במיקרוסקופ קונפוקלי
    - ופרופ' עמירם גולדבלום שבונה וחוקר מודלים ממוחשבים של מולקולות בבית-ספר לרוקחות בבי"ח הדסה עין כרם.
    המורים נחשפו למבחר מחקרים עדכניים במעבדות, שחידשו לכולם – גם למורים שהיו בעבר במעבדות מחקר.


נורית: כדי להבהיר. רוב המורים לא היו במעבדת מחקר אמיתית. אחרים היו בעבר, אך ברוב המעבדות המצב השתנה מאוד מאז.

רוחמה: בקבוצה הספציפית הזאת, בהשתלמות, היו מורים שעבדו במעבדות?

מייקל: מורה אחת, חגית, עבדה בעבר כטכנאית. היתר היו בעלות תואר ראשון.

נורית: לעתים לציבור, וחלק מהמורים בכלל זה, יש דימוי מוטעה של מעבדות מחקר עכשוויות. למשל: ישנן מעבדות שהן "בסה"כ" חדר מחשבים, כמו אצל פרופ' עמירם גולדבלום. זה הפתיע חלק מהמשתתפות בקורס. מובן שמכשור חדיש, כמו MRI בתל-השומר, לא היה מוכר מקרוב, ובוודאי לא בהיבט המחקרי, לרוב הגדול של המורים. זה מחזיר אותנו לנקודת המוצא: להכיר למורים מדענים במקום עבודתם ולהכיר את מעבדות המחקר.

מייקל: מטרה נוספת הייתה לחשוף את המורים ל"עצמי למידה" – תוכנות שאפשר להשתמש בהן בהוראה, שהמורים יכולים לפתח בעצמם, למשל ע"י שימוש ב Power Point. המטרה שהם יכירו את זה וישתמשו בעצמי למידה כדי להשתמש במה שראו ולמדו מעבדות ולהעביר לתלמידיהם. בפועל המורים בחרו להכין דברים שקשורים ישירות לתוכנית הלימודים. למשל: סוגי דם, שיבוט אולטרה סאונד (ש היה יותר קשור לקורס).
אני רוצה להדגים עצם למידה ששתי מורות הכינו בנושא אולטרה סאונד.

מה רצינו להשיג באמצעות האתר?

  • להציג את מה שקרה בקורס וכך לחשוף את הנושא ליותר ויותר מורים.
  • שהאתר יהיה שימושי (פוטנציאל לשימוש) לטווח רחב של שימושים חינוכיים בביה"ס. ולכן החומרים באתר אינם מעובדים לגמרי ולא תמיד מגישים חומרים "מן המוכן" אלא "חומר גלם" שממנו המורים יוכלו להמשיך ולפתח בעצמם חומרי למידה בהתאם לצרכיהם. לדוגמא אחת ממיומנויות הלמידה הקשורות באוריינות מדעית-טכנולוגית מתייחסת לשאילת שאלות. באתר - קטע שבו המדען, ד"ר יורם יקותיאלי, מתייחס, בריאיון מצולם, לשאלה ממוקדת, על בעיית שבירת האור באקווריום של התמנון. הסרטון מיועד למורה שצריך לחשוב ולתכנן פעילות בכיתה באמצעותו.מובן שגם תלמיד יכול לצפות בו.
  • שהאתר יוכל להיות מתורגם לשפות אירופאיות ויתאים גם לתוכניות לימודים באירופה ולא ספציפי רק לתוכנית הלימודים הישראלית.
  • להציג מחקרים עכשוויים ביותר.


