17 בדצמבר 2007, בשעה 19:00
סודותיו של ניוטון
פרופ' ימימה בן מנחם מהאוניברסיטה העברית בירושלים שוחחה על צדדים נעלמים בעבודתו ובאישיותו של המדען הנודע
תקציר: כתבים לא ידועים של סר אייזיק ניוטון, המדען האנגלי בן המאה ה-17, חושפים את מחקריו בתחום האלכימיה ואת הענין שגילה בהיסטוריה עתיקה ובחישוב קץ העולם. ניוטון, אומרת פרופ' בן מנחם, השקיע מאמצים בפענוח כתבים שלדעתו הכילו ידע סודי מוצפן, כך למשל, ניסה להפיק מידע בעל ערך מדעי מתיאורים תנכיים ותלמודיים של המשכן והמקדש.
תערוכה מכתביו של ניוטון הוצגהבספרייה הלאומית באוניברסיטה העברית בגבעת רם.
שיח על ניגודים כמו דת ומדע, חדשנות ומסורת, רציונלי ואי-רציונלי.
--------------------------------------------------------------------------------
21 Cנובמבר 2007, בשעה 19:00
מי מתעסק עם המוח שלי?
שיחה עם פרופ' לאו יוסקוביץ מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב באוניברסיטה העברית על פיתוח רובוט זעיר היכול להוביל פרוצדורות ניתוחיות (במיוחד במוח) בדיוק מרבי.
תקציר: ההתקדמות שחלה באחרונה בנוירו-כירורגיה אפשרה למנתחים לכוון במדויק לאזורים במוח במינימום פּוֹלְשָׁנוּת, תוך שימוש בחור קטן להחדרת מחט או צַנְתָּר. גודלו הקטן של החור מפחית או מונע את הראות באזור המטופל ודורש מהמנתח מיומנות רבה יותר, יציבות ודיוק רב.
המצאתו של פרופ' יוסקוביץ' מאפשרת לשמר את יתרונות הניתוח "מחור המנעול" באמצעות שימוש 'בשירותיו' של רובוט זעיר הניתן לתכנות במידע מפורט הניזון מסריקות שבוצעו במטופל.
-------------------------------------------------------------------------------
15 באוגוסט 2007, בשעה 19:00
פה קבור המלך
שיחה עם פרופ' אהוד נצר מהאוניברסיטה העברית בירושלים שהציג את תגליתו האחרונה - גילוי שרידי קברו של הורדוס.
תקציר: מקום קבורתו של הורדוס, ששלט ביהודה ביד רמה בשנים 37 - 4 לפנה"ס, נחשף לאחרונה לאחר שנים רבות של חיפושים.
אהוד נצר, מנהל החפירה, ישתף את הקהל בתגליותיו על מפעלי הבנייה של הורדוס, במימצאי החפירה האחרונה, במערכת השיקולים של חופר, בהתלבטויות ובתחושות ההצלחה.
על סיומו המוצלח של מסע חיפושים ארכיאולוגי
--------------------------------------------------------------------------------
29 במאי 2007, בשעה 19:00
הרהורים על השתקפויות על ראיה ואשליות
שיחה עם פרופ' שאול הוכשטיין מהמרכז לחישוביות עצבית באוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: הראיה אינה "רק" תהליך צילומי של העולם, אלא ייצוג פנימי שמשקף את המידע שמגיע אלינו באמצעות החושים בשילוב ידע קודם שיש לנו על העולם.
אשליות הן דוגמה קיצונית ונפלאה לשילוב זה.
--------------------------------------------------------------------------------
18 במרץ 2007, בשעה 19:00
מחקר למציאת טיפול יעיל לסרטן עם פחות תופעות לוואי
שיחה עם פרופ' שמעון בניטה מהחוג לרוקחות באוניברסיטה העברית בירושלים.
תקציר: למרות ההתקדמות בטיפולי כימותרפיה, הסרטן הוא מחלה קשה והטיפול הכימותרפי פוגע גם בתאים הבריאים. בהרבה מהמקרים מלווה התפשטות תאי הסרטן בביטוי יתר של חלבונים (קולטנים) על דופן התא. התרופות החדשניות הן נוגדנים שמזהים את הקולטנים ולפעמים משמידים את תאי הסרטן מבלי לפגוע בתאים השכנים הבריאים. אבל, טיפול בנוגדנים אינו מספיק ויש לשלבו עם טיפול כימותרפי, שגורר תופעות לוואי קשות.
המחקר של פרופסור בניטה מתרכז בצימוד נוגדנים לננו-חלקיקים המכילים תרופות אנטי סרטניות. כך ניתן לביית את הננו-חלקיקים הטעונים בתרופות לתאי הסרטן המזוהים ע"י הנוגדן, ולהבטיח שחרור כימי בקרבת רקמות המטרה הנגועות. אם יצליח, יוסיף כלי טיפולי יעיל עם פחות תופעות לוואי.
--------------------------------------------------------------------------------
15 בפברואר 2007, בשעה 19:00
סיפורה של חפירה
שיחה עם קייט רפאל, דוקטורנטית בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית.
תקציר: המפגש עסק במצד עתרת ואימות המקורות ההיסטוריים עם הממצאים הארכיאולוגיים.
על שרידיו של מבצר צלבני שהוקם בשלהי המאה ה -12 דרומית לגשר בנות יעקב. השחקנים הראשיים בסיפור הם מדמויות המפתח של התקופה: צלאח א-דין ובולדווין הרביעי (המלך המצורע).
החפירה מתנהלת החל משנת 1993 בראשותו של פרופסור רוני אלנבלום, ומשתתפים בה חוקרים מדיסציפלינות שונות: גיאוגרף, ארכיאו-זיאולוג, ארכיאולוג, גיאולוג ואורטופד מנתח מאנגליה.
--------------------------------------------------------------------------------
11 בינואר 2007, בשעה 19:00
אקולוגיה של תנועה - כיצד נעים צמחים ובעלי-חיים במרחב?
שיחה עם פרופ' רן נתן מהמחלקה לאבולוציה ואקולוגיה באוניברסיטה העברית.
תקציר: צמחים יכולים לנוע כאשר זרעים מופצים בקיבה של ציפור או נישאים ברוח. בעלי חיים יכולים לשוטט בתחום המחייה המצומצם שלהם אך גם לנדוד בין יבשות. אקולוגיה של תנועה היא תחום מדע חדש (מאוד) המנסה לבנות מסגרת תיאורטית-אמפירית אחת למגוון התנועות הגדול הזה. מהם מנגנוני התנועה השונים? מה משותף ומה מגדיר את השוני ביניהם ומדוע, בכלל, מישהו צריך לזוז מכאן?
--------------------------------------------------------------------------------