28 בדצמבר 2004, בשעה 19:00
להינצל מ"החיידק הטורף"
ד"ר אלון מוזס, מומחה למחלות זיהומיות מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה תאר את המחלות הנגרמות על ידי "החיידק הטורף" ודרכים להתמודד איתן.
תקציר: החיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה A גורם למגוון של זיהומים החל בדלקת הגרון ועד לנמק של רקמות (החיידק הטורף). למרות שחיידק זה נותר מאוד רגיש לאנטיביוטיקה הטיפול בו אינו פשוט והזיהום עלול להסתיים במוות.
השיחה עסקה במנגנון הפעולה של "החיידק הטורף" ובניסיונות של השנים האחרונות למצוא טיפולים נוספים למחלה.
-------------------------------------------------
8 בספטמבר 2004, בשעה 19:00
פרוייקט הגנום האנושי
פרופ' בת שבע כרם מהאוניברסיטה העברית שוחחה על היבטים מדעיים, אתיים וחברתיים בחקר הגנום.
תקציר: המחקר העוסק בחקר הרצף הגנטי האנושי משלב מאמצים בינלאומיים אדירים ומעורר התרגשות רבה בציבור העוקב אחר התגליות.
מה היתה מטרת הפרויקט ואלו תוצאות הושגו עד כה?
מהן יתרונות המחקר לרפואה ובמה תוצאותיו מסכנות את החברה?
-------------------------------------------------
25 באוגוסט 2004, בשעה 19:00
השיח הציבורי בסוגיות של "עולם חדש אמיץ":
תמרה טראובמן, כתבת לעניני מדע ובריאות, עיתון "הארץ" שוחחה על שאלות הנוגעות להשפעת הטכנולוגיות החדשות על החברה.
תקציר: ההתפתחויות בגנטיקה וביוטכנולוגיה מציבות בפנינו דילמות קשות מתמיד, הנוגעות במהות החברה שנחיה בה ובטבע האדם. עם זאת, בישראל הציבור כמעט אינו שותף בהכרעה על השימוש בטכנולוגיות החדשות ולא מתקיים שיח ציבורי נרחב אודות השפעתן. אילו יתרונות וסיכונים גלומים בטכנולוגיות החדשות? בידי מי מרוכז כוח השליטה בשימוש בהן? מי שותף לקבלת ההחלטות ומי מודר? וכיצד הפך המדע ל"דת החדשה"?
-------------------------------------------------
27 ביולי 2004, בשעה 19:00
כיצד מחשבות מייצרות תנועה?
פרופ' חגי ברגמן מהאוניברסיטה העברית שוחח על קבלת החלטות במוח הנורמלי וחקר מחלת הפרקינסון.
תקציר: מחקרים חדשים עוסקים בפענוח ומיפוי האותות החשמליים באמצעותם שולט המוח על תנועת השרירים בגוף ומפיק תנועות רצוניות. כיצד ניתן לנצל ממצאים חדשים אלה לסיוע לנפגעי מוח ועמוד שדרה? השיחה עסקה במחקרים עדכניים אלה ובמשמעותם לחקר מחלת הפרקינסון.
-------------------------------------------------
27 ביוני 2004, בשעה 19:00
טוהר המדע
ד"ר עותניאל דרור מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית שוחח על חברה, אידיאולוגיה והלגיטימיות של המדע.
תקציר: מעמדו המרכזי של המדע בחברה המודרנית מציב שאלות רבות הנוגעות להקשרים שבין מדע, פוליטיקה, חברה ואידיאולוגיה - האם מדע בשירות האידיאולוגיה הוא מדע טוב או רע? האם מותר לנו כחברה וכבני אדם לחקור את הכל? איך נתייחס לתגליות חשובות שהושגו בדרכים לא אתיות? למי שייך הידע המדעי, למדענ/ית, למדינה, לאנושות?
-------------------------------------------------
27 באפריל 2004, בשעה 19:00
כיצד נבין את המוח?
פרופ' עידן שגב מהמרכז לחישוביות עצבית של האוניברסיטה העברית שוחח על היבטים חדשים בחקר המוח.
תקציר: המוח מציב בפני המדע המודרני את השאלה הגדולה מכולן - כיצד מייצרים מרכיביו הפיזיקליים התנהגות? כיצד אנו חולמים, אוהבים, זוכרים ויוצרים בזכות רשת תאי העצב המרכיבה את מוחנו? השיחה נסבה על היבטים מחקריים, קליניים וחברתיים בהבנת המוח, ועל העתיד להתרחש בתחום זה בעשור הקרוב.
-------------------------------------------------
22 במרץ 2004, בשעה 19:00
ציונות והשבחה גנטית - אז ועתה
פרופ' רפאל פלק שוחח על גנים יהודיים
תקציר: רבים קבלו את הטיעון שאלפיים שנות גלות גרמו להתנוונות העם היהודי. חזרת העם לחיים נורמלים בארצו היתה כרוכה, איפוא, גם בשאיפה לשיקום מאגר הגנים של היהודים. כיצד ראו זאת הציונים של אז והאם יש מקום לשיקולים כאלה כיום?