Skip to main content

החוק הראשון של ניוטון

החוק הראשון (המכונה לעתים בשם חוק ההתמדה) – גוף יתמיד במהירותו ובכיוון תנועתו, אלא אם כן הכוחות החיצוניים הפועלים עליו אינם מאזנים זה את זה. מכאן שאם מהירותו של הגוף משתנה אם בגודלה ואם בכיוונה, סימן שהכוחות הפועלים עליו אינם מאוזנים.
מן ההיבט ההיסטורי מיחסים את ניסוחו הראשוני של חוק ההתמדה לגלילאו גליליי, שטען כי גופים ימשיכו לנוע גם ללא הפעלה של כוח חיצוני, אלא שגלילאו כלל בכך גם את האפשרות לתנועה שאינה מתרחשת לאורך קו ישר.

לפי חוק זה, אם הכוחות החיצוניים הפועלים על הגוף מאוזנים, הרי אם הגוף הוא במנוחה – הוא יישאר במנוחה, ואם הוא בתנועה – הוא יתמיד בתנועה זו – באותה מהירות ובאותו כיוון. מכאן, שאם גוף נע במהירות קבועה ובאותו כיוון – ניתן להסיק ששקול הכוחות הפועל עליו הוא 0.

לפי החוק הראשון של ניוטון ניתן להבין מדוע תנועה מעגלית דורשת הפעלת כוח – שכן ייתכן שהגוף אינו משנה את גודלה של מהירותו, אך הוא לא נע לאורך קו ישר - כיוון התנועה משתנה כל הזמן. כך למשל, אם מכונית נעה במסלול מעגלי וברגע מסוים כיוון הנסיעה שלה הוא צפונה הרי שזמן קצר לאחר מכן כיוון נסיעתה יהיה מערבה ואחר כך דרומה וחוזר חלילה..

החוק הראשון של ניוטון אינו מסתדר תמיד עם האינטואיציה היומיומית, שכן בעולמנו – כדי שגוף ינוע במהירות קבועה, יש להפעיל עליו כוח (בגלל כוחות החיכוך).

אף על פי כן – יש תופעות שההסבר שלהן מבוסס על החוק הראשון. לדוגמה: כשרכב מאיץ – הנוסעים נזרקים לאחור וכשרכב מאט – הנוסעים נזרקים קדימה (הרכב מאיץ ומאט כי פועל עליו כוח, שאינו פועל על הנוסעים ולכן הם מתמידים בתנועתם). דוגמה נוספת – כאשר מסובבים אכן הקשורה לחוט ועוזבים את החוט – האבן ממשיכה לנוע בכיוון המשיק, שכן הפסיק לפעול עליה הכוח שגרם לתנועתה המעגלית (הכוח שהופעל על ידי החוט) והיא ממשיכה לנוע בקו ישר.

נוצר בתאריך: 11/09/08
עודכן בתאריך: 18/11/12