Skip to main content

ירושלים - עיר המוזיאונים

קריאות רבות נשמעות לעידוד היציאה בירושלים ולפיתוח התרבות בה. אולם מסתבר כי יש תחום תרבותי אחד בו מובילה ירושלים במקום הראשון מול כל הערים בארץ. רשמים מפגישה מעניינת עם מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע.

יצאתי לפגישה עם מיה הלוי, מנהלת מוזיאון המדע בירושלים, בלי ציפיות לחדשות גדולות בתחום. אולם מסתבר שלהלוי יש בהחלט מה לחדש לנו. גם אם מדובר בנתונים די ותיקים. רעש הילדים במעברי המוזיאון והמבטים הסקרניים על פני המלווים, בני הדור הקודם, רק מחזקים את ההרגשה שלירושלים יש בהחלט מה להציע בתחום המוזיאונים, לילדים ולמבוגרים כאחד. הלוי, מביאה נתונים לאימות הפרגונים והמחמאות שהיא מעריפה על המוזיאונים הירושלמים, שלא אפקפק חלילה שמדובר בדברים שבעלמה. ואתם, קוראים יקרים, אל תחשבו לרגע שמדובר במוזיאון המדע בלבד. ההיפך הוא הנכון. היא מפרגנת ומביאה דוגמאות מכל המוזיאונים בעיר.

עיר מובילה

"בכלל, לירושלים אופי תרבותי מיוחד ומאפיינים של חדשנות, איכות, עומק ומקוריות ופחות אופי של תרבות מסחרית המונית או רעשנית", פותחת הלוי, "בנוסף, התחום היחידי בו ירושלים מובילה בישראל, הוא המוזיאונים. זה בא לידי ביטוי בכמות המוזיאונים. זה בא לידי ביטוי בכמות המוזיאונים בגדולה ביותר וכן בהיקף המבקרים. שני נתונים בולטים באופן עקבי משך השנים, לכך מתווספים גם ציוני איכות גבוהים שניתנים ע"י ועדה מקצועית של מועצת המוזיאונים". את כל אלה מעגנת הלוי במספרים שהיא מצביעה עליהם תוך שהיא שולפת ספרים מן המדפים. לשני הנתונים הללו יש להוסיף את המגוון הרב שיש לעיר הבירה להציע, משום שבצד המוזיאונים לאמנות יש גם ארכיאולוגיה, היסטוריה, אתנוגרפיה ומדע, מגוון שכזה לא מצאנו בעיר אחרת בארץ.

"על אף המיוחדות הזו, ועל אף שירושלים כעיר המוזיאונים מובילה ברמה ארצית, מסתבר כי מידע זה עדיין לא נצרב בתודעה שלנו" מדגישה הלוי, "לכן המשימה שלנו עם עיריית ירושלים ועם הקרן לירושלים היא להפוך את ירושלים עיר המוזיאונים למותג".

גם בתחום הפעילות החינוכית בירושלים בראש הטבלה, עם ההיקף הכמותי הגדול ביותר בארץ של קבוצות התלמידים במבקרים במוזיאונים. ירושלים מאופיינת בקבוצות רבות של תלמידים שמגיעים מחוצה לה, מה שלא ניתן לומר על תיאטרון למשל. אולם לא רק קבוצות מבקרים אלא גם קהל רחב מצביע ברגליים, כאשר למעלה מ 50% מהמשפחות המבקרות במוזיאונים מגיעות מחוץ לעיר. יש כאן מוקד משיכה גדול בשל מבחר המוזיאונים הענק. "המוזיאון הוא למעשה מוסד מותאם לתיירים, היום ואין חובה להכיר את השפה, שלא כמו בהצגה", מוסיפה הלוי, "לכן, לתחום המוזיאונים משמעות רבה במפת התיירות".

אני משערה שלא הייתם מתכננים טיול לפריס בלי לבקר ולו באחד המוזיאונים, ובכן, בדיוק אותו הנתח תופסים המוזיאונים בעיר הבירה עבור התיירים. "נקודה מעניינת וחושבה היא המענה לקבוצות נרחבות. כמו למשל, האוכלוסייה הערבית, שמהווה שליש מהאוכלוסייה בירושלים ויש לתת לה מענה", מסיפה הלוי נתון חשוב, "כיום ניתן לומר כי המוזיאונים מותאמים לקבל אוכלוסייה זו, גם מבחינת מדריכים ערבים בתצוגות, תהליך שהולם ונעשה נפוץ בכל המוזיאונים".

יש לציין כי במוזיאון המדע שוקדים בימים אלה על פיתוח מוצר חדש המותאם ספציפית לאוכלוסייה הערבית. מדובר בחדים המוסלמים "עיד אל פיטר" ו"עיד אל אדחה", המהווים ימי חופשה מלימודים, בהם נערך המוזיאון לקבלת קהל ערבי ממש כמו בחופשת החנוכה.

מפגש תרבותי

אין ספק כי המוזיאון מהווה מקום מפגש תרבותי בין הקהלים השונים בירושלים. הלוי: "מדובר בסוג שונה של חווייה שחשיבותה בכך שהיא מעניקה את ההרגשה שיש גם מכנים משותפים בינינו וזה נתון שחשוב לבסס ולקיים באופן בולט גם בגן החיות התנ"כי, ובגן הבוטאני. מתברר לפתע כי לא אנחנו מבלים אם המשפחה, ולא רק לנו חשוב זמן איכות עם הילדים, וגם לאחרים, שונים ואיתנו, חשוב שהילדים יספגן תרבות ומדע. לפתע פוגשים במדריך ערבי שהוא גם סטודנט למדעים, משוחחים איתו ומנפצים סטראוטיפים. סיטואציות שכאלה הן כלי לשינוי חברתי ויוצרות תשתית לרב-קיום אחר בעיר שאנחנו כ"כ זקוקים לו".