נורית: באתר יש מאמרים מדעיים שנכתבו במיוחד לצורך האתר. מאמר הבנוי כמאמר מדעי "אמיתי", אך בעברית, ופחות מורכב. המאמר ממוקד במחקר ספציפי וכולל את כל המרכיבים של מאמר מדעי אמיתי. זהו אכן חומר גלם אך הוא מעובד ברמה מסוימת כך שניתן לשימוש להרבה מאוד צרכים.
דבר דומה נעשה עם כרזות מדעיות – שהיא דרך מקובלת להציג מחקר עכשווי. (אנחנו עושים בכך שימוש בתחרות מדענים צעירים). כאן מוצגת השאלה כיצד בנוי פוסטר מדעי? והתשובה – ברמה תיאורטית + דוגמאות לפוסטרים.

במהלך הפיילוט נעשו גם כמה מהלכים של הערכה.

מיה: יש לי כמה דברים להוסיף.


1.  לפרויקט ששותפות בו גם 2 אוניברסיטאות הייתה מטרה מאוד מוגדרת של צמצום הפער בין שולחן המדען לתלמיד. אנחנו הבנו את זה כלשונו. שותפים אחרים לא נצמדו בהכרח להגדרה זו.
הפרויקט משולב כחלק מאתר אינטרנט Xplora שבו נמצאים כל החומרים של כל הגופים בשפת האם ובאנגלית.
הפרויקט שלנו יתורגם, כמובן, לאנגלית, אבל חלק מהתקציב נשמר לתרגום חומרים לעברית, כי ידוע לנו שהמאמץ לתרגם חומרים לעברית מהווה מגבלה עבור המורים. כתב העת Science in School המיועד למורים, מציע להם דרכים להעשרה של חינוך מדעי. העורכת מציעה לנו לתרגם את 4 החוברות שכבר יצאו ואת אלה שייצאו בעתיד. כעת אנו ממיינים את החומרים של השותפים האחרים על מנת לבחור איזה מביניהם לתרגם לעברית.

2.  מאחר וקבוצת המורים שהשתתפו בהשתלמות הייתה קטנה דאגנו באתר לשלב ראיונות מצולמים ודברים ויזואליים מומחשים עבור כל המורים שלא השתתפו בקורס. דר' יורם יקותיאלי נבחר כדמות המדען המייצג.

3.  תפקידנו כמוזיאון מדע לעסוק בתקשורת מדעית. למדענים יש את כלי התקשורת שלהם, שאנו האזרחים הרגילים לא מבינים את התוצרים אך המתכונות נראות נכונות ועל כן ניסינו לחזק את הכלים הללו.

נורית: אני מבקשת לפתוח  דיון. ראשית מעניין לשמוע, מתוך העיסוק שלכם, הקשר שלכם למערכת החינוך, לאן יכולים החומרים האלה להתאים. מה ניתן לעשות עם חומר הגלם הזה?

אפרת טל: עכשיו כשאני קוראת הצעות מחקר של תלמידים לבגרות, אני מזהה קושי גדול בניסוח הצעות המחקר לעבודות גמר. גם המורים מתקשים לעזור להם. לא הספקתי לגלוש באתר, אך ממה שראיתי – יש כאן פוטנציאל גדול.

קיימת בעיה גדולה של שפה. לדוברי עברית יש מגבלות, לדוברי ערבית בד"כ אף מגבלות גדולות יותר. אם האתר יהיה נגיש למורים ולתלמידים יוכל להיות לעזר.

יורם: רוצה לברך, מאוד מתרשם מהאתר!

ראשית אני יכול להעיד שבביקור במעבדה שלנו המורים התעניינו ושאלו שאלות ענייניות.

הפער של התקשורת קיים גם אצל המדענים עצמם. מאמר מדעי הוא פורמט קשה להעברת מידע. כתוב באופן קשוח, לוקח זמן לסטודנטים להבין מה לא כתוב והיה צריך להיות וכו'... קשה גם לכתוב מאמר מדעי לעומת כתיבת מאמר פופולרי שיכול להיות יותר סיפורי.

מעניין לראות מה נכתב על מאמר מדעי ואיך נראה התרגום.

בעבר היה לי רעיון: אני קורא מדע פופולרי בסיינטיפיק אמריקן.

מיה: זה כתב עת פופולרי אך למדענים.

