מה זה "קפה מדע"?
סדרת מפגשי קפה מדע מפגישה את הקהל הרחב עם מדענים מהשורה הראשונה בישראל, לשיחה "על כוס קפה". בכל מפגש נבחרת סוגיה מדעית שיש בה השפעה רבה על חיינו כחברה וכפרטים. לשיחה מוזמן מדען בכיר בתחום הנבחר, אשר מספר בקצרה על ההתפתחויות האחרונות בתחום, ומעלה שאלות לדיון. הקהל מוזמן להשתתף בשאילת שאלות והבעת דעה. מפגשי קפה מדע אינם הרצאות כי אם שיחה בה הציבור והמדענים שווי זכויות ודעות.
איפה ומתי?
השיחות נערכות בבית הקפה "תמול שלשום" - רחוב סולומון 5. הכניסה חופשית, הציבור מוזמן.
לפרטים נוספים:
טלפון במוזיאון: 02-6544888
טלפון "תמול שלשום": 02-6232758
-------------------------------------------------
המפגשים הבאים:
יום שני ב 25 בנובמבר
ד"ר לירן כרמל ישוחח על אבולוציה בקטן
ד"ר לירן כרמל מהמחלקה לגנטיקה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על אבולוציה ו-DNA.
עקרונות היסוד של האבולוציה החלו להתברר בימיו של דארווין, אולם המנגנונים המולקולרים באמצעותם מתרחשת האבולוציה התחילו להתחוור מאוחר הרבה יותר. בשיח יסקר תחום האבולוציה המולקולארית שעיקרו הבנת פעולת האבולוציה ברמת ה-DNA.
יום רביעי 23 בדצמבר
פרופ' שי ארקין ישוחח על המלחמה בשפעת
פרופ' שי ארקין מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית בירושלים בשיחה על תגליות טריות המסייעות למדענים המאבק בוירוסים.
עידן פלאי הרפואה בו אנו חיים, הוא גם עידן שפעת החזירים ומגיפות נוספות. כיצד וירוס השפעת מוצא דרך להתגונן מפני הטיפול האנטי-ויראלי ולנטרל אותו? כיצד הרפואה המודרנית יכולה להתמודד עם יכולות המוטציה של נגיף השפעת?
יום שלישי 26 בינואר
ד"ר ערן שרון ישוחח על צ'יפס, עלים ו'מכונות רכות'
ד"ר ערן שרון ממכון רקח לפיזיקה באוניברסיטה העברית ישוחח על 'תיכנות' חומרים שטוחים והפיכתם לצורות תלת ממדיות.
בדומה לדרך התפתחותם של ניצנים והפיכתם לפרח בעל צורה מורכבת, ניתן לגרם ליריעות חומר דקות לגדול בצורה לא אחידה ולשנות את צורתן. שיח על העקרונות בבסיס המחקר ועל ההשלכות והיישומים האפשריים של פיתוח זה.
יום שלישי 23 בפברואר
ד"ר סבסטיאן קדנר ישוחח על השעון הביולוגי
ד"ר סבסטיאן קדנר ממכון סילברמן למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על הקשר בין תיפקוד השעון הביולוגי למולקולת מיקרו-רנ"א.
לבני האדם ולבעלי החיים שעון ביולוגי הקובע מקצבים ומווסת את רוב התהליכים הפיזיולוגיים, כגון מחזורי שינה ועירות, רעב ושובע. רק לאחרונה החלו מדענים לחשוף את המנגנון המייצר את המקצבים, ואחד המחקרים האחרונים גילה כי למולקולות ניקרו-רנ"א תפקיד מרכזי ביכולת השעון הפנימי של האדם למדוד באופן מדויק 24 שעות בכל יממה.
המפגש יתקיים באנגלית
-------------------------------------------------
מפגשים שנערכו במהלך 2009:
יום שני, 27.7.09 בשעה 19:00
מותר האדם מן התולעת?
ד"ר ליאור דוד מהמחלקה למדעי בעלי חיים בפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על אבולוציה של ביטוי גנים.
חקר הגנום של מינים שונים הותיר בפני המדע את האתגר לאתר מהם ההבדלים בגנום הגורמים למופעים השונים במגוון רב של תכונות. להפתעתנו, עד כה לא נמצא קשר ברור בין מספר הגנים ו/או גודל הגנום לבין מורכבות האורגניזם. יותר מכך, מגוון רב של מינים החל בתולעים, דרך חרקים, דגים, יונקים ועד לקופים ובני אדם נוצרו במהלך האבולוציה תוך שימוש ברשימה דומה להפליא של כ- 25,000 גנים. אם כן, מהו אותו גורם אשר איפשר את יצירת כל המגוון הביולוגי שאנו עדים לו היום?
יום שני, 10.8.09 בשעה 19:00
בין ארכיאולוגיה לגנטיקה
מה הקשר בין שחפת, מגילות ים המלח, סנדל של חייל רומי ממצדה וטורף חרקים מקובה?
ד"ר גילה כחילה בר-גל מבית הספר לרפואה וטרינרית באוניברסיטה העברית בירושלים עוסקת במחקריה בניצול המחקר הגנטי לגילוי סודות העבר.
