מפגשי קפה מדע בשנת 2006
17 באוקטובר 2006, בשעה 19:00
על חיידקים וחיי נצח
ד"ר סיגל בן יהודה מהאוניברסיטה העברית שוחחה על מנגנונים מולקולריים של חיידקים, על נבגים וחיי נצח.
--------------------------------------------------------------------------------
30 ביולי 2006, בשעה 19:00
מוריד הגשם
פרופ' דניאל רוזנפלד מהאוניברסיטה העברית שוחח על דרכים שונות להמטרת גשמים
תקציר: גורל משק המים בישראל תלוי גם ביכולתנו להתערב בתהליכי הטבע ולשנות בפועל את מזג האויר.
כיצד עושים זאת?
במשך שנים רבות מנסים מדענים לפתח דרכים "לסחוט" מעננים גשמי ברכה וזורעים עננים בגבישי יודיד הכסף ובתמלחות מרוכזות. מה מתרחש בתוך הענן? מהי השפעת זיהום האויר על משקעים?
במפגש הוצגו מחקרים עדכניים העוסקים בהיבטים שונים של תהליכי המטרת גשם.
--------------------------------------------------------------------------------
27 ביוני 2006, בשעה 19:00
הנדסה גנטית בצמחים ומזון מהונדס.
פרופ' יוסי הירשברג מהאוניברסיטה העברית שוחח על היבטים שונים בשימוש בצמחים מהונדסים
תקציר: לפני 20 שנה הצליחו לראשונה מדענים להחדיר גנים לצמחים. עשר שנים מאוחר יותר יצא לשוק הצמח המהונדס הראשון - מאז, היקף השימוש בצמחי מזון מהונדסים גנטית הולך וגדל ברחבי העולם. האם יש חשש משינויים של צמחים בהנדסה גנטית? מהי עמדת הממסד המדעי והבריאותי בישראל ביחס להנדסה גנטית?
בשיח הוצגו עיקרי העקרונות של ההנדסה הגנטית בצמחים וההיבטים הכלכליים והחברתיים של התחום.
--------------------------------------------------------------------------------
23 במאי 2006, בשעה 19:00
מה כואב?
פרופ' יאיר שרב מהמרכז הרפואי הדסה עין כרם שוחח על כאב והיפנוזה.
תקציר: כאב, לאחר שמילא את תפקידו כמערכת התראה, נשאר כגורם מפריע שגורם סבל רב ושיכוך כאב היא אחת המשימות המרכזיות של הפרמקולוגיה. במהלך השיח הוצגו התייחסויות שונות ברפואה לכאב אקוטי ולכאב כרוני, נבחנו מנגנונים לשליטה בכאב ותרומת תופעות כמו היפנוזה ואפקט פלסבו (Placebo).
--------------------------------------------------------------------------------
21 במרץ 2006, בשעה 19:00
"אורחים" מהחלל החיצון
ד"ר רונית קסל מהאוניברסיטה העברית שוחחה על מטיאוריטים.
תקציר: מטאוריטים הם חלקיקי סלע מהחלל החוצים את מסלול תנועת כדור הארץ ולפעמים נוחתים עליו. חקר המטאוריטים מסייע לגלות כיצד נוצרו הפלנטות במערכת השמש ובכללם כדור הארץ והאם יש חיים במקום אחר, ולהבין אירועים אבולוציוניים שהתרחשו בכדור הארץ (למשל הכחדת הדינוזאורים).
חקר תנועת המטאוריטים מאפשר לחזות ואולי גם למנוע פגיעת מטאוריטים גדולים בכדור הארץ בעתיד.
--------------------------------------------------------------------------------
4 באפריל 2006, בשעה 19:00
מי צריך מתמטיקה?
פרופ' אודי דה-שליט מהאוניברסיטה העברית שוחח על שפת המתמטיקה ועל מחקרים בתחום.
תקציר: הטבע שופע תבניות שכל אחת מהן היא תעלומה, כמעט תמיד תעלומה עמוקה. המתמטיקה מצטיינת בסיוע לפתרון תעלומות. זוהי דרך שיטתית לחשיפת החוקים והמבנים הטמונים מאחורי תבנית או סדירות נצפית, מתוך מטרה להשתמש בחוקים ובמבנים האלה כדי להסביר מה מתרחש בעולם. מהי מתמטיקה? שפה של כל המדעים או מדע בזכות עצמו? מה בין מתמטיקה שימושית לטהורה? האם יש מתמטיקה ניסיונית? מהו קנה המידה למתמטיקה טובה?
על הקשר בין מתמטיקה ואסתטיקה, על מתמטיקאים של מבנים ומתמטיקאים מפצחי-בעיות.
--------------------------------------------------------------------------------
17 בינואר 2006, בשעה 19:00
כדור הארץ הפעיל
ד"ר עודד נבון מהאוניברסיטה העברית שוחח על המבנה והמנגנון המניע של כדור-הארץ.
תקציר: כדור הארץ נוצר לפני יותר מ 4500 מיליוני שנה. כיצד נוצר? אילו תהליכים גרמו להפרדה של גרעין, מעטפת וקרום? אילו תהליכים אחראים להיותו גוף פעיל ודינאמי? מה גורם לכך שהאדמה רועדת ולבה מתפרצת מהרי געש?
שוחחנו על כל אלו וכן על השיטה המדעית שמאפשרת לנו לענות על שאלות כאלו ונוספות.