יורם: הרעיון שלי – ללמד אנגלית + מדע בו-זמנית. קריאה משותפת של מאמרים וניתוח שלהם. מזיכרוני כנער, יש הרבה בני נוער שמתעניינים במדע וצריך למצוא את הדרך "לחבר" אותם לכך לאו דווקא דרך בית-הספר.

אני הגעתי למדע למרות בית-הספר. המניע העיקרי היה אנשים במשפחה ובסביבה הקרובה וחוגים, האדם הנכון (מדריך) בזמן הנכון שמשפיע על החניכים שלו.

שבתאי דובר: במפגש במוזיאון המדע והחלל בטנריף התפתחה שיחה ארוכה שהתמקדה בדרכים כיצד "לעקוף" את המורים שמהווים חסם.

אתי אורון: לא מסכימה לטענה ולגישה הזו. למורים יש פעמים רבות תרומה חיובית. לי זכורים מורים טובים, ובמיוחד מורה שהשפיעה על דרכי ובחירת תחום הלימודים האקדמיים שלי.

מיה: דיאנה ואני היינו בכנס של -CILS (Center for Informal Learning and Schools) מקום מפגש למורים, חוקרים ואנשי מוזיאונים. זו הייתה השנה השלישית למפגש. ספרו לנו שבשנה הראשונה היו 3 קהילות מופרדות זו מזו אך בשנה השלישית כבר קשה היה להבחין מי בא מאיפה. אחת המורות "ביקשה עזרה" ולא רוצה להיות במקום "המשעמם" לעומת המקומות המעניינים כמו המוזיאונים וכו'.

נורית: בארה"ב מתקיימת ע"י אינטל מידי שנה סדנא למורים שנבחרו כמורים מצטיינים, שם נפגשים ומגלים שבעיות המורים דומות בכל המדינות, אבל גם שיש מורים מנהיגים שסוחפים אחריהם מערכת שלימה, משפיעים על תלמידיהם ועל עמיתים ומובילים שינויים. ביקרה אצלנו מורה כזו, מהפיליפינים, והרשימה את כולנו ומאתיים מורים שנפגשו איתה בכנס.

רוחמה: בזמנו ישבה עם מייקל וחיפשו נקודות קישור בין החומרים לבין תוכנית הלימודים. מצאנו שאפשר למצוא קשרים לא רק דרך התכנים אלא גם דרך המיומנויות.

אבל אני שואלת את עצמי כיצד האתר "יפרנס עצמו", יתפתח? יש בו רק 3 עצמי למידה. אם אין דברים חדשים, מורים לא יכנסו שוב.

דיאנה פינוס: תהיה התחדשות והזנה:

  • חיבור עם מדענים צעירים שם יש התחדשות כל שנה.
  • חיבור עם תערוכות מוח במוזיאון, שנעשית בשיתוף המרכז לחישוביות עצבית.


מיה: מה שדיאנה אמרה זו המחויבות של המוזיאון. תקווה שנייה היא שמורים שהשתתפו בתהליך ישתפו במה שהם עושים. להכשיר כל הזמן מורים חדשים יהיה מאוד קשה.

רוחמה: איך נגיע אל המורים?

מיה: דרך רשת מק"ש, דרך מנחים של מו"ט. ידוע שלהכין עצם למידה זו עבודה קשה.

רוחמה: צריך ליצור באתר חטיבה שתהווה מאגר של עצמי למידה.

נורית: האתר יכול לשרת את מורי ותלמידי המקצוע החדש, יחסית, מוט"ב (מדע וטכנולוגיה בחברה). משרד החינוך הצהיר על מדיניות  שכל מי שלא בוחר לימודי מדעים או טכנולוגיה בהיקף רחב יהיה צריך ללמוד מוט"ב בחט"ע (2 נקודות חובה בבגרות). תפיסת העולם של מקצוע זה היא קשר לחיי היומיום, אוריינות מדעית-טכנולוגית ומבטים רב תחומיים על נושא או בעיה.

