Skip to main content

התנגדות חשמלית

הגדרה: תכונה של גוף המציינת את המתח הדרוש (ביחידות של וולט) כדי ליצור בו יחידת זרם אחת (אמפר אחד).

יחידות: את ההתנגדות מודדים ביחידות הנקראות אוהם: כאשר דרוש מתח של וולט אחד כדי ליצור ברכיב מסוים זרם חשמלי בעוצמה של אמפר אחד אנו אומרים שהתנגדות הרכיב היא בת אוהם אחד.

הרחבה: כאשר האלקטרונים החופשיים נעים במוליך הם מתנגשים באטומים של המוליך, האנרגיה שלהם קטנה ואילו האנרגיה של האטומים גדלה והמוליך מתחמם. לכן נדרש מתח (תוספת של אנרגיה לכל יחידת מטען) כדי לשמור על תנועתם של האלקטרונים – כלומר על הזרם. ככל שהמתח הדרוש ליצירת הזרם גדול יותר אנו אומרים שההתנגדות גדולה יותר.
את גודל ההתנגדות של גוף מוליך קובעים הטמפרטורה, סוג החומר ממנו הוא עשוי, ארכו ושטח החתך שלו. כאשר הטמפרטורה של המוליך גדולה יותר, האטומים שלו נעים מהר יותר ומספר ההתנגשויות בינם לבין האלקטרונים הנעים גדל – כלומר ההתנגדות תגדל. ככל שהמוליך ארוך יותר איבוד האנרגיה בממוצע של כל אלקטרון יהיה גדול יותר ולכן יידרש מתח גדול יותר כדי ליצור זרם בן אמפר אחד – כלומר, גם במקרה זה ההתנגדות תגדל. רוחב המוליך קובע את מספר האלקטרונים היוצרים את הזרם: ככל שמספרם קטן יותר (מוליך צר) דרושה אנרגיה רבה יותר (מתח גדול יותר) כדי ליצור זרם בן אמפר אחד ולהפך. כלומר ככל שהמוליך צר יותר ההתנגדות החשמלית שלו גדולה יותר. גם סוג החומר קובע את מספרם של האלקטרונים החופשיים ולכן משפיע על ההתנגדות.

נוצר בתאריך: 10/09/08
עודכן בתאריך: 18/11/12