מה זה "קפה מדע"?
סדרת מפגשי קפה מדע מפגישה את הקהל הרחב עם מדענים מהשורה הראשונה בישראל, לשיחה "על כוס קפה". בכל מפגש נבחרת סוגיה מדעית שיש בה השפעה רבה על חיינו כחברה וכפרטים. לשיחה מוזמן מדען בכיר בתחום הנבחר, אשר מספר בקצרה על ההתפתחויות האחרונות בתחום, ומעלה שאלות לדיון. הקהל מוזמן להשתתף בשאילת שאלות והבעת דעה. מפגשי קפה מדע אינם הרצאות כי אם שיחה בה הציבור והמדענים שווי זכויות ודעות.
איפה ומתי?
השיחות נערכות בבית הקפה "תמול שלשום" - רחוב סולומון 5. הכניסה חופשית, הציבור מוזמן.
לפרטים נוספים:
טלפון במוזיאון: 02-6544888
טלפון "תמול שלשום": 02-6232758
-------------------------------------------------
המפגשים הבאים:
יום שני, 8 ביוני בשעה 19:00
הלשון הדרווינית
ד"ר דבורה לנג מהרשות לקהילה ונוער באוניברסיטה העברית תשוחח על השפה הייחודית בה בחר דרווין לתאר את תורתו.
אילו מילים, ביטויים ומטאפורות בחר דרווין מתוך המאגר הלשוני של תקופתו כדי לתאר ולהסביר את תהליך האבולוציה? כיצד ניתבו בחירותיו אלה את מחקר האבולוציה? האם היו לו בחירות שהגבילו את תמונת העולם האבולוציונית ופגעו בהתפתחות מחקר האבולוציה של החיים על פני כדור הארץ, ואם כן - כיצד?
יום רביעי, 20 במאי בשעה 19:00
כשחייזרים מגיעים
ד"ר סלעית קרק מהמחלקה לאקולוגיה סיסטמאטיקה ואבולוציה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית תשוחח על מינים פולשים והשפעתם על המגוון הביולוגי
מינים פולשים הינם מיני בעלי חיים וצמחים שעוברים אבולוציה באזור אחד במשך מיליוני שנים ומועברים על ידי האדם לסביבה חדשה. חלק ממינים אלו גורמים נזקים כלכליים רבים וכן פוגעים במגוון הביולוגי המקומי. תהליכים אלו מעלים שאלות שונות: כיצד מין זר מצליח כל כך בסביבה זרה לו לעומת המינים המקומיים, האמורים להיות מותאמים לסביבתם? מדוע ישנו מספר קטן יחסית של מינים שמצליחים לפלוש לאזורים כה רבים בעולם? מי הם מינים אלו ומה השפעתם על המגוון המקומי? מה אפשר ומה רוצים לעשות כדי לפתור את הבעיות שהם יוצרים?
-------------------------------------------------
מפגשים שנערכו במהלך 2009:
יום ראשון 26.4.09 בשעה 19:00
נדלים ונחשים – בין שמרנות לחדשנות
ד"ר אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ישוחח על שמרנות, חדשנות ואבולוציה של חיות ארוכות.
תקציר: מחקר אבולוציה של בעלי חיים ניתן להבחין בשני תהליכים מנוגדים. מצד אחד, תכונות מסוימות נשארות קבועות לאורך מיליוני שנים, ומגבילות את האפשרויות האבולוציוניות. מצד שני ישנם חידושים בדגם הגוף המרחיבים באופן משמעותי את האפשרויות. בשיחה נדון במה גורם לתכונות מסוימות להיות שמרניות מאוד, בעוד בתכונות אחרות מתאפשרת חדשנות, ונדגים באמצעות האבולוציה של נדלים ושל נחשים - שני בעלי חיים שהגיעו בנפרד לדגם גוף דומה.
-------------------------------------------------
יום שני 23.3.09 בשעה 19:00
חוקיות לעומת מקריות באבולוציה
פרופ' דן כהן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על תהליכים אבולוציוניים ואקולוגיים בעולם החי: השתנות ואקראיות לעומת קביעות וסדירות.
תקציר: בשיחתו יסקור פרופ' כהן את עיקרון הבררה הטבעית בתורתו של דרווין, יבהיר את מושג אופק הזמן של האבולוציה, ויעסוק במורכבות וברב-ממדיות של ההתאמה הסביבתית וסלקציה הפועלת על גמישות התפתחותית לעומת התבטאות גנטית קשוחה.
מוקד השיח יעסוק שאלה האם ניתן היה "לחזות" את מהלך האבולוציה בעבר, ואת מהלך האבולוציה הצפוי בעתיד?
-------------------------------------------------
יום רביעי 18.2.09
מיחיד לחברה – האבולוציה של חברתיות בעולם החי
עם פרופ' גיא בלוך, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים:
תקציר: מדוע דבורים עוקצות כדי להגן על הכוורת? מה מניע אותן להקריב את חייהן בשביל המושבה כולה? חברתיות בעלי חיים מהווה אחת מהשאלות הגדולות והלא מובנות באבולוציה. דרווין היה הראשון להודות שבתיאורית הברירה הטבעית המבוססת על כשירות הפרט אין הסבר מספק לאלטרואיזם הקיים בחברות בעלי חיים. בשיחה יוצגו חברות בעלי חיים וידונו תיאוריות עכשוויות לאבולוציה של חברתיות.
-------------------------------------------------
יום שלישי 20.1.09
על דבורים ופרחים ותקשורת בין בני אדם
עם פרופ' אבי שמידע, המחלקה לאקולוגיה סיסטמטיקה ואבולוציה, האוניברסיטה העברית:
תקציר: לו היו הדבורים יודעות את טיב הפרחים, לא היה צורך בעלי כותרת גדולים וססגוניים; לו היינו אנו, בני האדם, מסוגלים לפענח במדויק את טיב בני הזוג שלנו ועמיתנו, היינו מפתחים סוג שונה של תקשורת. עקב יכולות הפענוח המוגבלות שלנו נוצרו אותות ואיתותים הרומזים לסביבה על איכותנו. האם האותות אמינים? האם אפשר לרמות?
-------------------------------------------------