אמנם אם נפנה לאוכלוסייה זו נגיע אל התלמידים אחרי שבחרו במקצועות המורחבים ולא יכול לשמש ככלי לעידוד בחירה במדעים בביה"ס התיכון, אך אולי בפאזה אחרת בחיים.

באתר של מוט"ב – ישנה פנייה: "הכנס 2 פעילויות ותוכל לראות עוד פעילויות". כל חודש מפרסמים את מאמר החודש – מאמר פופולרי, עכשיו פורסם מאמר של יואב יאיר. אנחנו מתכוונים להציע להם שת"פ ואולי ביחד נוכל לתרום להתחדשות באתר.

רוחמה: חשוב להוסיף עצמי למידה ומאמרים. להוסיף כל פעם קצת, ואז אנשים ירצו לבדוק ויכנסו שוב ושוב לאתר.

שבתאי: קבוצת המורים שנבחרה היא קבוצת עילית שהתמזל מזלה להשתתף בו. צריך למצוא דרך של תגמול, לבחור "מנהיגי מורים" שיעברו קורס כזה. אחת לכמה שנים לחזור על הקורס הזה.

רוחמה: לבחור יותר בקפדנות את הנושאים. ולשמור על קשר הדוק עם תוכנית הלימודים

מיה: זו העשרה בנושאי מחקר בבריאות, טכנולוגיה שמשמשת במחקר, כך נהיה זמינים למורי טכנולוגיה ופיזיקה.

רוחמה: המאמרים לא בתוכנית הלימודים מחד וגם מאוד קשים ולכן לא משתמשים כל כך בחומרים. החומרים מתאימים לחט"ע ופחות לחטי"ב.

נורית: כאשר ביקשנו חוות דעת מאנשים בשטח רובם היו מלאי שבחים על האתר וכולם אמרו: "האתר נפלא. אמנם  לא מתאים לנו, אך הוא יתאים למישהו אחר."

דיאנה: מהאמירה הזו ניתן להבין שהחומרים איכותיים אך המורים מתקשים לחבר אותם לצרכיהם.

רוחמה: יש לי דוגמא למורה בבי"ס הרטמן (חט"ע) שמביאה תלמידים למעבדות מחקר ועובדת איתם נפלא על מאמרים וחומרים דומים.

מיה: מה שהמוזיאון רוצה להציג – מוח + מדענים צעירים, לא מתחבר לתוכנית הלימודים – קיים פער. קיימת בעיה בממשק עם מערכת החינוך. מחקרים עדכניים לא מתחברים בהכרח לנושאים הנלמדים בביה"ס.

אם רוצים שהמחקר יהיה מעניין חוקר קומוניקטיבי וכו', קשה שגם יתאים לתוכנית הלימודים. יתכן שהבעייתיות מובנית.

מייקל: מציין שאפרת אמרה שהאתר כן מתאים לה.

נורית: (פונה לשבתאי כנציג האוניברסיטה העברית): שבד"כ מאוד קשה להשיג שת"פ של מדענים, ויש תחושה שלא תמיד הם ערים לחשיבות תרומתם בכיוון פגישות עם מורים ותלמידים או הנחיית תלמידי תיכון.

מיה: מתוך תחרות מדענים צעירים – בדרך כלל לתלמיד יש גם מדען וגם מורה כמנחים, אך קיימת בעיה של מיעוט מדענים שמוכנים להנחות.
ניתן לעשות pdf על האתר דוגמאות של כמה עבודות.

נורית: מסיימת בשאלה: הפרויקט הבינ"ל נקרא Pencil וחשבנו שצריך לתת לחלק שלנו איזשהו שם נפרד. אם עולה רעיון נשמח לשמוע.
תודה על ההשתתפות וחג שמח.

רשמו:
רוני צדר
אסנת בבלי
אתי אורון

נוצר בתאריך: 25/01/09
עודכן בתאריך: 17/01/11