יום שני, 8.6.09 בשעה 19:00
הלשון הדרווינית
ד"ר דבורה לנג מהרשות לקהילה ונוער באוניברסיטה העברית תשוחח על השפה הייחודית בה בחר דרווין לתאר את תורתו.
תקציר: אילו מילים, ביטויים ומטאפורות בחר דרווין מתוך המאגר הלשוני של תקופתו כדי לתאר ולהסביר את תהליך האבולוציה? כיצד ניתבו בחירותיו אלה את מחקר האבולוציה? האם היו לו בחירות שהגבילו את תמונת העולם האבולוציונית ופגעו בהתפתחות מחקר האבולוציה של החיים על פני כדור הארץ, ואם כן - כיצד?
------------------------------------------------
יום רביעי, 20.5.09 בשעה 19:00
כשחייזרים מגיעים
ד"ר סלעית קרק מהמחלקה לאקולוגיה סיסטמאטיקה ואבולוציה במכון למדעי החיים של האוניברסיטה העברית תשוחח על מינים פולשים והשפעתם על המגוון הביולוגי
תקציר: מינים פולשים הינם מיני בעלי חיים וצמחים שעוברים אבולוציה באזור אחד במשך מיליוני שנים ומועברים על ידי האדם לסביבה חדשה. חלק ממינים אלו גורמים נזקים כלכליים רבים וכן פוגעים במגוון הביולוגי המקומי. תהליכים אלו מעלים שאלות שונות: כיצד מין זר מצליח כל כך בסביבה זרה לו לעומת המינים המקומיים, האמורים להיות מותאמים לסביבתם? מדוע ישנו מספר קטן יחסית של מינים שמצליחים לפלוש לאזורים כה רבים בעולם? מי הם מינים אלו ומה השפעתם על המגוון המקומי? מה אפשר ומה רוצים לעשות כדי לפתור את הבעיות שהם יוצרים?
------------------------------------------------
יום ראשון 26.4.09 בשעה 19:00
נדלים ונחשים – בין שמרנות לחדשנות
ד"ר אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית ישוחח על שמרנות, חדשנות ואבולוציה של חיות ארוכות.
תקציר: מחקר אבולוציה של בעלי חיים ניתן להבחין בשני תהליכים מנוגדים. מצד אחד, תכונות מסוימות נשארות קבועות לאורך מיליוני שנים, ומגבילות את האפשרויות האבולוציוניות. מצד שני ישנם חידושים בדגם הגוף המרחיבים באופן משמעותי את האפשרויות. בשיחה נדון במה גורם לתכונות מסוימות להיות שמרניות מאוד, בעוד בתכונות אחרות מתאפשרת חדשנות, ונדגים באמצעות האבולוציה של נדלים ושל נחשים - שני בעלי חיים שהגיעו בנפרד לדגם גוף דומה.
-------------------------------------------------
יום שני 23.3.09 בשעה 19:00
חוקיות לעומת מקריות באבולוציה
פרופ' דן כהן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית בירושלים ישוחח על תהליכים אבולוציוניים ואקולוגיים בעולם החי: השתנות ואקראיות לעומת קביעות וסדירות.
תקציר: בשיחתו יסקור פרופ' כהן את עיקרון הבררה הטבעית בתורתו של דרווין, יבהיר את מושג אופק הזמן של האבולוציה, ויעסוק במורכבות וברב-ממדיות של ההתאמה הסביבתית וסלקציה הפועלת על גמישות התפתחותית לעומת התבטאות גנטית קשוחה.
מוקד השיח יעסוק שאלה האם ניתן היה "לחזות" את מהלך האבולוציה בעבר, ואת מהלך האבולוציה הצפוי בעתיד?
-------------------------------------------------
יום רביעי 18.2.09
מיחיד לחברה – האבולוציה של חברתיות בעולם החי
עם פרופ' גיא בלוך, המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה ואקולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים:
תקציר: מדוע דבורים עוקצות כדי להגן על הכוורת? מה מניע אותן להקריב את חייהן בשביל המושבה כולה? חברתיות בעלי חיים מהווה אחת מהשאלות הגדולות והלא מובנות באבולוציה. דרווין היה הראשון להודות שבתיאורית הברירה הטבעית המבוססת על כשירות הפרט אין הסבר מספק לאלטרואיזם הקיים בחברות בעלי חיים. בשיחה יוצגו חברות בעלי חיים וידונו תיאוריות עכשוויות לאבולוציה של חברתיות.
-------------------------------------------------
יום שלישי 20.1.09
על דבורים ופרחים ותקשורת בין בני אדם
עם פרופ' אבי שמידע, המחלקה לאקולוגיה סיסטמטיקה ואבולוציה, האוניברסיטה העברית:
תקציר: לו היו הדבורים יודעות את טיב הפרחים, לא היה צורך בעלי כותרת גדולים וססגוניים; לו היינו אנו, בני האדם, מסוגלים לפענח במדויק את טיב בני הזוג שלנו ועמיתנו, היינו מפתחים סוג שונה של תקשורת. עקב יכולות הפענוח המוגבלות שלנו נוצרו אותות ואיתותים הרומזים לסביבה על איכותנו. האם האותות אמינים? האם אפשר לרמות?
-------------------------------------------------