מפאת ריבוי המוזיאונים בעיר, זכינו לתכנים רבים ושונים. יש תצוגות קבע לתכנים רבים ושונים. יש תצוגות קבע ותערוכות מתחלפות תדירות, כך שההיצע גדול ומגוון וכל אחד יכול למצוא את הנושא החביב עליו, בין אם מדובר בקריקטורות במגדל דוד או תצוגת השעונים במוזיאון האיסלאם.

הלוי מעלה מאפיין סוף לעיר המוזיאונים והוא שיתופי פעולה מקוריים עם גופים שאינם מוזיאונים. "ראינו את מוזיאון מגדל דוד משתף פעולה עם הצוללת במופעי ג'אז, מוזיאון המדע בשיתוף פעולה עם מחול שלם ועם תיאטרון הקרון, כך שנוצרים חיבורים מעניינים ובלתי שגרתיים. כמומר, מעבר לביקור נחשף הקהל להפקות מקוריות בין תחומיות. תרבות בכלל, היא שגריר של ישראל בעולם, כמו גם במחול ובמוסיקה, אבל יותר ויותר במוזיאונים, בוודאי ביציות מקוריות ישראליות כמו המגילות הגנוזות מארץ הקודש שעורר דחף ועניין בעולם. "אנחנו גאים במוזיאון המדע על השתתפות בפרויקטים בינלאומיים ושיתופי פעולה עם מוזיאונים בעולם", מספרת הלוי. "שפת המדע והטכנולוגיה מהווה חיבור מרתק. המוזיאון כיום מפעיל 5 פרויקטים במימון האיחוד האירופי בהם שותפים מוזיאוני מדע נוספים בעולם. ירושלים מופיעה בכל הפרויקטים הללו במקום בולט ששם אותנו על המפה הבינלאומית חד משמעית. היכולת להשתמש בתרבות כשגרירה היא אדירה וקיימת גם במוזיאונים סופים, אם כי דורשת השקעה מאד רצינית ואנחנו נכנסנו לזה גם כדי ללמוד ולהעמיק וגם כמקור מימון מהאיחוד האירופי,שאין לזלזל בו".

נסתכל לרגע על כל אותם הנתונים שהזכרנו: מגוון, כמות, פעילות חינוכית ענפה, קידום תיירות חוץ ופנים ושיתופי פעולה, נגלית לנו עוצמה, שלעתים אנחנו לא נוהגים להסתכל עליה ראיית מקרו כללית, אבל אפ נבחן זאת נגלה היקף וגודל רציניים ביותר.

"המוזיאון ליהדות איטליה פעל שנים במרכז העיר, והוא שסייע להפריח את רחוב הלל שהפך פעיל ויצירתי", שולפת הלוי, "מוזיאון חצר הישוב הישן מצליח לחדש ולהפתיע כל פעם מחדש עם הסתכלות שונה, תוך שימוש בחפצים אותנטיים במיוחד לחובבי הנוסטלגיה, מוזיאון האיסלאם ריגש עם תערוכה שהציגו אמנים ישראלים פלסטינים, כל אלו ללא ספק מושכים סוג אחר של קהל." אני מחזירה את הלוי למוזיאון המדע, "אנחנו מוזיאון סטארט-אפ, שמפתח, מנסה בלי לחשוש, מוכן לקחת סיכונים, מסנה לתקוף נושאים מכיוונים שונים ובעצם לחשוב מחוץ לקופסא". בימים אלה נעשה ניסיון לחבר את כל מתחם גבעת רם שמתחיל בעמק הצבאים, דרך עמק המצלבה, גן סאקר, גן הוורדים, הכנסת, מרחב מדהים ששטחו זהה לשטחו של הסנטרל פארק בניו יורק. לאור התוצאות של תחרות אדריכלית שהתקיימה לפני כשנה, עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים בונים יחד תכנים ארוכת טווח עם פיתוח שבילי אופנים, מבחר מסלולי הליכה, עם בית קפה, ספסלים, דוכני מיץ וכל מה שיהפוך את המקום לנעים ונוח. המקום יהפוך למתחם אחד עם שיווק משותף ותכנים משולבים.

הלוי, אדריכלית במקצועה, הצטרפה בשנת 83  לצוות, הקמת מוזיאון המדע,. מאוחר יותר למדה מוזיקולוגיה באוניברסיטת תל אביב, ובבי"ס קיץ למנהלי מוזיאונים בארה"ב בתמיכת קרן Getty. בהמשך למדה לתואר שני במדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית בירושלים על מנת לקבל כלים למינוף התרבות, אותם היא משתדלת ליישם בעבודה. הלוי פועלת במיזמים של עיריית ירושלים והקרן לירושלים מתוך הבנה כי יש כאן נכס רציני וייחודי לירושלים ואם נשכיל לנצל אותו נכון אבל נמשיך לפתח אותו באופן פתוח וחופשי נוכל ליצור שינוי. "ריבוי המוזיאונים בעיר יותר תחרות טובה ובונה ", היא אומרת, "בטיול בחו"ל ברור לנו שנבקר במוזיאון. אם כך, למה לא כאן?"

מאת: סיגל קליין. פורסם בעכבר תרבות – בהוצאת כל העיר והקרן לירושלים, ינואר 2010

נוצר בתאריך: 21/01/10
עודכן בתאריך: 17/01/11